"רשתות חברתיות יהיו כמו אוויר". את האמירה הזו שמעתי לראשונה ב- 2008 אצל שרלין לי (שכתבה את Groundswell) במצגת ששינתה את איך שראיתי טכנולוגיה עד אותו זמן. ייבאתי אותה לארץ בדמות דף רקע לטוויטר שלי כדי להזכיר שמדובר ברעיון שעתיד להתגשם בקרוב.
היום כל מי שמתעסק באינטרנט כבר יודע… סליחה, כבר חי, שרשתות חברתיות הן אוויר.
יותר מזה. הנהירה של הציבור אל תוך הרשתות החברתיות אולי התחילה בגלל ש"כולם שם" או שהם היו סקרנים, אבל מרגע שגמרתם עם פייסבוק ועברתם לטוויטר ועכשיו לבאזז וכולי, אתם עוברים בין רשתות כי זה פשוט משפיע לכם על צורת התקשורת. גם כאן, המדיום הוא המסר- המדיום מגדיר את הארכיטקטורה של המסר. ברשתות חברתיות, הארכיטקטורה של התקשורת מגדירה איך אנשים ינהלו את השיח ביניהם. במילים אחרות, הפלטפורמה תשפיע על איך תחשבו על המצב ואיך תדברו אותו. כמה פעמים אמרתם "הייתי מצייץ את זה בטוויטר עכשיו" או "יואו, זה מתאים לי לשורת סטטוס"? פעם כצלם חדשות הייתי נשלח לסקר אירועים והיה ברור מה אני צריך לצלם, לא היתה שאלה. היום כשאני נמצא איפשהו ואני רואה פריים שמתאים לצילום אני שולף את האייפון שלי ויודע שזה יעלה לפייסבוק כשאומר שעכשיו אני כאן.
בפייסבוק אנשים מדברים בתמונות בדיוק כפי שהם מדברים בסטטוסים, אבל הם גם מדברים דרך צ'אט ודרך המיילים ובשאר הצורות שפייסבוק מאפשרת. בטוויטר אתם מדברים עם כולם יחד ב- 140 תווים אבל זה לא נגמר בכמות התווים. זה החוקים הלא כתובים של השיח, זה ההשלכות של מה שאתם יודעים שיקרה אם תדברו בצורה מסוימת, זה שאתם יודעים שעוקבים אחריכם 4000 איש (כמו במקרה שלי) ומבינים שלמה שאתם אומרים יש משמעות אחרת מאשר אדם עם פחות תפוצה. אין דברים כאלה. אבל לא צריכים לעקוב אחריכם 4000 בני אדם כדי שתבינו את התחושה של מה זה כשאנשים מקשיבים לכם, מספיק שתהיו עם 500 עוקבים. זו צורת ביטוי שלא היתה לנו פעם, הארכיטקטורה היא זו שקובעת.
באותו הקשר, אני רוצה להמליץ על שני פוסטים מצוינים. לכו לקרוא מה ירדן לוינסקי כתב על גוגל באזז והפסיכולוגיה שלו ומה שגל מור כותב על עידן "פוסט רשתות חברתיות" . ששני הפוסטים האלה, יחד עם זה של כותב שורות אלה יוצרים משולש קונטקסטואלי מרתק.
כדי להבין מדוע חברה פותחת מספר רב כל כך שלך חשבונות מספיק להסתכל בשמות הפרופילים אותם בחרו אנשי נוקיה לפתוח: חנות OVI, מפתחי OVI, פורום נוקיה, מסרים של נוקיה, נוקיה ברזיל ועוד. נלך צעד אחד אחורה. בעולם האמיתי, כל שטח הוא נדל"ן וכל נדל"ן הוא תַחום ואפשר למדוד אותו. באינטרנט לעומת זאת, יש שטח בלתי מוגבל, כלומר נדל"ן בלתי מוגבל, אך יש שטחי נדל"ן שאפשר לתחום ולמדוד. מהם אותם שטחי נדל"ן מדידים עליהם אני מדבר? התשובה היא רשתות חברתיות.
נוקיה מבססים את הנדל"ן שלהם בטוויטר
עבור חברה, משתלם יותר לפתוח מספר פרופילים בטוויטר מאשר לפתוח פרופיל אחד. הסיבה לכך היא שמספר פרופילים יוצרים רשת. רשת יודעת לקשר פרופילים בתוך טוויטר טוב יותר (היא מחזקת אותם בצורה סימבולית) וגולשים יכולים להתמצא בצורה קלה יותר בין אגפי החברה או המותג שפתחו פרופיל טוויטרי. מעבר לזה, ככל שחברה משקיעה יותר בפרופילים שלה המותג שלה מבוסס יותר. במילים אחרות, יותר זה יותר טוב. בואו נלך לעולם האמיתי כדי לראות דוגמאות.
כשפותחים קניון חדש ברור שתוכלו למצוא שם סניפים של מקדונלד'ס, פוקס, רנואר, זארה, קפה הלל, סופרפארם, למטייל ועוד. במידה מסוימת, כל הקניונים הם אותו הדבר כשההבדל היחידי ביניהם הוא הארכיטקטורה של הקניון. אל טוויטר ואל פייסבוק צריך להתייחס כמו אל קניונים, כל אחד צריך לפתוח שם סניף, ההבדל הוא שהיום כל אחד יכול, אנשים וחברות. הסניפים הם לא כדי למכור בהם משהו בהכרח (למרות שDell עושים שם חיל בתחום המכירות במליוני דולרים), אלא כי נוכחות היא חשובה ושיווק זה חשוב, ויחסי ציבור, ולהיות עם וליד הלקוחות (שלא לומר שירות לקוחות ותמיכה טכנית), ולדעת מה אומרים עליכם, ולהבין איך הלקוחות שלכם מתנהגים, כל אלה מתאפשרים לכם על ידי נוכחות בטוויטר.
Dell Outlet- מובילים את השוק בהתבססות בטוויטר. בית ספר לטוויטר עסקי
34 חשבונות בטוויטר. דל
בואו נחזור שוב לריבוי החשבונות בטוויטר, כי הרי בקניון לא תמצאו יותר מחנות אחת פר מותג. באינטרנט זה לא עובד ככה. אתם יכולים לראות את טוויטר בתור קניון עם גודל בלתי מוגבל שבו יש את כל הסניפים של המותג האהוב עליכם ושהמוכרים בחנויות מדברים בכל השפות ועל כל הנושאים ושהם מוכרים ומשרתים אתכם עבור כל דבר שתרצו. בגלל שהאינטרנט שטוח לחלוטין, אנשים צריכים ורוצים לבחור לאיזו חנות שלכם הם רוצים להכנס. הם רוצים שידברו אליהם בשפה שלהם ולא בשפה אחרת ושידברו איתם על הנושאים שמעניינים אותם ולא על נושאים המרוחקים מהם. זו הסיבה הנוספת מדוע חשוב לפתוח מספר פרופילים בטוויטר- לכוון למספר הרב ביותר של אנשים שמה שתאמרו יעניין אותם ושהם ייחשפו לעוד אנשים שהנושא מעניין אותם, כך תיווצרנה רשתות משנה, כתוצאה מההתחברות עם המותג/מותגים שלכם וזה יכול להיות הערך המוסף שתספקו, חוץ מאשר השיחה.
אם דיברנו עד עכשיו על טוויטר, בואו נבדוק את פייסבוק. מיקרוסופט מתחזקת לא פחות מ- 14 עמודי מוצר בפייסבוק שאוספים לתוכם מאות אלפי מעריצים. הנה מספר דוגמאות: בעמוד של חלונות יש כמעט 100,000 מעריצים. באופיס יש 1600 מעריצים. העמוד של אינטרנט אקספלורר מראה נוכחות מרשימה עם כמעט 100,000 מעריצים. הנה העמוד של המדיה סנטר, עם 1500 מעריצים. חלונות 7 מאכלס 16,000 מעריצים.
טוב, אתם בטח תגידו, לחברות טכנולוגיה קל לפתוח טוויטרים ופייסבוקים, אלה חברות טכנולוגיה ואנשים שמתעסקים בטכנולוגיה נמצאים יותר ברשתות חברתיות. אנחנו לא מתעסקים בטכנולוגיה, על מה נדבר, על קו הייצור שלנו? על שירות הלקוחות? על מחלקת כוח אדם? התשובה היא כן, דברו על כל אלה. הנה כמה מהדוגמאות הטובות ביותר:
פורד. נראה כי לכל חטיבה בפורד יש חשבון בטוויטר. תאווה לעיניים לראות את הפעילות שהם עושים בטוויטר. הנה כמה דוגמאות: Ford Trucks, Ford, Ford Customer Service, Ford Mustang ועוד. האחראי על כל אלה הוא סקוט מונטי, מנהל המדיה החברתית בפורד. כן, שמעתם נכון, מנהל המדיה החברתית בפורד ועוד ארחיב עליו ועל הצורך בהגדרת תפקיד כזה בחברות בפוסט עתידי שעוד אכתוב. יש המון מה ללמוד מהעיסוק שלהם במדיה חברתית.
פורד- לכל חטיבה יש טוויטר. בראש עומד מנהל המדיה החברתית. להפנים ולבצע.
דל. להערכתי, דל מחזיקה את מספר החשבונות הגדול ביותר בטוויטר עבור חברה אחת. 34 חשבונות יש לדל בטוויטר נכון להיום (ועמוד ייעודי לשם כך). החשבון הידוע ביותר של דל הוא ה Dell Outlet כי שם מציעים קופונים (בצורה של לינקים) לקנייה מוזלת של מחשבי דל במחירי חיסול, אבל מעבר לכך, הנה כמה חשבונות טוויטר שדל מחזיקה ועושה בהם שימוש יצירתי למדי: IdeaStorm, IdeaStormAction. שני חשבונות אלה מיועדים לסיעור מוחות עם הגולשים, כשהחשבון השני הוא רעיונות שעברו לשלב הביצוע אצל דל. Dell Studio הוא טוויטר המעדכן את העוקבים אחר כל וידאו שדל משחררת לרשת. אין סוף למה שאפשר לעשות בטוויטר אם פותחים את הראש ומביאים אדם או קבוצה של אנשים שתזניק את החברה שלכם לתוך העולם המקביל הזה של המדיה החברתית. אפשר לעשות הרבה כסף מזה, אפשר לחסוך כסף, אפשר להשתמש בגולשים שלכם כדי להביא את הרעיונות הטובים ביותר שמראש מחוברים לשטח ואפשר לעשות איתם אבטחת איכות ושיווק ומיתוג ובאזז ויחסי ציבור שונים ומה לא. רק תפקחו את העיניים ותסתכלו סביב.
לסיום, אני מוסיף פה וידאו של ג'ף פולבר שצילמתי בזמנו מתוך פוסט שכתבתי בשם "מדיה חברתית זה כוח". ג'ף מדבר על כך שכל אדם, ברבות הזמן, הופך להיות מותג ושבעתיד מפרסמים ישלמו לאנשים על פי כמות הקשרים שיש להם. זהו סרטון בן 10 דקות, מומלץ לראות את כולו. החלק עליו אני מדבר מתחיל מאזור 02:30.
אחת הדרכים בזכותן מידע זורם בטוויטר היא דרך ריטוויטינג של המידע. ריטוויט הוא הוא הפורוורד החדש, ההעתק הדבק כולל קרדיט לשלוח המקורי של הטוויט. הריטוויט, או בשמו האנגלי "RT", הפך להיות נחלת הכלל ברגע שהגיעו האפליקציות החיצוניות לטוויטר המאפשרות לבצע אותו בלחיצת כפתור. נכון להיום, עדיין יותר מ-50% ממשתמשי טוויטר משתמשים בטוויטר דרך האתר. מי שלא משתמש באפליקציות חיצוניות לטוויטר ורוצה לרטווט נאצץ להעתיק ולהדביק את הטוויט לקוביית הטקסט.
הבעיה בריטוויטינג היא שלעתים הטוויט שלכם ארוך מדי ואז אתם ממש לא מאפשרים לאחרים להעביר את המידע שלכם לאחרים. כך למשל, קחו שמות כמו kitaromacshow@ המכילים 14 תווים, אם אתם מוסיפים לשם הזה גם RT ועוד רווח עד השטרודל גדלתם ל- 17 תווים וזה עוד לפני שהתחלתם את ההודעה. חבל על המקום.
אז מה עושים? אופטימיזציה! 1- השתדלו ששם המשתמש שלכם יהיה קצר ככל האפשר.
2- השתמשו בכתובות אינטרנט מקוצרות. השתמשו בשירותי http://is.gd או ב- http://bit.ly.
3- החליפו מילים כקיצורי מילים או בסימנים מוסכמים כמו: (and= &), (great= gr8), (be=b וכיוצא באלה).
4- השתמשו בפחות מ- 140 תווים בשביל להגיד מה שיש לכם לומר, בעיקר אם אתם רוצים לחדש משהו או לצאת בידיעה מרעישה.
5- ותרו על הרווח אחרי סימני פיסוק.
6- וכמובן- זה חייב להיות מעניין.
אני מצרף פה צילומסך של טוויט של ידידי זיו קיטרו המספר על התקדמות בפריצת התוכנה של האייפון. אין שום סיכוי שיכולתי להעביר את הטוויט שלו הלאה וחבל, במקום זה כתבתי על זה פוסט. אם יש לכם עוד טיפים השתמשו בתגובות.
דוד סרנגה מוכר לכם ככל הנראה מטוויטר. דוד סרנגה (זה הטוויטר שלו) הוא קונסול התקשורת וההסברה בקונסוליה בניו יורק ואולי שמעתם עליו תחילה במבצע עופרת יצוקה עת הרים טוויטר לקונסוליה בניו יורק וערך את מסיבת העיתונאים הראשונה עבור מדינת ישראל בטוויטר. מיותר לציין שזו היתה מסיבת העיתונאים ה"מדינית" הראשונה אי פעם בהיסטוריה שנערכה אונליין איפשהו ברשת, וכמובן הראשונה בטוויטר. מאז מוביל סרנגה מהפכה יחד עם משרד החוץ הישראלי במדיניות ה"דיפלומטיה הציבורית" של מדינת ישראל ברשת. "דיפלומטיה ציבורית" הוא הכינוי שבחר משרד החוץ בכדי לתאר את פעולות ההסברה של מדינת ישראל ברשתות חברתיות עקב מחסור במילה "הסברה" בשפות רבות, בכללן אנגלית. הביטוי בא לתאר הסברה, יחסי ציבור דיפלומטיים ו- engagement של המדינה בדרגות שונות בשיחות עם גולשים ברשת. מדיה חברתית בשירות המדינה.
דוד סרנגה- הקונסול בניו יורק
מר סרנגה הסכים להקדיש מזמנו ולהתראיין בעברית (דבר יוצא דופן, רוב מוחלט של ראיונות עיתונאיים שלו מועברים באנגלית) בראיון דרך המייל בו נשאל על הכנס האחרון של ג'ף פולבר בנושא טוויטר, דיפלומטיה ציבורית והנעשה באירן. דבריו מובאים כאן בשם אומרם ולא נעשתה בהם שום עריכה מצד כותב שורות אלו.
איך היה בכנס #140אותיותשל ג'ף פולבר? על מה דיברו שם? מי תפס את תשומת ליבך? על מה אתה דיברת?
מבחינתי הכנס שאירגן ג'ף פולבר היה אחד הדברים המעניינים ביותר שצפיתי בהם בתחום המדיה החדשה בשנה האחרונה. במשך יומיים הוא ריכז בניו יורק את מיטב המומחים מתחומים שונים בנושא טויטר. אין מדובר באנשים בעלי השכלה או ידע תאורטי בנושא, אלא, באנשים בעלי ניסיון המשתמשים ברשת זו יום יום ככלי עבודה. כל אדם שדיבר או הציג ניסה לשתף את האחרים באופן בו הוא משתמש ברשת חברתית זו, מתוך מטרה שקהילת האנשים שבטוויטר, יחד, תוביל התחום קדימה.
עקב תחום העיסוק שלי – מדיה, וגם עקב היות הנושא רלוונטי, מה שתפס את תשומת ליבי היה הפאנל בנושא טוויטר והמדיה הקונבנציונאלית. בפאנל השתתפו אנשי תקשורת מסי. אן. אן., פוקס ניוז ואן. בי. סי. הדבר התרחש יומיים בלבד לאחר שקהילת טוויטר ביקרה קשות את סי. אן. אן. על שהתעלמה מסיקור האירועים באיראן, עם תחילת המהומות. מעניין היה לראות את ריק סנשז' מהרשת מתפתל על כסאו ומנסה למצוא תרוצים – אני חייב לציין כי הקהל לא קנה תרוצים אלו. בטוויטר אפילו יצרו כינוי לכישלון סי. אן. אן. קראו לזה: cnnfail# . כותרת ההרצאה שלי היתה "השימושים בטוויטר בתחום הדיפלומטיה הציבורית" או במילים אחרות, איך משרד החוץ/הקונסוליה בניו יורק משתמשים בטוויטר ככלי הסברתי.
איזו ביקורת יש לך על הכנס? איזו ביקורת שמעת מאחרים?
מבחינתי היו יותר מידי דוברים (140 כמספר התווים המותרים בטוויטר) ובתחומים רבים ושונים, אשר לא כולם היו רלוונטיים בעבורי. משער כי הסיבה לכך, נעוצה בעובדה שרבים כל כך משתמשים בטוויטר בתחומים שונים כל כך. היו שביקרו את הזמן המועט שהוקצב לכל דובר (10-15 דקות), אם כי אני בדעה שג'ק פולבר השכיל לעשות, בכך שתחם את הזמן לעשר דקות. אם בעידן טוויטר אנשים לא יודעים לדבר בקצרה, הם לא מתאימים לכנס ושנית, 10 דקות הם די והותר להצגת נושא – והראייה כי כמעט כולם עמדו במשימה.
מה החשיבות שאתה מוצא במדיה חברתית בכל הנוגע לדיפלומטיה?
מבחינתי מדובר במהפכה – אם בעבר, כדי להעביר את המסר הרשמי של ישראל נזקקנו לאמצעי התקשורת, שאינם תמיד אובייקטיבים, כיום יש לנו דרך ישירה להגיע לדעת הקהל באמצעות טוויטר. נכון, עדיין כמות האנשים הרשומה ברשת היא יחסית מוגבלת (30 מיליון?), אך יחד עם זאת מבדיקה שקיימנו מבין האנשים העוקבים אחר הקונסוליה (@israelconsulate)
כ- 30 אחוזים הם עיתונאים, בלוגרים או מובילי דעה ברשתות החברתיות, מה שאומר שבאמצעותם אנחנו יכולים להגיע לקהל מאוד גדול. יתרה מכך, מצאנו כי אנשים אוהבים לנהל עימנו דיאלוג, דבר היכול לסייע להסביר את עמדתנו בצורה טובה יותר, לענות על שאלות בצורה אישית ופרטנית, ולהעביר למתעניינים בישראל גם על החיים הנורמליים שקורים בארץ, ואשר אמצעי התקשורת בעולם אינם מרבים לסקר. חשוב לציין כי המדיה החדשה לא באה להחליף את המדיה הקונבנציונאלית, דוגמת הטלוויזיה או העיתונות הכתובה. מדובר בכלי משלים, אשר יכול להעצים את המסר ולשמש כמנוף לפעילות ההסברתית. הייתי מגדיר את טוויטר כפלטפורמה חשובה נוספת באמצעותה ניתן להגיע ישירות לכמות גדולה של גורמים בדעת הקהל בכלל ומובילי דעה בפרט.
איך אתה חושב שהמדינה צריכה להשתמש במדיה חברתית? כמה משקיעה מדינת ישראל במדיה חברתית? האם ה"שימוש של המדינה" הוא בגלל שיש מספר אנשים, כמוך, שמשתמשים בשם המדינה או שזה יותר עמוק מזה?
הקונסוליה בניו יורק היא למעשה חוד החנית של משרד החוץ ביישומים הנעשים בתחום המדיה החדשה, ואני חושב שזה טבעי מעצם העובדה שאנו יושבים בניו יורק ונחשפים לקורה בתחום לפני כל אחד אחר. היינו הראשונים להקים את הבלוג הראשון של גורם ממשלתי כלשהו בעולם, לפני למעלה משלוש וחצי שנים, כשאנשים עוד טרם הבינו את משמעותו www.isrealli.org,
היינו הראשונים בפייסבוק, במיי ספייס ואף השקנו בלוג נוסף, העוסק בנושאים פוליטיים אזוריים www.israelpolitik.org,
יחד עם זאת משרד החוץ, אשר הינו החלוץ לפני המחנה, אינו יכול להעביר מהפכה שלמה, ישנן יוזמות יפות של משרד התיירות בתחום הקמפיינים הוויראליים, אך עדיין אנחנו, כולנו צריכים להפנים יותר ויותר כי המהפכה כבר כאן וכדאי להצטרף אליה.
מה אתה חושב על הנעשה באירן? לאן זה הולך? הנעשה באיראן מבחינת המדיה החדשה הינו מהפכה תרתי משמע – בשנה האחרונה היו מספר דוגמאות להצלחת המדיום – הדרך בה אובמה ניצל הרשת החברתית במהלך קמפיין הבחירות, הפיגועים במומבי והמידע שהגיע דרך טוויטר וכעת הקורה באיראן. זו דוגמא נפלאה לכך שהטכנולוגיה מסייעת לדמוקרטיה. ככל שישנם קולות רבים יותר ברשת, המביאים סיפור מקיף יותר, כך אנו נעים לעבר עולם טוב יותר. בעיקר במדינות טוטליטריות דוגמאת איראן, הרבה יותר קשה היום למשטר לסתום פיות. במזרח בתיכון, באזור בו אנו חיים, מידע רב יותר ואמין יותר, ממקורות מגוונים יותר אשר יגיע לידיעת הציבור ודעת הקהל, רק יכול לסייע לבנות עולם טוב יותר.
1- the new "Facebook Like" is spammy by nature. כך כתבתי לא מזמן בטוויטר שלי וזכיתי מיד במספר "מחבבים" בפייסבוק שלי, עת נע הסטטוס שלי מטוויטר לפייסבוק.
2- מצד שני, אם פעם רציתם לדעת כמה אנשים קוראים את הסטטוסים שלכם, זו דרך טובה בה הם אומרים לכם "הייתי פה". מהבחינה הזו, הצליחו שם.
גילוי נאות: במערכת הבחירות הזו לקחתי חלק במטה הבחירות של קדימה בשלבים שונים בתחום שימוש במדיה החברתית. עכשיו, אחרי שאמרתי את זה:
3- מבחינת פוליטיקה ומדיה חברתית הבחירות הכלליות הבאות מתחילות החל ממחר בבוקר. הוכח מעל לכל ספק ששימוש במדיה חברתית הוא הכרח כדי להגיע להמונים. יש עיתונות, יש שלטי חוצות, יש טלויזיה, יש רדיו, יש באנרים באינטרנט ויש מדיה חברתית. כל אחד מהם הוא מדיה שונה עם חוקי התנהגות שונים. אם יש מקום בו אפשר לעשות אנגייג'מנט עם הבוחרים זה במדיה החברתית.
4- לכן, אם למישהו יש רצון להטמיע את עצמו בדעת קהל הבוחרים שלו, אין זמן טוב יותר להתחיל את עבודה עם הקהל מאשר מחר בבוקר.
ובנימה אישית- לא נעלמתי, יש לי בלוק כתיבה בכל הנוגע לסושל מדיה וחוויית משתמש, גם הפוסט הזה יצא תחת איומי סכין. יש לי עוד הרבה מה לכתוב, הן לספר על המלחמה ההיא (אחת האשמות בבלוק אגב) והן לספר על סושל מדיה במערכת הבחירות, שני מקומות שביליתי בהם לא מעט זמן. לעדכונים תחופים יותר ממני אפשר למצוא אותי בטוויטר שלי ובפייסבוק שלי.
ערכה מאוחרת: התחברתי לפייסבוק קונקט בנענע10 לראות מי מהחברים שלי נמצא שם (כמעט 700 חברים), וכלום. מעניין מה זה אומר על החברים שלי. מעניין מה זה אומר על נענע.
