אחת השאלות שנשאלו בכנס “פיתוח וניו מדיה תחת אש” של איגוד האינטרנט הישראלי היתה איך מודדים הצלחה? (אהוד קינן, ynet). כשמדברים על ניו מדיה ברמת מדינה לא מתייחסים לזה ברמה של כסף ישיר או עקיף שנכנס לקופה אלא אם כן תחברו את חשבון הבנק שלכם לפייסבוק ותשלמו מיסים דרכו.

ניהול משבר מדינתי בניו מדיה דורש הסתכלות שונה מעט. עדיין יסתכלו על מספרים יבשים כמו מספר צפיות, מספר לייקים וריטוויטים אך אלו משניים. בכל הנוגע ללחימה מול חמאס בעמוד ענן, דובר צה”ל התגאו פחות ב-58 מליון צפיות בעמוד הפייסבוק שלהם והתגאו יותר בכך שכלי תקשורת מכל העולם התעסקו במשך שבוע שלם דווקא בעבודת הניו מדיה החדשנית של היחידה ופחות בטילים שנחתו על עזה. סי אן אן אף הגדירו את עבודת הניו מדיה שלהם כהתפתחות הטכנולוגית החשובה ביותר של שנת 2012. ואכן, כלי תקשורת מסורתיים ובלוגים טכנולוגיים מכל העולם השתאו לנוכח הפעולה החד משמעית של דו”צ במבצע, היללו ושיבחו.

בפיקוד העורף (עמוד המנוהל על ידי חברת Web Done) גם לא התרשמו מהמספרים היבשים. במציאות בה אזרחים שנשמעו להוראות פיקוד העורף הם אזרחים שהצילו את חייהם עקב נפילת טילים על בתיהם, שם מתעניינים בשירות שהם נתנו לאזרחים, בכמות הפניות להם ענו, במידע שהם הצליחו להעביר לציבור ובמספר התודות שהם קיבלו מאזרחים כהוכחה לעבודה החשובה אותה עשו.

בחמ”ל של המרכז הבינתחומי בהרצליה דיברו דווקא על אימוץ הקו הגרפי והפונטי שהם הצליחו להטמיע בעבודות הסברה דיגיטלית של אקטיביסטים אחרים ושל כלי תקשורת שסיקרו את הלחימה. בנוסף, אפשר לבדוק הצלחה כאשר אתה רואה במו עיניך שאנשים משנים את היחס שלהם לישראל כתוצאה ממשהו שאתה עשית.

נראה כי תחום דינמי זה של מדיה חברתית, בעיקר בשימוש במצבי משבר מגדיר ויגדיר מחדש את המדדים שלו להצלחה ככל שיתקדם הזמן. הצלחה של פעם ראשונה (כמו זו של צה”ל בעמוד ענן) תיבחן תחת משקפיים מודעות יותר בפעם הבאה. כך גם הפעילות של משרד החוץ ושל עשרות ומאות היוזמות האזרחיות שיצוצו בעימות הבא.

Leave a Reply