נכתב על ידי אייל כץ

לפני כמה שבועות, נפגשתי פנים מול פנים, בפעם הראשונה, עם ניב קלדרון. באותו הזמן, ניב העלה פוסט לפייסבוק על מיגל אלקובייר, המדען שהוכיח שאפשר לבנות וורפ דרייב (כמו בסטאר טרק) ומנהל דיונים ערים על כך בטוויטר עם קהל עוקביו.  התחלנו לדבר על זה שמדהים שדברים שפעם היו בגדר מדע בדיוני הופכים למציאות. משם גלשנו לשיחה על הקשר שבין הטכנולוגי לפוליטי.  ניב טען שטכנולוגיה משפיעה על פוליטיקה יותר מאשר בכיוון ההפוך. אני, בתור סטודנט לשעבר לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה, טענתי שתהליכים חברתיים הם שגוררים פיתוחים טכנולוגיים וניסיתי להעלות מן האוב סוציולוגים שונים שייתמכו בכך. ניב הציע שאכתוב על זה פוסט וניתן לקוראים להחליט.  אז כשחזרתי הביתה פתחתי את המחברות המאובקות שלי והתחלתי לדפדף. כנראה שכתבתי כל מילה שיצאה למרצה שלי מהפה כי מהר הבנתי שיש פה מספיק חומר לסדרת פוסטים קצרים על הקשר שבין הטכנולוגי לפוליטי. כל פוסט יוקדש לחוקר אחר אשר התמקד על הקשר המדובר ובסוף תחליטו אתם – מה בא קודם, הביצה או התרנגולת?

נתחיל עם מנואל קסטלס. קסטלס הוא סוציולוג ספרדי שעיקר תחומי המחקר שלו נוגעים ברשתות מידע, תקשורת, וגלובליזציה. הוא היה פעיל בתנועת המרי נגד הדיקטטור הספרדי, פרנקו, ובשנים מאוחרות יותר גם פוטר מעבודתו באוניברסיטת פריז עקב השתתפות במחאות סטודנטים. קסטלס יעיד על עצמו שהמחקר שלו והשקפת העולם שלו עוצבו כבר בשנות ה – 60. תנועת המחאה שהיה שותף פעיל בה גרמה לו להבין שראשית, ניתן לשנות דברים על ידי מחאה המסמלת את האינטרסים והערכים של רוב החברה. שנית, הוא הבין כבר אז, שהבירוקרטיה של העידן התעשייתי היא מיושנת ובמידה רבה עבר זמנה. בניגוד לאחרים באותה תקופה, קסטלס לא חילק את העולם לסוציאליסטים מול קפיטליסטים אלא לאנשים, אינדיבידואליים, המאורגנים מלמטה אל מול המוסדות הבירוקרטיים, בין אם הם סוציאליסטיים או קפיטליסטיים.

באחד מספריו, קסטלס מתמקד ב”מהפכה השלישית” שהיא מהפכת המידע המשנה את כלכלת העולם. לטענתו, המהפכה הזאת לא הייתה מתאפשרת לולא השינוי התודעתי שנוצר בחברה המערבית בעקבות תנועות מהפכניות של שנות ה – 60. למשל, ברוסיה הסובייטית, הרעיון של מחשב אישי היה חתרני בהגדרתו, ואסור היה להחזיק מדפסות. מאידך, אצל הקפיטליסטיים, אף אחד ממנהלי חברות המחשבים הגדולות של שנות ה – 70 ודאי לא חשב על מחשב בכל בית, ב IBM דיברו על כך שעד שנת אלפיים יהיו בין 5 ל 10 מחשבים בעולם, ומנהל החברה שאל: “מי בכלל היה רוצה מחשב בבית?”  באותה תקופה, להשתמש בטכנולוגיה כדי לייצג ולקדם את הערכים החברתיים של האינדיבידואל, קבוצות, או קהילות שלמות היה אקט חתרני שאף אחד אפילו לא חשב עליו.

קריאה נוספות: על הקשר בין טכנולוגיה, פוליטיקה וטרור

בשביל קסטלס, החברה שאנו חיים בה מעוצבת על ידי האינטראקציה שבין שינויים טכנו-כלכליים ומה שאנשים רוצים לעשות איתם.  כלומר, פייסבוק לא גרמה לנו להיות יותר חברותיים, תקשורתיים, שיתופיים או טכנולוגיים אלא נתנה לנו פלטפורמה להביע את עצמנו בדרך שבה אנחנו מעוניינים לעשות זאת וזה סוד הצלחתה.

קסטלס גם רואה בשינויים טכנולוגיים ככוח הדוחף של שינויים גלובליים והוא מאמין שכל עוד ישנה התקדמות טכנולוגית לא ניתן לעצור תהליכים חברתיים התלויים באותה טכנולוגיה, במיוחד בנוגע להעברת מידע. למעשה, המדיה הבינלאומית היא הזירה הפוליטית החשובה ביותר כי המידע שזורם בה לא נמצא בפיקוח של אף גורם מדיני מה שמספק כוח עצום למי ששולט בה ובו בזמן מחליש את מוקדי השלטון המסורתיים יותר כמו ממשלות, טייקונים ומוסדות ממלכתיים. הוא טען כבר בשנת 2000, שתהליכים טכנולוגיים גלובליים מאיימים להפוך אוכלוסיות, מוסדות, ומדינות שלמות ללא רלוונטיות. יותר מעשר שנים אחר כך ניתן לראות את ההשפעה העצומה שהייתה למדיה החברתית על קריסת מוסדות במדינות האביב הערבי ובהפגנות יוקר המחיה בעולם ובישראל.

קסטלס לא התייחס אף פעם ישירות לישראל אבל עושה רושם שיכל להשתמש בישראל כמקרה דוגמא לתיאוריה שלו. ראשית ,במגזר העסקי, קסטלס רואה בעובד המודרני בכלל ובההייטקיסט בפרט עובד מתוכנת, אינדיבידואל, שנכנע לפיתויים, גורם לקיטוב במקום העבודה ולחוסר יכולת להתארגנות אל מול המעביד. לכן, בניגוד לפועלים של מרקס, העובד הממוחשב של קסטלס אינו מהפכן ואינו שש לבצע שינוי פוליטי. בנוסף, רק חתך קטן מהאוכלוסייה מרוויח מהיי טק (בני 25-40 בעלי השכלה גבוהה) מה שיוצר חברה עם הפרשי מעמדות גדלים. אך ייתכן שקסטלס היה מתנחם דווקא מהצבא הישראלי. קסטלס טוען שגיוס חובה מלכד ומאחד את העם  סביב “צבא העם” וויתור על גיוס חובה יגרום לאתניות מוגברת, התנגדות פנים מדינית, ופיצול אזורי.

שבוע הבא>אנתוני גידנס

5 comments on “על הקשר שבין טכנולוגיה לתהליכים חברתיים: פוסט ראשון

  • Pingback: על הקשר שבין הטכנולוגיה, פוליטיקה וטרור: פוסט שני | טק פוליטי
  • Pingback: על הקשר שבין הטכנולוגיה, פוליטיקה וטרור: פוסט שני | טק פוליטי
  • Pingback: על הקשר שבין טכנולוגיה לתהליכים חברתיים: פוסט שלישי, בנג'מין ברבר | טק פוליטי
  • Pingback: על הקשר שבין טכנולוגיה לתהליכים חברתיים: פוסט שלישי, בנג'מין ברבר | טק פוליטי

Leave a Reply