טוויטר ופרדיגמת השימוש לעסקים
טוויטר, על אף היותו כלי שיכול להכיל רק 140 תווים, אינו כלי פשוט. הוא לכאורה פשוט אחרי שנכנסים אליו ומתחילים לעקוב אחרי מספר אנשים שימלאו את הדף שלכם בזרם של ציוצים, אך הוא אינו פשוט אם רוצים להפוך אותו לכלי שישמש את העסק לפרסום ומכירות, או ככלי להגדלת כמות צפיות באתר שלכם.

בארץ מעטים השכילו להבין את כוחו של טוויטר כאמצעי לשיווק המוני אך לא פיצחו את הדרך להגיע אל המסות. זאת, משום שטוויטר נחשב בטעות ל”עוד כלי”, במקום להיחשב ל”הכלי” שיזרים את הקהל לתוך האתר. הסיבה לכך שלא פיצחו את הנוסחה היא שטוויטר נראה כאילו אין מה ללמוד בו אלא מעשייה. ההפך, בטוויטר מסחרי צריך לקחת בחשבון פרמטרים כמו התנהגות אנושית, נימוסים, שעות צפיית שיא, פילוח קהלים, כמות עוקבים ונעקבים ואף פיתוח תכנית עסקית לחשבון עצמו. הסיבה המרכזית לחוסר ההצלחה של חברות מסחריות להפוך לדומיננטיות בטוויטר היא שהן מפעילות את החשבונות כאילו היו חשבונות אישיים ולא כפי שנכון יהיה להפעיל חשבון מסחרי, על כל המשתמע.

טוויטר כנתב לעסקים

טוויטר כנתב לעסקים

מי שמשקיע במדיה חברתית משקיע בחכמה

מי שלא ישקיע עכשיו במדיה חברתית בזול ישלם על רכישת מדיה יקרה ולא אפקטיבית אחר כך. תשאלו את ברק אובמה, הוא כבר ניצח את מערכת הבחירות הבאה לפני שזו החלה. מערכת הבחירות של אובמה החלה אי שם בשלהי 2006. אובמה החל לתור את ארצות הברית שתי וערב ויחד עם קבוצת אנשים, לתחזק את כל אמצעי המדיה החברתית שאתם יכולים לדמיין לעצמכם: פייסבוק, טוויטר, לינקדין, פליקר, יוטיוב, בלוגים ועוד. הגדיל לעשות אובמה ואף פתח אתר המאפשר לכל אדם לתרום עשרה דולר למסע הבחירות שלו וכך איפשר להמונים לתרום עשרות מליוני דולרים שקנו לו שעות שידור דימיוניות בטלויזיה האמריקאית. למערכת הבחירות הבאה אובמה יזדקק להרבה פחות כסף בפועל. מליוני אנשים רשומים לפידים שלו ביוטיוב, מליונים מחכים לציוצים שלו בטוויטר, מליונים רשומים כתומכים בפייסבוק. אלו אנשים שרק מחכים שהוא ידבר אליהם. הם כבר פתחו לו את הדלת וכבר הטו את אוזנם לכיוונו.

בעבודה חכמה שנמשכת שלוש שנים ומספר חודשים, מאז נבחר, אובמה כבר קנה את כל זמן השידור שהוא יכול לרצות לבחירות הבאות, נראה מתמודד אחד שיכול לגבור עליו במצב הזה, נראה אחד.

כל חברה מסחרית צריכה מנהל מדיה חברתית
כל חברה מסחרית צריכה אדם שתפקידו יהיה לנהל את המדיה החברתית עבור הארגון. זהו תקן חדש של מקצוע חדש- אדם שיאפיין את האסטרטגיה, יקים וינהל את הנוכחות של הארגון באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט. אנשים שלא מתעסקים בתחום (המרקטינג והמכירות למשל, או המנכ”ל) לא מכירים ולא יכולים להבין לעומק כיצד להשתמש בכלים הקיימים כיום להעלאת, הגברת וניהול הנוכחות האינטרנטית של החברה ולכן מראש קשה להם להבין מה יצא לחברה מזה וכיצד הם “יחזירו את ההשקעה”, ועל כן בטעות, נשכרים סטודנטים בחצי משרה (אם בכלל) שיעשו עבודה “טיפשה” רק כי “המנכ”ל שמע משהו על טוויטר”.

מנהל מדיה חברתית הוא מקצוע חדש שהחל להתקיים רק בשנתיים האחרונות וצועד את צעדיו הראשונים בארץ. מנהל מדיה חברתית מתממשק ויכול לגרום להעצמה של מחלקת שירות הלקוחות, המרקטינג, המכירות, המחקר והפיתוח.

חברות גדולות כמו פורד, ג’נרל מוטורס, דל, הונדה, פוקס ניוז, ניו יורק טיימס ואחרות כבר הבינו את זה ומחזיקות מחלקות מדיה חברתית ושמומחה עומד בראשן ומוביל את התחום. מן הראוי שחברות ישראליות יאמצו לעצמן את התקן החדש.

44 comments on “450 מילה על טוויטר, עסקים ומדיה חברתית

  • חושב שיפה היה לציין את הפרובלמטיות של הרעיון בארץ ועל כך שמדובר על הערכות, ולכל הפחות כרגע, לא על מציאות. מעריך שבקונסטלציה כל שהיא, מתי שהוא אכן אתה תהיה צודק, אבל כנראה שמאוד קשה לצפות את העתיד.
    על כל פנים, יפה שאתה מצליח להמשיך ולתחזק גם את הבלוג האישי וגם את הניוזגיק, כל הכבוד

    • פרובלמטיות זה בראש, רק אחרי זה בביצוע,
      שאל את עצמך מי אומר לך שאתה תקוע ולא יכול להתקדם, שאל את עצמך מה האינטרס בלהגיד דבר כזה, מי יודע, אולי תמצא את עצמך בעמדה שבה אתה אומר- עכשיו יכולים לקרות דברים, לא צריך לחכות.
      אבל יפה שאמרת שאני כנראה אהיה צודק בעתיד, תודה

      • ניב,
        לא כתבתי את התגובה מעמדה של חניך קאוצ'ינג :) מה הקשר להכל בראש?
        כרגע הרי חנן צודק וישנם מעט מאוד עסקים שיכולים (לו היו יודעים כיצד) להפיק רווחים ברשתות. לכן אמרתי שגם אם אני יוצא מנקודת הנחה שאי פעם הנושא יהיה מפותח מספיק ויהיה ניתן לעשות בו שימוש עסקי מסיבי, כרגע קשה לצפות כיצד זה יראה ולכן מאוד קשה להערך לכך.
        אגב, אני מוכן גם להגיד שאתה צודק כעת, זו לא הנקודה, השאלה היא מה המציאות :)
        בכל אופן, אהבתי את תגובת הקאוצ'ינג, חמוד

        • זה לא עניין של חניך קואצ'ינג, זה עניין של פרדיגמה שולטת שאומרת את מה שאתה אומר ושאני אומר את ההפך.
          חנן צודק? איך אתה יודע? בדקת או שאתה משער שזה כך?
          אני אצטט אותך בנוגע לדברים שלך דווקא:
          “הפרובלמטיות של הרעיון בארץ ועל כך שמדובר על הערכות, ולכל הפחות כרגע, לא על מציאות”.
          אולי ההערכה היא שאי אפשר ואולי המציאות מראה שכן אפשר?
          ברגע שאתה מעריך שאי אפשר אתה באמת לא יכול,
          זה לא קואצ'ינג, זו דוֹגמה מצמיתה

          • ניב יקירי,
            מציע לצאת מהפרידגמה שמחייבת אותך לומר ההפך, זו דופק את הקארמה.
            ואפרופו תגובות רוחניות, אני אוהב אותן אבל כשמערבים תגובה כזאת בדיון עניני זה או במטרה לתת נוקאווט לצד שכנגד או במטרה להודיע שחטפת נוקאווט. 2 האפשרויות לא רלוונטיות למקרה שלנו, אז לשם מה?
            כל שאמרתי הוא שגם אתה מסכים שלחלק גדול מהעסקים אין מה לעשות עם שיווק חברתי (ע”ע בסטיונר) וכולנו יודעים (וזה בעצם מה שכתבת בפוסט) שכרגע אין כסף בסיפור הזה לרוב העסקים.
            לכן ציינתי שכשבונים עסק שכזה עם מבט צופה פני עתיד, קשה מאוד לדעת לאן הוא יתפתח ולכן יש פה בכל מקרה, אלמנט של הימור.

            תרצה, תסכים. לא תרצה, לא תסכים. אבל לקאוצ'ר שלי אני נוהג לשלם, זה נותן לי תחושה שאני מקבל סחורה יותר טובה.
            :)
            מעריך
            יוסי

          • יוסי, אני לא מקבל את ההצעה שלך לצאת מהפרדיגמה.
            שנית, אני לא כותב פה תגובה רוחנית, לא מכיר את המושג ולא התחנכתי על פיו, עשה טובה, אל תתן כותרת כזו או אחרת למה שאני אומר, תתייחס למה שאני אומר.
            שלישית, לא בא לתת לך נוקאאוט, לא פיזי ולא בדיון.

            בנוגע לשאר דבריך, לא מסכים איתך, ראשית כי כשאתה אומר שאין כסף זה רק כי לא ניסית, יש מה לעשות עם מדיה חברתית בהרבה חברות, צריך רק ללכת לראות מה הן עושות כבר בתחום בשביל להבין שזה אפשרי.

            בנוגע להימור? אני לא רואה הימור בלפתח קשרים עם קהילת הלקוחות שלך, אני לא רואה הימור בלפתח את שירות הלקוחות שלך, אני לא רואה הימור בלהגדיל את מספר הצפיות באתר שלך, על זה אני מדבר, זה לא הימור.

            הרבה שנים עברו מאז הלכתי למאמנים
            זה היה הכסף הכי טוב שהוצאתי בחיים

  • האם גם המכולת השכונתית צריכה מנהל מדיה חברתית?

    אני מניח שגם אתה חושב שלא.

    זאת אומרת שלא “כל חברה”.

    איזו חברה כן ואיזו חברה לא?

    • חנן ידידי,
      אתמול ביקרתי בשוק הכרמל, הלכתי שם למכולת, ממש לפני הסגירה. דיברתי שם עם בעל המכולת והוא אמר לי שאין מקום טוב יותר מאשר בשוק לפתוח בו מכולת, כל היום באים לפתחך ומבקשים לקנות ממך, גלים גלים, עד אין סוף.
      השתכנעתי שהמכולת הזו בשוק הכרמל לא צריכה מנהל מדיה חברתית, אני לא יודע בנוגע לאחרות.

      בנוגע לשאלתך, אתה מכיר בעל עסק שלא צריך להיות או שלא היה שמח להיות בקשר עם לקוחותיו?
      למה כל עסק צריך מנהל שיווק?
      למה כל עסק צריך מנהל מכירות?
      הטייטל לא חשוב-מנהל מדיה חברתית- מה שחשוב זו הפונקציה.

      • ניב ידידי,
        שלשום גם אני ביקרתי בשוק הכרמל, הפגנתי על זכותן של הנשים לקבל פורפליי יאה לשיפור חיי המין. אחד הבסטיונרים אמר לי שהוא מגיע עייף הביתה וכל מה שבא לו זה רק חפוז. לא השתכנעתי ועניתי לו “בוז לחפוז”.

        יותר מדי מלים ברשת נשפכות ברשת על השיווק במדיה החברתית.
        ויודע מה? שיווק ברשת החברתית זה כמו מין – יש אנשים שמדברים, ויש אנשים שעושים.

  • ניב, אני חושב שכדאי כאן קצת לצאת מהפוזיציה ולהסתכל על זה מנקודת המבט של חברה. ברוב מוחלט של החברות אין אפשרות מעשית להקצות תקציב למשרה קבועה ואפילו חלקית לנושא הזה. בנוסף, מהניסיון שלי גוף חיצוני לא מתאים לנהל פונקציה כזאת בשל חוסר היכולת שלו לחיות את חיי החברה, מוצריה ולקוחותיה. בעיה אחרת היא שכדי ליצור שיח מעניין מספיק אתה צריך פעילות שיווקית רלבנטית של החברה שתזין את השיח החברתי, וחברות בגודל קטן ובינוני בדרך כלל לא מייצרות מספיק מוצרים/אירועים/פעילות ששווה דיווח כדי לייצר פעילות רלבנטית כזאת.

    • מאיר- אתה אומר שחברה לא יכולה להקצות משאב. אחר כך אתה אומר שגוף חיצוני לא מתאים לנהל את הפונקציה. בשתי האמירות האלה אתה יוצא קירח משני הצדדים.
      1- חברות חיצוניות כבר עושות את זה עבור חברות אחרות, חפש ותמצא, אפילו לא תתקשה יותר מדי.
      2- אני יודע שלהרבה חברות אין את ההקצאה, אבל זה בדיוק מה שאני אומר, צריכה לבוא הקצאה, זה הכרחי. פעם שאלו מה הצורך בכך שיהיה אתר באינטרנט, מה ההחזר שרואים בזה? היום העניין הוא הנוכחות החברתית, מי שלא רואה את זה עכשיו יראה את זה אחר כך.

      עכשיו נשאלת השאלה מה עושים עם מה שאמרת- צריך למצוא את שביל האמצע בין אדם שמבין שישב בחברה ואולי יעשה אפילו דברים נוספים חוץ מסושל מדיה לבין חברה חיצונית.

      כך או כך, הנקודה היא שמי שלא משקיע בזה נשאר קירח.
      נשאר רק לבחור את מה שיתאים לארגון.

      עוד משהו- חברות קטנות או בינוניות- צר לי, אני לא מסכים איתך, יש לי דוגמאות לעסקים בכל הגדלים שהרימו נוכחות חברתית, הוכחה שנוכחות חברתית בכל גודל(עם חשיבה נכונה) עדיפה על אי נוכחות.

      ותודה על התגובה שלך, לקח לי הכי הרבה זמן לחשוב עליה ולהגיב לה

  • ניב אני בכלל לא בטוחה שהתזה הזאת של “מדיה חברתית או למות” נכונה בישראל, שבה המון מחקרים חברתיים, תקשורתיים ופוליטיים הוכיחו שהמרקם החברתי עובד אחרת ולערוצי אינטרנט יש עדיין מעט השפעה, בעיקר בגיוס תמיכה לדברים שקוראים בחוץ. מקולגות באירופה אני מבינה שגם שם טוויטר הוא לא ביג דיל וזה בעיקר סיפור ארצות הבריתי ויפני אולי.

    אני כבר כמה ימ ים קוראת את הרמיזות של הבוס שלך לגבי סודות טוויטר וחושבת לעצמי שבקהילה שבה יש כמה עשרות אלפי שיראלים והוא כבר הספיק לריב עם כל מנהיגי הדעה שבה באופן ספונטני, לאן עוד אפשר ללכת? אז מה נשאר, להשתמש בטוויטר כאמצעי לקידום בגוגל?

    • כרמל, לא מכיר את התזה הזו של מדיה חברתית או למות, 'צטער.
      ובנוגע ללא להסכים עם קובעי דעת הקהל, הו באמת, זה אסור, חס וחלילה ללחשוב אחרת, נקרא את קובעי דעת הקהל ונקדש. אבל מצד שני, כולם אומרים שאי אפשר לעשות כסף ומוכנים לצאת על זה למלחמות, נשמע לי לא בגיוני.
      אבל מצד שני זה הכי הגיוני, כי אם לא הבנת איך עושים כסף מה זה אומר עליך.

  • טוב, אז אולי כדי שמישהו יגיד את זה כבר..
    אין דבר כזה מומחה למדיה חברתית, או חברה שמתעסקת במדיה חברתית, בגלל שכל אחד מאיתנו (ואני מתכוון לכל האוכלוסיה) עושה את זה כל יום.
    אנשים מתעסקים במדיה חברתית בעבודה שלהם (ולאו דווקא כשהם במחשב), ומתעסקים במדיה חברתית עם הילדים והחברים שלהם.
    למעשה, הראשון שהתעסק במדיה חברתית היה האדם הקדמון, לפני איזה 5000 שנה או משהו.
    אם המדיה הזאת היא באמת מדיית שיחה ומערכות יחסים, כמו שטוענות הסיסמאות המקובלות, כנראה שהיא רק משקפת את העולם האמיתי, כמו שהוא מתנהל.

    השירות שאפשר להציע ללקוחות (כמובן, אם רוצים להיות איתם הוגנים) הוא בעצם שירות של מורה דרך.
    זה בעצם אומר שמי שמעניק את השירות לוקח את הלקוח לארץ חדשה, מצביע לו על הכפרים שרלוונטים ואומר לו “הנה, כאן (פייסבוק) כאן (טוויטר) וכאן (בלוגספירה) יש לך קהל יעד שאתה מכנה פוטנציאלי”.
    ואז הוא צריך להסביר את הכללים שהארץ (או המדיה) הזאת פיתחה. אתיקה, שמטיקה, או איך שיועצי המדיה החברתית לא קוראים לזה (ואולי הבעיה היא שרוב היועצים פשוט לא קוראים לזה…)

    נראה לי שיש יותר מידי אנשים שלקחו את הסיפור הזה כמה צעדים רחוק מידי.

    • ארד, תודה באמת שבאת להגיד לנו פה משהו.

      עכשיו בנוגע לעיסוק עצמו אבל גם כעצמאים ולחברות- אנחנו עושים את זה כל יום כל היום.
      לא כולם ככה, הרבה מאד אנשים לא עושים את זה. רק לפני כמה ימים הייתי צריך להסביר לשני אנשים איך פייסבוק עובד מאפס. אנשים בני 30. לקחתי נייר וציירתי להם איך זה עובד.
      נכון, כל אדם שעושה אינטראקציה חברתית ברשת מבין בסופו של עניין איך זה עובד, אבל לא כל אדם, ארד, לא כל אדם יודע לקחת את הידע הזה לחברה, לאנשים ממעמדות שונים, מרקעים שונים, בפוזיציות שונות ולהסביר למקבלי ההחלטה ולחותמי הצ'ק מה יצא לאירגון שלהם מזה.
      יותר מכך, לא כל אדם יכול לקחת על עצמו את האחריות שבדבר הזה כשפתאום הוא אחראי לאיך החברה נראית ברשת.

      אתה טועה כשאתה קובע שמדובר רק במורה דרך שיסביר איפה זה פייסבוק ואיפה זה טוויטר.
      יועץ עצמאי וחברה גם יציעו אסטרטגיה של נוכחות, יציעו פלטפורמות מוכנות או שצריך לבנות, יציעו שירותי תוכן לפעמים, יציעו באזז אם צריך, יציעו ליווי והדרכה, אפיון מערכות ועוד.

      אדם שהחליט שהוא מתפרנס ממדיה חברתית הוא יותר מרק שורץ אינטרנט, צריכה להיות לו תפיסה מגובשת לגבי איך להיות ומה לעשות, צריך להיות לו הידע בכל הכלים, גם הפחות מוכרים והוא בטח ובטח חייב להיות מוכן לשים את התחת שלו איפה שהפה שלו נמצא.

      ובנוגע למה שאמרת בהתחלה, שאין חברות שמתעסקות בזה:
      האמירה הזו היא עלבון לאינטליגנציה, אני שם לך עכשיו ומיד ארבע חברות בישראל שמתעסקות במדיה חברתית ועוד לפחות חמישה אנשים שעוסקים בזה בצורה עצמאית שלא יסכימו איתך.
      אני לא רוצה להכנס לשיחה של מי מומחה ומי לא, היא עושה לי שפעת חזירים, אבל יש אנשים שמבינים יותר ופחות, וזה בסדר גמור, הנקודה היחידה שקשורה לדיון פה היא שיש אנשים וחברות ששמו להם למטרה לעשות מזה כסף ואכן עושים אותו ויש את השאר שהחליטו לא לעשות ממנו כסף ואכן לא עושים או לא מצליחים.

  • אני מגיבה כצופה וכצרכנית של מדיה חברתית.
    לא אשת שיווק ולא נעליים.
    שאני רואה את הפעילות ברשת של גופים מסחריים/בעלי מקצועות חופשיים
    מעטים מהם עושים פעילויות שעושות חשק להיות איתם בקשר
    שהרי זאת הסיבה לכל העניין כמדומני.
    .
    אני לא יודעת לשים את האצבע איפה הכשל.
    מדובר בתחום חדש, שפה חדשה, וכולנו – כולל מומחי המדיה החברתית – לומדים את ההתנהלות החדשה הזאת תוך כדי עשייה.
    אבל התוצאה בפועל – לא מעוררת התפעלות.

    אין לי מושג לגבי תוצאות. אולי יש עסקים שרואים תוצאות עסקיות יפות כתוצאה מהמהלכים האלה
    שיהיה להם בכיף ובהנאה
    לטעמי – מי שיצליח לגרוף נכסים (כספיים ושיווקים) מהכלים החדשים הם אלה שעושים אותם ראשונים.
    ככל שיותר עסקים וחברות יכנסו לתחום הזה:
    א – לקהל הצרכנים תהיה רוויה מהעניין וידרשו פעילויות חדשניות ומקוריות כדי לעניין אותו (בדיוק כמו שקורה בפרסום)
    ב – האינטרנט – כמו שאני מכירה אותו בחלוף השנים שעברו הוא ממש לא סטטי. מה שהיום מגניב והייפ היסטרי בעוד שנה הוא מצבה.
    בעודנו מנהלים פה את הדיונים האלה על המדיה חברתית
    יושב איזה ילדון בן 15 בבית וממציא את הדבר הבא.
    ולכן מי שישרוד שיווקית בתחום הזה של האינטרנט הוא מי שישכיל להיות גמיש , ולהגיב לשינוים ולהתפתחויות בזמן אמת. לא שנה אחרי.

    אני חושבת שלכולנו, גולשי האינטרנט היותר אובססיבים, קשה עם המושג החדש הזה “יועץ מדיה חברתית”
    כי…אתה יודע…כולנו בפוטנציאל יועצים אלק.

    עייני לא צרה במי שמתפרנס מזה. שיהיה לו בכיף ובהנאה.
    האינפלציה במומחים לתחום החדש שאך נולד – היא קצת תמוהה. אין מה לעשות.
    בדיוק כמו שעודף הקואצרים ועורכי הדין במדינה
    גורם להרמת גבות ולתמיהה.

    • ראשית, תודה על תגובתך,
      שנית, זה שאנשים רבים אומרים שיש אינפלציה לא אומר שיש אינפלציה, אני חושב שאין אינפלציה.
      נורא פשוט לצאת בכותרת שאומרת אינפלציה, אבל נראה אותך מונה לי יותר מעשרה עצמאים שעובדים ישירות בתחום ונראה אותך מונה לי יותר מעשר חברות שעוסקות בתחום.
      גם אם תמצאי יותר מעשר בכל אחת מהקטגוריות, זו לא אינפלציה, זה שוק, ושוק מביא איתו תחרות ותחרות היא טובה, אבל נראה אותך מוצאת עשר חברות ועשרה עצמאים.

      בנוגע לילד בן ה- 15: כבר שמעתי טיעונים שאומרים שכל ילד יכול להרים טוויטר או פייסבוק וזה נכון. אבל ילדים לא יכולים לשבת מול מנכלים וסמנכלים שיסתכלו אליהם בגובה העיניים ואינם יכולים לקחת את האחריות הנדרשת.

      עם כל הכבוד, כל אדם פה שמוציא את הביטוי ” ילד בן 15″ בא בעצם להפחית מערך העשייה או מערך האנשים איתם הוא מדבר או בטיעוניהם- זו אינה תקיפת הבעיה זו תקיפה האדם ונסיון לערער אותו כאדם.

      לא אומר שאת עושה את זה, רק מציע שזה בסאבטקסט של דברייך בין אם את רוצה או לא.
      ושוב, תודה על התגובה

      • תודה גם לך על תגובתך.
        הייתי שמחה אם היית מגיב גם לשאר הדברים שכתבתי

        בכל אופן
        בעניין האינפלציה
        אני לא יצרתי כותרת: אני דברתי על
        תחושה אישית סובייקטיבית.
        עיני לא צרה באיש.
        אין לי שום בעיה שיהיו מאות יועצי מדיה חברתית ושכולם יתפרנסו בכבוד.
        אבל שוב – התחושה האישית שלי כגולשת בלבד
        היא שכמעט כל מי שיודע להפעיל טוויטר מכריז על עצמו, בין שאר עיסוקיו, כיועץ מדיה חברתית
        אני לא מנסה לפגוע באף אחד. אני רק מתארת את התחושה
        שעולה מגלישה בחודשים האחרונים באינטרנט..

        לגבי הילד בן 15
        אני לא ניסיתי להפחית מערך של כלום
        וזה ממש לא נמצא בשום סאבטקסט
        אני כתבתי שכרגע
        בזמן שאנחנו מדסקסים את העניין הזה
        מישהו
        לא ילד בן 15
        בחורה בת 50
        מה זה משנה מי?
        ממציא את הטרנד ההיסטרי הבא
        הדבר שבעוד שנתיים כולנו לא נוכל בלעדיו
        ולכן בעיניי הצלחתה של חברה מסחרית במדיה החברתית האינטרנטית
        תמדד ביכולתה להגיב בזריזות לשינויים לחידושים ולהתפתחויות בתחום הדינאמי הזה.
        לא רמזתי ולא הצעתי שמקצוע יועץ מדיה חברתית הוא מקצוע המתאים לילדים בני 15.
        וחבל שזה הרושם שעלה מן הטקסט. מקווה שעכשיו הייתי יותר ברורה.

  • ניר, הקביעה שלך גורפת מדי.
    עם כל הכבוד לרשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ויוטיוב, רוב הציבור בארץ עדיין לא משתמש בהן.
    אובמה עשה חלק מהקמפיין שלו אונליין וחלק אוף ליין בכלי מדיה מסורתיים. להשוואה, דוב חנין הצליח לא רע בת”א בזכות קמפיין שהתקיים בעיקר אונליין – ואני בספק רב אם הקמפיין הנ”ל היה מצליח בערים אחרות.

    כמה לדעתך מתושבי באר שבע משתמשים באינטרנט? כמה מתוכם משתמשים בפייסבוק? (ולא, פתיחת כרטיס פעם אחת כדי לעולם לא לחזור אינה נחשבת)

    חברה צריכה קודם כל לזהות את קהל היעד שלה וכיצד להגיע אליו. ייתכן ותהליך כזה יזהה שלחברה הנ”ל מיותרת ההשקעה במדיה חברתית.
    כנ”ל לגבי חברות המוכרות מוצרים “תפורים” לחברות/מדינות – גם להן מדיה חברתית לא תעזור. לדוגמה, אתה חושב שמדיה חברתית תגדיל את מכירות המטוסים של בואינג?

    • בלי קשר לדעתי על הדיון הכללי פה – בנוגע לשאלה האחרונה שלך (האם מדיה חברתית תגדיל את מכירות המטוסים של בואינג) – אני חושב שכן.

      בואינג יכולה לשפר את דעת הקהל על המטוסים שלה (מבחינת בטיחות למשל) וגם על טיסות באופן כללי. שני הדברים יגדילו את כמות הטיסות ואת רכישות המטוסים (כולל מהם).

      זה סתם על קצה המזלג.

      • אז אחדד – מכירות מטוסי קרב לצבא ארה”ב. האם ניתן לשפר נתוני מכירות באמצעות מדיה חברתית?
        אני כבר שנים עובד בחברות שונות שמוצריהן פונים לגופים גדולים אחרים, ולא לציבור הרחב, ובחברות האלה פנייה לציבור הרחב באמצעות רשתות חברתיות לא יכולה לתרום במיוחד.

    • נתונים? מבין כ – 30 בני משפחה בוגרים 15 בפייסבוק בטווח גילאים שבין 17 ועד 73 וכל מה שבאמצע. זה שיקוף מצב אצלנו במשפחה .

      אני מקבל גם את ההתייחסות של אריק פריימוביץ' ולא אוסיף.

      לאף אחד אין (בטח לא בשלב הזה) התיימרות לחשוב שרק המדיות החברתיות או רק האינטרנט, או רק כלי זה או אחר (טוויטר, פייסבוק, פורומים, טוקבקים, בלוגים) הוא כשלעצמו מייתר את הייתר.

      קשה לי להבין הכיצד אינך רואה את העובדה שעשרות רבות של של עסקים עושים כבר כיום שימוש יומיומי ברשת וברשתות החברתיות. גם פוליטיקאים כבר כאן בגדול. נא בדוק אצלי בחברים בפייסבוק ותמצא מספר שרים ומספר חברי כנסת. מה בעצם אתה מנסה לומר?

      אגב, גם מספר המשתמשים משמש אצל המתנגדים לדבר והיפוכו – כרמל וויסמן סבורה שמובילי הדעה די בהם לחרוץ גורלות ואילו אתה מחפש את המספרים הגדולים. האמת, כרגיל, מונחת באמצע. כמו כל דבר בחיים. הניסיון ליצור גוונים עזים של שחור מול לבן בוהק לא ברורים לי לחלוטין. כל עסק מתנהל בתחום האפור של החיים ועושה קצת מזה וקצת מזה ועוד מההוא.

      יש מותגים או מוצרים שהם נחלת הכלל ולכן חיפוש קהל היעד המפולח גם הוא סוג של פירכה. נקניקים, טיסות, תחבורה, ספורט, פוליטיקה, וניתן למנות עוד ועוד.

      ואולי העיקר? – המציאות ! המציאות היא שכל יום נוסף עוד גוף שמעוניין בשירותי מדיה חברתית.

      • יאיר, אני טוען שדרוש יותר אפור בקביעה כאן.
        המשפט שניב השתמש בו היה “כל חברה מסחרית צריכה מנהל מדיה חברתית”. זה כוללני מדי, כי לא *כל* חברה מסחרית זקוקה לכך.
        הצרכים של סוכנות נסיעות בכיכר המדינה בת”ל וסוכנות נסיעות בבאר שבע אינם זהים, וייתכן שלראשונה יש שימוש במדיה חברתית ולשנייה לא.
        זה שכל יום נוסף גוף המשתמש במדיה חברתית זה דבר מצויין, אבל אינו רלוונטי לדיון. אני פשוט מציין שלא *כל* גוף זקוק לכך.

        • הוויכוח הוא האם מדובר בכל או ברוב או בהרבה? בוא נסתפק בכך שמדובר במספיק כדי שזה יהיה “שוק” ובוא נסכים שלא כולם יודעים לבצע את הדבר מהבחינה הטכנית או התוכנית כפי שקבוצה של משתמשים מתמידים יודעת. זו הסיבה שיש סוכנויות מדיה חברתית בארץ ובחו”ל ואני כלל לא מצליח להבין על מתקיים הוויכוח? האם זה וויכוח לצרכי ווכחנות או רק כדי להשאיר חותם או וויכוח אידיאולוגי או פרקטי? מה בעצם העניין?

          יש עסקים במדיה החברתית. חלקם עושים מלאכתם לבד וטוב. חלקם נעזרים בגורמים חיצוניים ונהנים מהשירות. חלקם לא יהיו שם אף פעם ורבים רוצים להיות שם ולא יודעים איך.

          לא קיבלתי תשובה ישירה (לה אני מצפה) האם כמות המשתמשים קובעת או לא? ממאמרך הקודם למדתי שמיליון עוקבים זו אשליה ומתגובתך כאן אני למד שלמספר המשתמשים יש משמעות?! טיעון צריך שיהיה עקבי ואני מוצא זגזגנות לא ברורה. סוג של טיעונים אינסטרומנטלליים בהתאם לצורך…..

          • יאיר, נראה לי שהווכחנות כאן היא מצידך.
            ניב טען שכל חברה מסחרית זקוקה למנהל מדיה חברתית. אני הגבתי שזו קביעה גורפת מדי. זה הכל. מה הבעייה כאן?

            ובנוגע לפוסט שלי, הטיעון היה שמליון עוקבים בטוויטר אינם מדד או ערובה להצלחה. אבל מה הקשר בין מספר עוקבים בטוויטר לאחוז חדירת שימוש במדיה חברתית או באינטרנט בקרב תושבי באר שבע?
            כמו שפרסום בעיתון של עסק מקומי ביישוב (דמיוני) שבו 95% מהתושבים אינם יודעים לקרוא הוא מיותר, כנ”ל לגבי פרסום באינטרנט בעיר בה רוב הציבור אינו משתמש באינטרנט. ועל אחת כמה וכמה לגבי מדיה חברתית, שעדיין לא בשימוש רחב מספיק אצל כלל הציבור.

    • אני חושב שהרבה אנשים שבסופו של דבר הולכים ללמוד מנהל עסקים זה עקב העובדה שבאמת הם אינם יודעים מה הם באמת רוצים ללמוד או איך כל תואר אחר ישפיע להם על חייהם, כיום ניתן להגיד די בוודאות שתואר הוא רק “ערך מוסף” וכי מקצוע – בדיוק כמו בעבר הוא דבר נדרש יותר.
      מתכנת בשפה כלשהי לא צריך כלל וכלל תואר והוא מרוויח כסף ויש לו ביקוש גדול לעבודה.
      מי שהולך ללמוד מנהל עסקים יצטרך להוכיח את עצמו בתור יועץ עסקי או להעביר ייעוץ ארגוני לחברות בתור יועץ חיצוני ולא פנימי.

  • ניב, תמיד כיף לדבר איתך, אבל כל מה שכתבת רק מראה כמה לא הבנת את מה שאני כתבתי.

    אתה אמור להתייחס לעצמך כאל מורה דרך, לא בתור איש פרסום.
    כשכתבתי שאנשים לא עושים מדיה חברתית, אלא מתעסקים בפעילות חברתית, התכוונתי שאין שום שוני בין המדיה החברתית לבין פעילות חברתית, רק בפלטפורמה.

    פעילות חברתית מתרחשת “בעולם האמיתי”, ומדיה חברתית מתרחשת בעולם הוירטואלי.
    אין הבדל בין השניים.
    כמו שאתה לא רוצה שבאמצע שיחה בבית קפה מישהו יקרא בשם שלך 10 פעמים, ככה אתה לא רוצה שזה יקרה בטוויטר.

    מה שכתבתי היה דימוי.
    הייתי קורא את זה שוב אם הייתי אתה, אולי במקום להראות לי כמה המתודות המדהימות שפיתחתם עובדות, נסה לחקור פעם, ולהקשיב לקהל שנמצא סביבך.
    מדיה חברתית זה משהו שנוצר על ידי ובזכות הקהילה.
    המדיה הזאת לא שייכת לאף אחד, אלא נבנת מתוך פלורליזם של דיעות.
    הדיעה שלך היא רק טיפה בים, ומאוד חשוב שתתייחס אליה ככזאת

    • מציג לכם לשמוע את אודי אנטבי, הישראלי הנצפה ביותר בטוויטר,

      הטענה היא שכיום רק 1% מהעוקבים קורא כל טוויט שלך.
      במושגים של פרסום CTR
      1% זה בכלל לא רע
      אך כשמדובר על כמה אלפי של עוקבים במקרה הטוב ההשקעה פשוט לא שווה

      • ראשית הוא לא הנצפה ביותר אלא הנעקב ביותר. צפיות יפות יש לבעלי כרטיסים אחרים (הרבה יותר קטנים) שאני מכיר. לכן, הראיה אינה ממין העניין. אגב – והסברתי זאת רבות – גם הכרטיס הגדול שלי אינו ערובה לצפיות והוא מלכתחילה נועד לצורך של קיום דאטה בייס לדגימת אפליקציות שונות.

        כמות הצפיות היא פונקציה של שילוב: 1. כמות עוקבים + תוכן ועניין שהוא מעורר + עיתוי הציוץ (בשעות שיא או שפל של עוקבים און ליין) + אם זוכים לריטוויטים או לאו + שימוש בתוויות (האשטאג) + שימוש מושכל בטכניקות נוספות ואפליקציות ופניה למשתמשים לפי פילוח און ליין.

    • ארד, שמע, אני לא יודע מי מינה אותך לומר לי איך אני צריך להסתכל על עצמי. יהיר מצידך. אתה קרא לעצמך איך שאתה רוצה, אל תערב אותי בזה.

      בנוגע לפסקה השניה שלך, לא הבנתי מה אתה רוצה לומר בה, רק לומר שאני חושב שאתה שוגה כשאתה אומר שפעילות חברתית מתרחשת בעולם האמיתי ומדיה חברתית מתרחשת בעולם הוירטואלי. פעילות חברתית מתרחשת בעולם האינטרנט הלכה למעשה וכשאומרים מדיה חברתית מתכוונים לפלטפורמות בהן הפעילויות קורות.

      בנוגע לפסקה השלישית, אתה מאריך בדברים במקום לקצר, כותב פסקה במקום משפט,
      ושוב אתה יהיר, דעתי היא טיפה בים, מה אתה רוצה לומר בזה, אני לא אתנצל שאני חושב אחרת, והנה, אנשים מקשיבים, טיפה.

    • ארד – טיפות יפות אתה כותב.
      וניב – הפוסט שלך (בעיני) היה משובח. גם אם אני אסכים עם חלק מהדיוקים שאנשים העניקו לך בתגובותיהם, הרי שכמות התגובות וזהות המגיבים הן עדות לערך שהענקת לנו בפוסט. כל הכבוד!

  • טוב אם כבר ארד פתח את זה אז מעבר לכך: מה זה מדיה חברתית בכלל? אנחנו פה במרחב הציבורי החדש, ברחוב. כשאתה הולך לפרסם בקרב “קהילה” ברשת זה כאילו שאתה ניגש לפינת העישון של הח'ברה ומציע קרטיב, אל תתפלא שאנשים חושבים שזה מוזר. אפשר לדבר פה רק למי שבא לו להקשיב לך מסיבותיו שלו וזה נורא נורא קשה. בארץ, אגב, מקבלים הרבה יותר בהבנה ואפילו בהתלהבות פוליטיזציה של המרחב הציבורי החדש הזה מאשר מסחור שלו….

  • שמע, אם כל מה שיש לך לכתוב כדי להפריך את מה שכתבתי זה שאני יהיר, אז אני מוכן לקבל את זה.
    יהירות היא לא תוכנה רעה. לא יותר מאטימות ויומרנות :)

    נשיקות ובהצלחה במיזם החדש!

  • אגב, כרמל, אני חושב שנתת את הדוגמא המושלמת
    מסכים שאם מישהו יגיע לפינת עישון ויציע ארטיק זה יראה קצת מוזר – כאן בדיוק הנקודה שלי.

    אם מומחה מדיה חברתית יגיע לפינת עישון ויציע ארטיק (מה שבדרך כלל קורה), הוא יראה את חוסר ההבנה שלו בסיטואציה שהוא נמצא בה. מצד שני, אם הוא יציע סיגריה, הכל יהיה סבבה, ויש מצב שאנשים אפילו יחבבו אותו על זה.
    זה התפקיד היחיד של אדם שרוצה להתעסק בשיווק/פרסום/באז/וואטאבר במדיה החברתית, זה “כל” מה שיש למדיה הזאת להציע :)

  • הייתי הולכת יותר רחוק מזה, להיות בח'ברה ולכבד את החוקים של הח'ברה בפינת העישון ואז הם מוכנים לקבל ממך דברים כי מכירות זה לא הצד היחיד שלך, אתה אחד מהם. חברות לא יאהבו לשמעו את זה שצריך ממש להשקיע באופן אישי כשהאינטרס המסחרי האו רק חלקי, בלהיות חבר קהילה בקהילות היעד שלך אבל ככה זה. משום מה אני חושבת דווקא על ליאור צורף ויוסי תאגורי. אני חושבת שבישראל שונאים הכי פחות את מיקרוסופט בגלל הח'ברה האלה שהם בכיף ובצורה האישית ביותר “משלנו”. אז אם ליאור יציע לי דיל על מוצר של מיקרוסופט פתאום, מפאת הכבוד אני בכלל יקשיב לו. זה עולם אחר.

  • התחום אכן מתפתח מאד, יופי של פוסט, עוקב אחריך כבר זמן רב ונהנה לקרוא ניב

  • אכן מאמר מצויין.
    מומחים ל תיקון תריסים חשמליים .התקנה ו תיקון תריס חשמלי. אמין ,מהיר ומקצועי .שילוב עבודות אלומיניום וזכוכית לצד התקנת מנועים לתריסים חשמליים 050-5329289.

  • אכן מאמר מצויין.
    מומחים ל תיקון תריסים חשמליים .התקנה ו תיקון תריס חשמלי. אמין ,מהיר ומקצועי .שילוב עבודות אלומיניום וזכוכית לצד התקנת מנועים לתריסים חשמליים 050-5329289.

  • Pingback: האם נכון לצבא להפריט את הטיפול בפייסבוק שלו? | TechPoliti

Leave a Reply