מאת: תומר סיימון

מה קורה בעורף הישראלי?!

בוקר טוב, היום בשעה שתיים נחל בלייב בלוגינג מהכנס השנתי השישי בנושא מוכנות העורף: “אתגרים מורכבים ונקודות מבט חדשות”. השר להגנת העורף, ח”כ גלעד ארדן, מאיים להתפטר אם פיקוד העורף לא יועבר תחת אחריותו. הרמטכ”ל ואלוף פיקוד העורף מתנגדים.השר לביטחון פנים, ח”כ יצחק אהרונוביץ’, מרכז את מרבית המגיבים הראשונים תחת משרדו, ומנסה כעת להעביר גם את מד”א לאחריותו. המועצה לביטחון לאומי הכינה מסמך חזון החזית האזרחית בישראל.היום בטק פוליטי, לייב בלוגינג מההרצאות מהבכירים ומהמובילים את העורף הישראלי בכנס שייערך במכון למחקרי ביטחון לאומי. קצת על הכנס למוכנות העורף מ-2012, בשיתוף Ready.org.il.

בשנה החולפת, ובעיקר מאז הבחירות האחרונות, המאבק על העורף הישראלי התעצם. מה שמכונה גם “החזית האזרחית” נהפך לחזית לחימה אמיתית בין גורמי הכוח המעצבים את תפיסת הביטחון של ישראל. רמזים ללחימה זו ניתן היה לראות בתרגיל העורף הלאומי האחרון, הידוע לציבור כ”נקודת מפנה 7″. שם זה נקבע ע”י פיקוד העורף וצה”ל לפני שבע שנים בתרגיל נקודת מפנה הראשון. המשרד להגנת העורף, מצידו, דרש כי שם התרגיל ישונה ל”עורף איתן 1″, שם בו השתמשו גם כל משרדי הממשלה האחרים. גלי צה”ל ודובר צה”ל בחרו להמשיך ולהשתמש בשם הצבאי של התרגיל.

בתוך כך, אתמול פורסם כי השר להגנת העורף, גלעד ארדן, איים בפני ראש הממשלה כי יגיש את התפטרותו אלא אם כן פיקוד העורף יועבר להיות תחת אחריותו וסמכותו. לדבריו “לא ייתכן מצב בו ישנה אחריות, אך אין כל סמכות”.

19:08 – מאיר אלרן – נושא ההסדרה של העורף נמצא היום בלב “המאבק”, ולצערי יש לו יותר מידי ריח פוליטי.

19:02- זאב צוק רם – במרבית הדמוקרטיות בעולם האחריות על העורף נופלת על משרד הפנים. ישראל לא ניתנת להשוואה. אין ספק שהרשות המקומית היא לבנת יסוד, אלא היא גם יישות עצמאית האחראית על הטיפול והרווחה של תושביה. לראש עיר בישראל ישנן יותר סמכויות מאשר לשר בממשלה.

19:00 – עו”ד צביה גרוס – כלקח ממלחמת לבנון השנייה הוחלט שאם רשות מקומית כושלת בעת לחימה, רשאי משרד הפנים למנות אדם אחר במקום ראש הרשות או למנות רשות אחרת לניהול הרשות המקומית.

18:58 – פעם ראשונה שהופעלה “תקופת הפעלה של מל”ח” היה בזמן מבצע עופרת יצוקה.

18:42 – שיתוף הפעולה בין פקע”ר לבין הכוחות בשטח הוא טוב ממה שמתואר. פיקוד העורף עומד ונשען על היכולות של צה”ל ומערכת הביטחון. בלעדי יכולות אלה, יכולות פיקוד העורף דלות.

אנחנו לא רוצים רמטכ”ל שיעסוק אך ורק במאמץ ההתקפי ולא יתחשב או יחשוב על העורף הישראלי.

רמ”ט פיקוד העורף, תא”ל צביקי טסלר

18:40 – תא”ל צביקי טסלר, רמ”ט פקע”ר. מדינת ישראל לאורך ההיסטוריה התפרסמה יותר בגלל המלחמות שבה מאשר אסונות הטבע שבה. המוביל המרכזי למצבי חירום זה המתאר המלחמתי, שנותן מענה להרבה מאוד מתארי אסונות טבע אחרים. לדעתי העורף לא יהיה משותק, כי זה בעיקר תלוי בנו. סוגיית ההסדרה היא סוגיה משפטית הניתנת לתיקון, ולכן העמדה הצה”לית היא לא משפטית אלא איך ראוי שהם יהיו מבצעית.

18:39 – ככל שלאזרח יהיו כלים להתמודד עם מצב החירום לא נצטרך לטפל ב-8 מיליון אזרחים. לא משנה אם זה מידע, הכשרה, ממ”ד או כל אמצעי אחר. תודעת החירום של האזרחים זה אלמנט חיוני וחשוב לכל התמודדות עתידית.

18:35 – צריך לטפל בסדר העדיפויות הלאומי – במה מתעסקים, אבל גם במה לא מתעסקים. להתעסק בבסיס הידע ושיהיה רחב ככל הניתן. יש צורך בבניית תוכנית עבודה רב שנתית, לא ניתן לראות את נושא הכנת האוכלוסייה ברזולוציה של שנה אחת. ישנה תלות הולכת וגוברת בין המערכות.

אתגר נוסף זה יתירות – זו אינה שאלה האם יינתן השירות או ייוצר מוצר. הגוף מחוייב לספק את השירות והמוצר בשעת חירום.

עד כמה אנחנו מסוגלים לעבור ממצב של שגרה למצב של חירום. רעידת אדמה יוצרת אתגר ושבר אדיר. בתוך דקה-שתיים ישנו שבר בכלל המערכות. במתאר מלחמה ישנו תהליך נבנה ומתמשך לאורך ימים ואף שבועות בו ניתן להיערך.

לא צריך להיות מעבר אוטומטי של סמכויות מהמשטרה לצה”ל לאחר רעידת אדמה רק בגלל כמות המשאבים שלו. צריך להיות תהליך חשיבה עמוק האם יש להעביר את הסמכויות.

אנחנו יודעים שללא מידע לא ניתן לפעול במצב חירום.

18:30 – אבי דוד, ראש אגף היערכות במשרד להגנת העורף. כשמדברים על הגנת העורף ראוי שנדבר גם על איומים שהם לא צבאיים. יש אתגרים לא קטנים שישנם לישראל וצריך לעסוק בכולם. איום הסייבר הוא מורכב יותר ממלחמה ועוסק ומגיע לכל אחד מתחומי חיינו. צריך להיות מושג רחב של “הגנה” – הכולל התגוננות, והגנה אקטיבית ופסיבית. איזון שצריך להיעשות ברמת המדינה בראייה אינטגרטיבית. יש לנו 8 מיליון לקוחות, אלפי מפעלים חיוניים ולכן צריך לבצע ביזור ולאפשר למערכות לתפקד גם במצבי משבר, ושתוכלנה לצאת ממנו בזמן הקצר ביותר.

18:20 – המשרד להגנת העורף הוקם מהליך פוליטי כזה או אחר. נשאלת השאלה, אם צריך את המשרד או לא צריך? ישנן דעות לכאן ולכאן. שאלנו את ראש הממשלה “מה אתה רוצה?”, והוא אמר שהוא מעוניין שיהיה שר להגנת העורף. שר שקם, עובד ומטפל בעורף. לכן ישנם שלושה משרדים – משרד הביטחון שהיה אחראי לאורך שנים רבות על העורף. משרד הבט”פ, שכשמו כן הוא – המשרד לביטחון הפנים של מדינת ישראל עם סמכויות בדין. יכול להיות שאירוע אסון המוני יהיה בסדרי גודל יותר גדולים מכל מלחמה או מבצע צבאי גם יחד. בנקודת מפנה 6, מפכ”ל המשטרה אמר בבירור שהוא לא מתכוון להעביר את סמכות הטיפול באירוע לצבא, אלא להיעזר בהם ככוחות עזר כמוגדר בחוק.

מקרה לדוגמא – אם נורית קטיושה מלבנון והיא פוגעת בתחנת אוטובוס בחצור הגלילית אז אומרים שזה באחריות הצבא. אך אם מאותה נקודה יוצא מחבל שמתפוצץ באותה תחנת האוטובוס האירוע הוא באחריות המשטרה. לדעתי, כל אירוע צריך להיות באחריות המשטרה. מי שמטפל בשגרה, צריך לטפל גם בחירום.

המשרד להגנת העורף, העומד בראש וועדת מל”ח העליונה, האחראי על הפעלת מרבית המשק. הרבה מאוד מהאמצעים אותם צריך הצבא בחירום מאוחסנים אצל אזרחים, עליהם אחראי השר להגנת העורף.

לדעתי, פיקוד העורף צריך להיות גוף תחת המשרד לביטחון פנים. שר הביטחון צריך להתעסק בהגנה על גבולות מדינת ישראל.

18:15 – תא”ל (מיל’) זאב (ווה) צוק רם, סגן ראש המל”ל. המועצה לביטחון לאומי קיבלה את נושא העורף בספטמבר 2012 מראש הממשלה לצורך הצגת הצעה להסדרת העורף הישראלי. זה לא חזית אזרחית אלא הזירה האזרחית. העורף האזרחי נמצא בעורף הצבאי, ולכן זו זירה ולא חזית. 1000-0, אלף ק”ג חומר נפץ עם 0 סיכוי להחטאת המטרה – זה האיום הבא שלנו על העורף.

18:05 – אם פיקוד העורף לא יהיה חלק מהמערך הגדול יותר אז זה מחטיא את המטרה וזה לא מספיק טוב. לא יכול להיות פיתרון שלא כולל את פיקוד העורף בתוכו. שתי סוגיות סטטוטוריות נוספות הן שעל פי חוק הג”א, וכלקח ממלחמת המפרץ
הראשונה, שר הביטחון רשאי להכריז על מצב מיוחד בעורף. מצב מיוחד בו הרמטכ”ל, סגנו, אלוף פקע”ר רשאי לתת הוראות מחייבות לציבור במדינה. לדעתי, סמכות זו חייבת להישאר בידי שר הביטחון, כיוון שזו החלטה בטחונית נטו שמתניעה לאחר מכן את
הגופים האזרחיים. לעומת זאת, ריתוק משקי של עובדים חיוניים (מהאופים ועד הרופאים) זה תפקיד קלאסי אזרחי שלא צריך להיות בידי מערכת הביטחון.

18:00 – היה דיון איפה למקם את רח”ל ב-2007, והבינו שזה צריך להיות גוף שיודע לנהל ולהתנהל במלחמה ולכן היא מוקמה במשרד הביטחון (לפחות להתחלה).

האם גוף זה יכול להיות האינטגרטור? לא ולא. לשם כך נסקור את השחקנים המרכזיים. הרשויות המקומיות שהן בעלות תפקיד מאוד חשוב ומכירים את האוכלוסיה שלהן. משרדי הממשלה, כולם, יש להם אגף לשעת חירום ותפקידים שונים לטיפול באספקטים שונים. שני שחקנים דומיננטיים וסטטוטוריים הם פיקוד העורף (חוק הג”א) ומשטרת ישראל (חוק אסון המוני). כל ההוראות של אסון המוני לא חלות בזמן לחימה שחוק הג”א לוקח פיקוד.

בהינתן הצורך באינטגרציה, ישנן שתי דילמות משפטיות מרכזיות – הראשונה, שמצד אחד כל אחד מהגופים האלה צריך לשאת האחריות לתפקידיו, אך בו זמנית בשביל האינטגרציה חייב להיות גוף-על שיתאם וינחה אותו. ישנה רגישות מאוד גבוהה במונחים אלה ובשימוש בהם מבלי לפגוע בעצמאות של אותם הגופים. הטענה של פיקוד העורף, שלא רוצה להשתתף בכך שגוף אזרחי ינחה אותו, העלה טענה שזה בניגוד לחוק יסוד הצבא, אותו אף אחד לא רוצה לתקנו ולשנותו. אך, השר הממונה (שר הביטחון) יכול להורות, על פי חוק הצבא, כי גוף זה וזה יונחה/יוכפף לגוף אחר.

17:55 – עו”ד צביה גרוס, היועצת המשפטית לשעבר למערכת הביטחון. במשך שנים רבות לא צלחה יוזמה להחלפת חוק הג”א ולהכנסתו של חוק עורף חדש. פשוט לא ניתן היה להגיע לפיצוח הסמכויות והמורכבויות של העורף. ישנה היום כבר גרסה רביעית של חוק העורף החדש המסתובבת במסדרונות החקיקה הישראלית.

התפיסה העדכנית של הפעלת העורף, היא שיהיה אינטגרטור אחד שינצח על התזמורת המורכבת הזו. במלחמת לבנון השנייה בלט מאוד היעדרותו של אינטגרטור כזה. ביום הפקודה כל הרשויות והכוחות נהיו “נדיבים” ואמרו אחד לשני “זה שלך” ו-לא, זה שלך”.

17:50 – שנם היבטים של היערכות לרעידת אדמה שיכולים לעודד שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני, ויכולים להיות הזדמנות לבניית אמון הדדי.

17:40 – אלכס אלטשולר. אנשים חושבים שהם מוגנים יותר מפני רעידות אדמה מאשר ממלחמה. תפיסת הביטחון של האזרחים היא כזו שקה לשכנע אותם להיערך.

17:30 – יש הוראות ברורות של איך להתנהג בזמן רעידת אדמה. בחוץ זה הכי בטוח! תברח החוצה! האיום הוא מהבניין. וזה בעייתי בישראל שמרגילים את האוכלוסייה לרוץ פנימה ולהסתתר בזמן איום בטחוני. מתגורר בקומה עשירית? רוץ לממ”ד. אין ממ”ד? צא לחדר המדרגות ותתקדם לאט החוצה מהבניין. בבתי הספר הכיתה זה המקום היותר מסוכן. אנחנו רוצים שהם ייצאו למסדרונות, ומשם למדרגות והחוצה לשטח פתוח.

אין המלצות ברורות לאוכלוסייה עם מוגבלויות. מנסים להתמודד עם זה.

מנסים ללמד את האוכלוסייה שאף אחד לא יבוא לעזור להם, ולכן תלמדו לעזור לעצמכם. מנסים להביא התרעה של שניות לאזרחים שהיתה רעידת אדמה ותברח. מתכננים מערכת ארצית להתרעה שתועבר בטלוויזיה ובסלולרי, אבל לא בסירנה. הציבור כשהוא שומע סירנה בורח פנימה.

17:25 – על מנת להיערך צריך גם להתכונן לאפשרות שזה ייתרחש וצריך לטפל בשאלות בסיסיו יותר. ב-2010 יצאה החלטת ממשלה שקבעה בצורה מסודרת מה כל משרד צריך לעשות על מנת להיערך לרעידת אדמה. נכון גם לגורמי ממשל אחרים כמו מד”א, משטרה וכיבוי אש.

אך צריך גם להנחות את הרשויות המקומיות על איך להיערך לרעידת אדמה. הרשות המקומית היא לבנת היסוד למענה – שתהיה רעידת אדמה חזקה עם נזק חמור אף אחד לא יבוא לעזור, אולי אפילו לא יידעו שקרה לכם משהו. הדבר הראשון שאין זה חשמל, ואח”כ אין תקשורת. האזרח יודע לדבר עם הרשות המקומית, והיא זו שצריכה לטפל זו כמעט ורק היא, ככל שהרעידה תהיה חזקה יותר. גורמי השלטון האחרים יגיעו בשלב מאוחר יותר. ההיערכות היא להיות מסוגל לטפל בעצמך, כי אחרת לא נדע לצאת מזה בשלום.

17:20 – במדינת ישראל יש היום בקושי סייסמולוג וחצי שיכולים לנסות ולתת מענה לבעיות שיש בתחום זה. זה לא רק סיימסולוגיה, זה גם הנדסה  מעבר לכל הצרות האחרות, אין לנו מספיק מהנדסים בישראל שיודעים לחזק מבנים מפני רעידות אדמה.

יש לישראל תקן טוב, ומעריכים כי המבנים שנבנו לאחר שנת 1980 נבנו באיזשהו תקן והם מסוגלים לעמוד בפני תנודות קרקע חזקות. הנושא של הממ”דים תרם למדינה מאוד. בשנת 1992 כשעבר בתקן שיש לבנות ממ”דים זה הוסיף עוד מערכת קשיחות לבניין וגרם לכך שהבניין הפך עמיד יותר. ההערכה שלנו היום היא כי המגדלים החדשים יעמדו ברעידת אדמה.

ישנו תקציב של 3.5 מיליארד ₪ לחיזוק מבנים, אך הוא פרוס על תקופה של 25 שנים. זה הולך קשה בגלל שפשוט לא יודעים לחזק. במשרד החינוך ישנו תקציב גדול מאוד שעומד לחיזוק בתי ספר, כי אין ידע איך לבצע זאת. חיזוק בית חולים תוך כדי ההפעלה שלו זה גם אתגר מאוד גדול ומורכב (בני ציון ורמב”ם בחיפה). משרד השיכון מתחיל לחזקת את המבנים של הדיור הציבורי – לאט אבל מתקדם. התחלנו גם בפרוייקט של שימור המורשת הישראלית שלנו. מבנים רבים, כמו הכותל, מצדה וכד’ שגם אותם רוצים לראות עומדים ושורדים רעידת אדמה, ובטח שלא ייפגעו מהם אנשים שנמצאים שם בזמן רעידת אדמה.

17:14 – כשנחטוף קטסטרופה נצטרך לשקם את המדינה, אם לא ניערך מראש לרעידת אדמה. אין דבר כזה רעידת אדמה מסוכנת, היא לא מסוכנת. אנשים נהרגו ברעידות אדמה בגלל שפגע להם בלוק בראש. ואת הבלוקים אנחנו שמים, הבניינים הם לא תופעת טבע. אם אנחנו נטפל במתקנים בהם אנחנו נמצאים אז נצא מזה בשלום. אחד הדברים החשובים במניעה זה לדעת- אנחנו חסרים בידע לטפל ברעידות אדמה. הרשת הסייסמית של ישראל מודדת כבר כמעט 100 שנים היכן יש רעידות אדמה בישראל, ובאיזור. לא מפתיע אותנו כי השבר הסורי-אפריקאי פעיל מאוד סייסמית. לא התלהבנו לראות שישנן מערכות נוספות באיזור, כמו הפעילות באיזור הכרמל (קרוב למפרץ חיפה), ורעידות נוספות בתוך שטח המדינה ואף בקרבת שדה התעופה בבן גוריון.

17:10 –ועדת ההיגוי הוא גוף מנחה מקצועי ותיאום בין מערכתי-משרדי-ארגוני. מטפלים מפיסיקה של סלעים ועד לדרכי זיהוי של גופות שהוצאו מתוך ההריסות. ספקטרום רחב של נושאים, שלא רק משרד או ארגון אחד מטפל בהם. מערכת שלמה שצריך לנסות לארגן ולתאם אותה. הועדה הוקמה ב-1999, לאחר שראו מה קרה בחצר האחורית של ישראל בתורכיה.

התפיסה של ההיערכות אומרת כי לא נמנע את רעידת האדמה. היא תתרחש, אין לנו מה לעשות נגד זה. אבל בשביל למנוע את הקטסטרופה צריך לטפל בבניינים, לטפל במניעה ולא האיפחות (מיטיגציה). בארה”ב אומרים כי כל דולר שמושקע במניעה מפחית 10 דולר בשיקום.

17:07 – מעריכים שהיא לא תהיה חזקה מעוצמה 7.5. רוב הקטסטרופות של ארץ ישראל, היו כתוצאה מרעידות של 6 עד 6.5. לכן, חייבים לנסות ולהתמודד עם הבעיה הזו. בסופו של דבר השורה התחתונה היא שכולנו רוצים לעבור את זה בשלום ולחזור הביתה בשלום.

ראינו מה קרה בהאיטי, רעידה בעוצמה של 7.2 באיזור שהוא דומה בפעילות הסייסמית שלו לאיזורינו וראינו את התמונות. רבע מיליון הרוגים, המדינה לא השתקמה עד היום. המקום הזה לא חזר להיות מדינה.

זמן לא רב לאחר מכן, רעידה בעוצמה של 7.2 ורק הרוג אחד – בניו זילנד. ניתן לעבור רעידת אדמה עם כמות סבילה של הרוגים (ברמה הלאומית). לא נמנע מהנזק, אך גם אותו ניתן לצמצם בצורה משמעותית ולחזור לחיי שגרה כמה שיותר מהר.

17:05 – ד”ר אבי שפירא, ראש וועדת ההיגוי הבינמשרדית להיערכות ישראל לרעידת אדמה חזקה. מקווה שלציבור ברור כי רעידת אדמה חזקה תתרחש. זה לא תלוי בנו, ולא תלוי בשכנים שלנו. הסיבה לביטחון בכך היא שככה כדור הארץ עובד ומה הכוחות שפועלים עליו. די ברור לנו שאנחנו חיים באיזור שהוא פעיל סייסמית, גרים בקרבת גבול לוחות טקטוניים שמתחככים אחד בשני. החיכוך הוא זה שיוצר את רעידות האדמה. התהליך החל לפני מאות מיליוני שנים ויקרה גם בעתיד. אנחנו יודעים שכל הישובים בארץ ישראל, משני צידי הירדן, נפגעו בהיסטוריה מרעידת אדמה חזקה. כולם. אין יישוב אחד שיצא משלום מנזק של רעידת אדמה. בתרגום של היום, אין מקום במדינת ישראל שהוא בטוח מפני רעידות אדמה.

17:00 – תא”ל (מיל’) מאיר אלרן – בישראל ישנם שני תרחישים אליהם נערכים, הראשון הוא הבטחוני אך השני הוא איום שלא זכה לחשיפה תקשורתית והוא האיום ברעידת אדמה חזקה בישראל.

16:50 – הפסקה של מספר דקות עד 16:55

16:40 – “עמוד ענן” אמנם היה פרק לחימה קצר של שבוע, אך בפועל זו היתה מלחמה מלאה – “מלחמת כפתורים”. יכול להיות שאלו הן פניה של מלחמת העתיד. כושר ההגנה של ישראל מותנה באורך הנשימה של ההגנה על כל מימדי המדינה. כשתאזל ההגנה נאלץ למצוא פיתרון לסיום המשבר/עימות. פעם ראשונה שההגנה האקטיבית הראתה את יתרונה ומשמעותה האסטרטגית.

16:38 – התרחשו  גם מספר תקלות טכניות – רקטה שלא הועסקה פגעה בקריית מלאכי, כמו רקטה נוספת שלא הועסקה פגעה בראשון לציון. ההצלחה גם גרמה לאדישות אצל האזרחים ובסופו של דבר גם להיפגעותם.

16:35 – משרד הביטחון לא פרסם את יעדי המערכת של כיפת ברזל – על מי היא נועדה להגן, ואיזו רמת הגנה היא צריכה לספק. רק לאחר ההצלחה – מזעור אבידות ונזק, הקטנת הנזקים הכלכליים, מתן דרגת חופש לדרג המדיני, ולבסוף מתן מרווח לצה”ל להתכונן למענה התקפי. בעמוד ענן נורו כ-1,500 רקטות, ירושלים נותרה ללא הגנה. סה”כ 4 סוללות כיפת ברזל שיירטו כ-85%. עלו טענות כי אחוזי היירוט האמיתיים עמדו על 10% או 40%. זה לא רלוונטי, פשוט מסתכלים על התוצאות ועל הנזק לעומת מלחמת לבנון השנייה. יש 20-30 ישראלים שחייבים את חייהם לכיפת ברזל ועוד מאות שחייבים את הבריאות שלהם.

16:30 – הדרך לכיפת ברזל הגיע מעזה ולא מלבנון. ב-2004 היו ההרוגים הראשונים מקסאם בדרום. באוגוסט 2005 נבחרה ההצעה של רפא”ל לפיתוח כיפת ברזל. השר עמיר פרץ, כמו ארנס ורבין, לא קיבל את ההתנגדויות של המערכת הצבאית והורה על בחינת הטכנולוגיה. תהליך לבחירת טכנולוגיות, ביניהם תותחים, מערכות לייזר ומערכות יירוט טיליות. משרד הביטחון לא פרסם את השיקולים לבחירת רפא”ל, ניתן לשער שהן היו – מערכת נשק מקבילי, ולא טורי. עלות ההגנה, כמה עולה להגן- נשק הלייזר הוא הכי יקר על שטח הגנה מוגבל. הטכנולוגיה של טילים מוכרת, לעומת טכנולוגיה דועכת. פוטנציאל גידול של יכולת ההגנה יש לשים עוד משגר. אי תלות תפעולית, מה שלא קורה עם מערכות אמריקאיות. יירוט ראשון סדרתי היה באפריל 2011.

16:25 – חץ 3 – אינה מערכת חדשה, אלא הוספת מיירט חדש על מנת לתמוך ביירוט רחוק יותר. הוספת נדבך עליון למערכת כולה. איום הטילים הבליסטיים הופיע בשנות השמונים, אך איום הרקטות החל כבר לפני זה – פשוט היה מתחת לרדאר.

איום הרקטות גרר מענה של הגנה אקטיבית. הדרג הטכני סבר, בתחילת הדרך, כי אין דרך ליירט רקטות לאור זמני התעופה הקצרים שלהם (דקה-דקה וחצי), אל מול זמני תעופה ארוכים של טילים בליסטיים.

16:20 – עוזי רובין, ראש פרוייקט חומה לשעבר במשרד הביטחון-  הטריגר להיכנס להגנה אקטיבית היה הלחימה עם סוריה במלחמת לבנון הראשונה ולאחר מכן ההתחמשות של איראן ועירק. רבין הצטרף לתוכנית מלחמת הכוכבים של הנשיא רייגן. היתה התנגדות בהשקעה בהגנה אקטיבית והיתה אמירה שיש צורך בהשקעה באמצעי התקפה בלבד. לאחר מלחמת המפרץ הראשונה חזר רבין על דרישתו והחל הפיתוח של מערכת הגנה אקטיבית בישראל. ב-1994 הפנטגון אישר הצטרפות לתוכנית ואף מימונה, עובדה שהסירה התנגדויות רבות בישראל.

התקיים ויכוח ציבורי על הצורך ועל המחיר של תוכנית החץ – “עלות בלתי נסבלת”, “ישנם פתרונות זולים יותר”- כמו לייזר. “חץ יקר אל מול סקאד זול”, “אין פיקוח על התוכנית”.

16:15 – תקציב הביטחון – נאלצנו לבצע קיצוץ בתקציב מערכת הביטחון. בדרך כלל המשמעות היא קיצוץ ביכולות ההתקפיות ומקצצים גם במלאים שמקטינים את משך המלחמה באה אליה נגיע. האם השיקול הזה עמד בפני ראש הממשלה ושר הביטחון כשהם קיבלו את ההחלטה? האם כשנגיע למצב בו לא תהיה ברירה אלא להפעיל את התמרון הצבאי, אנחנו שוללים את האפשרות הזו ולעשה מאריכים את משך הלחימה הכולל.

שר הביטחון וראש הממשלה כשהם מקצצים, צריכים לדעת את התכונית שלהם למלחמה הבאה. כמה זמן יש להם “להתמזמז” לפני שהם מקבלים החלטה על יציאה למבצע צבאי.

16:13 – הרציפות התפקודית היא לא רק של המשק היא גם של המערכת הצבאית. בנוסף, ההיבט הכלכלי מאוד מטריד אותנו. יום לחימה זה מיליארד וחצי ₪. כל זמן שאנחנו מאריכים ומושכים את הלחימה נושא שיקולים כלכליים כבדים על המדינה כולה. הימשכות הלחימה משפיעה על תודעת ותפיסת הניצחון.

16:09 – ההגנה האקטיבית מאפשרת לנו ריסון לפני הפעלת הכוח ולאפשר לפתוח ערוצים בניסיון למנוע התדרדרות ללחימה מלאה. במידה והאוייב מסרב וממשיך אז לישראל ישנה לגיטימציה מלאה לצאת למבצע צבאי.

16:02 – תא”ל (מיל’) אודי דקל – כבר במלחמת ששת הימים חששנו כי יהיו עשרות אלפי נפגעים בעורף הישראלי, ולכן היתה “תוכנית מוקד” – לפגוע ביכולת האויב לפגוע בעורף.

15:50 לשלטון המקומי ישנו תפקיד מרכזי בשעת חירום. כפי שהצבא מכנה אותם “לבנת היסוד” של המענה בשעת חירום. אני לא חושב שפיקוד העורף, אם הדרך הארוכה שעבר, יהיה לא קשה לספק מענה במספר גדול של רשויות בימים הראשונים. מי שייצטרך לספק מענה לאזרחים זו הרשות המקומית, ולכן יש לה תפקיד כה משמעותי ומרכזי בכל תרחיש על העורף.

בעבר האוייב חיפש הכרעה או כיבוש על גבולינו, ועכשיו הוא מחפש להטיל אימה על המדינה. ברור שהקביעה, גם של מבקר המדינה הנוכחי, חייב להיות משרד ממשלתי אחד שמרכז ומנהל את כלל משרדי הממשלה ושאר כוחות וגורמי החירום. רק משרד ממשלתי שזה תחום עיסוקו מבוקר ועד ערב, יוכל לעמוד באתגר לאומי האדיר הזה הניצב בפנינו. וזהו אתגר אזרחי – שינויי חקיקה, עיסוק באזרחים, השגת תקציבים. פעולות אלה מחייבות נבחר ציבור הפועל 24 שעות בכדי למזער את האיום הנשקף על העורף מפני אותם 200,000 חפצים מעופפים.

מאז מלחמת לבנון השנייה נותרו לנו פערים אדירים, כמו לדוגמה פערי המיגון. פערי המיגון לא נמצאים תחת סמכויות המשרד להגנת העורף, אלא משרד הביטחון. למעלה משליש מאזרחי ישראל הם חסרי מיגון, בין אם ממ”ד, מקלט או מקלט ציבורי. המצב לא השתנה מאז מלחמת לבנון השנייה. זהו פער בלתי נסבל, ולפני כחודש הממשלה הטילה על המשרד לבוא עם פיתרון יצירתי/ייחודי לפער זה.  תמ”א 38 נולד מהרצון לחזק מבנים מפני רעידות אדמה, אז על הדרך התוכנית עברה גם דרך ]יקוד העורף על מנת לחזק גם בפני איומים נוספים.  אך התוכנית לוקה בחסר במבט הכולל יותר של ההשפעה של תוספת הדירות על התשתיות באיזור.

למי אין ממ”ד בבית? או בפריפריה או בבניינים ישנים בהם נמצאת אוכלוסיה חלשה יותר אשר אינה יכולה להרשות לעצמה לעבור לבתים חדשים וממוגנים. גם אם נרצה שלכל אזרח יהיה ממ”ד בביתו, זו תוכנית שתיקח הרבה מאוד זמן שצריך למצוא פיתרון לתקופת הביניים הזו.

מיגון התשתיות הלאומיות הוא פער נוסף. את אותה הסמכות שיש לשר להגנת הסביבה אין לשר להגנת העורף או לשר הביטחון. לא ניתן להגיע למתקן חיוני שיש לו השפעה על הרציפות התפקודית של המשק כולו ולהורות לו לשנות את אמצעי המיגון שלו.

תפקוד ראשי הרשויות – אם ראש העיר לא הצליח להעביר תקציב, שר הפנים יכול להעביר אותו מתפקידו לאלתר. אך אם נופלים טילים על העיר צפת, וראש העיר והנהלת העיר בורחים מהעיר, לאף אחד אין סמכות להחליפם ולנהל את העירייה ואת חיי התושבים בזמן חירום.

קב”טים – כל גוף שמחזיק מעל 50 כלי רכב חייב להחזיק בקצין בטיחות להכשרת הנהגים לזהירות והפחתת תאונות. בעיריות, המנהלות את כלל האוכלוסיה בישראל, אין הכשרה נאותה או הסמכה לקב”טים של הרשויות.

העורף עדיין לא מותאם, לא מבחינת הפיזיות, התקציבים, חקיקה, תקנות לאותו תרחיש מרכזי (צה”לי). גם כשנפעיל את כלל מערכות ההגנה יפלו טילים על העורף האזרחי, ראש הממשלה ייצטרך לקבל החלטות על מתן סמכויות. לא ייתכן מצב ששר נושא באחריות כלשהי אך אין לו את הסמכות לממש את אותה האחריות. כל אחד אוהב סמכויות, אני, משרד הבט”פ ומשרד הביטחון.

15:39 – אין אף גוף שהוא מספיק חזק בכדי לטפל לבדו בבעיות של העורף. האחריות הכוללת על החזית האזרחית היא אחריות כוללת הנמצאת על הממשלה כולה. המועצה לביטחון לאומי ממלאת את הפונקציה של הראיה הכלל ממשלתית. מה זה אומר לגבי כל משרד ומשרד?! בשעת חירום, כל שר ממשיך לנהל בדיוק את מה שהוא מופקד עליו בשגרה. כל משרד צריך לפתח תוכנית שתדאג לכך שמשרדו ותחומי אחריותו ימשיכו לתפקד בחירום.

15:35 – האיום שצפוי כיום שונה בסדרי גודל גם בכמות היקפי הנפילות, גם בעוצמתם (מאות ק”ג של חומר נפץ), ומדברים גם על רמות דיוק אחרות. אין דרך אפקטיבית לסגור את דרכי הפיתוח ו/או ההגעה של אמצעי לחימה לידי אוייבינו.  יש צורך לדאוג להגנה על תשתיות קריטיות לאומיות, כי במידה ותהיה פגיעה באחת מהן יכולת התפקוד של המשק תיפגע בצורה אחרת ממה שהכרנו בעבר.

אנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק סמכויות על העורף – האם זה יהיה משרד לביטחון פנים, האם זה יהיה משרד הביטחון או המשרד להגנת העורף. אין לי שום כוונה או אספירציה לנהל ולפקד על כוחות החירום של העורף- משטרת ישראל ופיקוד העורף. התפקיד של המשרד צריך להיות רגולטורי, כלומר המ זה אומר להיות מוכן לתרחיש כזה או אחר בישראל. למשרד חייבות להיות הסמכויות להיות הרגולטור של כלל הגופים בישראל, החל בכוחות החירום, דרך משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ועד המפעלים החיוניים.

15:30 – מבלי להמעיט בחשיבות של ההגנה האקטיבית וההצטיידות הצה”לית, אי אפשר להתעלם מכך שהתפיסה של האוייב השתנתה. האסטרטגיה שלהם עברה מאפקטיביות על הגבול, למבחן יכולת העמידה של החברה הישראלית לאורך זמן. האויב לא רואה צורך להכריע את ישראל בחזית הצבאית.

מאז מלחמת לבנון השנייה היינו חייבים לגבש אסטרטגיה לאומית חדשה לטיפול בעורף. הנושא התפתח באופן די משמעותי, אך עדיין נמצא במקום רחוק מאיפה שהוא צריך להיות.

15:20 – ישנו חוסר יציבות איזורי כבר תקופה לא קצרה שהולכת ומתגברת. החובה שלנו זה להיות ערים לשינויים אלה ולדעת מה ההשפעות עלינו ועל הגנת העורף.

איראן – ממשיכה במאמציה להשיג נשק גרעיני, למרות הדימוי המתון של הנשיא הנבחר החדש רוחאני. הנחת העבודה של המשרד להגנת העורף שאם ישראל תתקוף באיראן, אז תהיה תגובה שלה ושל נציגותיה באיזורנו (חיזבאללה וחמאס).

מצריים – סיני הפכה לקרקע פורייה של איומי טרור. לשמחתינו גם הצבא המצרי הבין זאת, ויצא למבצע צבאי נרחב. “כיפת ברזל” לא סתם מוצבת באילת. אינטרס ישראלי מובהק הוא שבמצריים תהיה יציבות ופריחה כלכלית.

סוריה – חוסר יציבות שלטוני נמשך. בשבועות האחרונים הצבא הסורי זכה למספר הישגים, אך עדיין צריך להיות זהירים. ישראל עדיין מנסה למנוע העברת אמל”ח איכותי לידי החיזבאללה, גם אם הוא מועבר דרך סוריה. ישראל צריכה להמתודד עם השאלה “מה יקרה אם שלטון אסד יקרוס וכל מאגרי הנשק יעברו לידיים עוינות?” – צה”ל והקבינט יהיה בדילמה מאוד קשה במקרה כזה.

חיזבאללה – ישנה מעורבות ומחוייבות ברורה והדדית בין אסד לבין חיזבאללה. אך ישנם גם אלמנטים חיוביים, כמו שחיקה ואבידות שהארגון סופג בגלל מעורבותו, כמו גם השחיקה במעמדו בתוך לבנון. השתתפותם בלחימה בסוריה חשפה אותם למיומנויות לחימה חדשות שהם לא נחשפו אליהן בעבר, שיכול להיות שנאלץ להתמודד איתן בעימות הבא.

15:15 – השר להגנת העורף, גלעד ארדן, חבר הקבינט מדיני-בטחוני. אנשי צבא מניחים כי התמרון הצבאי אינו מוגבל וניתן להיכנס לכל מקום ובכל מצב. זה לא המצב. להגנה הפסיבית והאקטיבית ישנו תפקיד חשוב. ימים אלה ממש הינם גורליים לעתידו של המשרד להגנת העורף. בעוד כשבוע יתקיים דיון בנושא סמכויות המשרד אצל ראש הממשלה. החלטות דיון זה יכריעו אם המשרד יכול או לא יכול להגביר את היערכות ומוכנות העורף לעימות הבא.

15:12 – הנדבך הראשון שיש לעשות בהגנה זה הרתעה. לישראל ישנה הרתעה מאוד מאוד חזקה. הדבר השני זה התרעה – אזעקה – אם הציבור יהיה ממושמע אז הנזק והנפגעים ייפחתו בסדרי גודל. שיתוף פעולה בינ”ל הוא גם נדבך חיוני בהגנה על המדינה. מסיכות האב”כ הן בזבוז כסף – יש דברים טובים יותר לעשות עם מיליארד ש”ח, כמו חינוך. ישנו שיתוף פעולה מצויין עם השר החדש להגנת העורף

15:08 – אלוף (מיל’) עמוס ידלין –  אין ספק שגוש דן בעימות הבא יצטרף לקריית שמונה ושדרות, ויספוג את מה שהאויב מכין לנו. צריך לשים את האיום אבל בפרופורציות הנכונות – אין 200,000 טילים, אלא יש 200,000 “דברים” שעפים באוויר, שמרביתם המוחלט אינו מדוייק. עם ישראל החליט שצריך לשים רק X מיליארדים בביטחון, ואנחנו נעשה טעות אסטרטגית קשה אם נשים את מיטב משאבנו על טילי יירוט ומסיכות אב”כ. לא מנצחים מלחמה בהגנה.

לו”ז לאירוע

2 comments on “לייב בלוגינג מהכנס השנתי ה-6 בנושא מוכנות העורף

Leave a Reply