צה”ל מחזיק ומתפעל מספר עמודי פייסבוק רשמיים כחלק מכל הסד”כ הדיגיטלי, סד”כ הכולל בלוגים, אתרים, חשבונות טוויטר, יוטיוב, אינסטגרם, טאמבלר וכיוצא באלה, ארסנל שלם ומרשים. רוב הנוכחות נמצאת ביחידת דובר צה”ל תחת השליטה של תא הניו מדיה בפיקודו של סגן סשה דרטווה, שגוייס לצבא מחדש על מנת להוביל את מהלך הדיגיטציה החברתית של הצבא, מהלך מצוין מצד שלטונות הצבא שהשכילו להביא אזרח המתמחה בניו מדיה כדי שיהיה מנהל ניו מדיה In House לצבא.

בכנס “פיתוח וניו מדיה תחת אש” של איגוד האינטרנט שנערך אתמול (רביעי) התוודעתי למיכל שרייבר, מנכ”לית Web Done, סוכנות ניו מדיה, אשר מנהלת בשביל פיקוד העורף את עמוד הפייסבוק שלהם. עמוד הפייסבוק של פיקוד העורף מונה 43 אלף לייקים ומנוהל במקצועיות, ויעידו על כל הסטטיסטיקות של העמוד (לא צריך עין מקצועיות בשביל להתרשם). עד הכנס לא ידעתי שיצא מכרז של צה”ל לחברה חיצונית על מנת להפעיל נוכחות של יחידה צבאית ובעיני זה בעייתי.

למה זה בעייתי?

אתם לא תשמעו פה ביקורת על ההתנהלות של החברה. החברה, מטרתה לעשות כסף, היא ניגשת למכרז ואם היא עושה עבודתה נאמנה גם היא מרוויחה, גם צה”ל מרוויח ובמקרה של פיקוד העורף הציבור יוצא נשכר אף הוא. הבעיה היא שבניו מדיה, בנוכחות בכלל זה נושא שהוא נלמד ונרכש. אסביר. אין לי ספק שהחוזה שנערך בין צה”ל לחברה הוא חוזה למספר שנים. מה קורה אחרי השנים האלו, במכרז החדש, עם החברה החדשה? הבעיה בלהפריט שירותי ניו מדיה עבור חברה מסחרית ועל אחת כמה וכמה עבור צבא וביתר שאת עבור פיקוד העורף החשוב מאין כמוהו, זה שהידע נצבר בתוך החברה המסחרית ולא בתוך הצבא. וכמו שהידע נמצא היום בחברה, מחר, כשהיא תפסיד במכרז (אלא אם הוא יתפר מראש למידותיה) מה יקרה עם הידע האנתרופולוגי והמקצועי שנצבר בעמוד הזה?

ב- 2009 כתבתי בבלוג האישי שלי שכל חברה צריכה מנהל מדיה חברתית, זה היה נכון כבר אז ולקח לזה זמן לחלחל לתודעה עד שהיו זה מובן מאליו. צה”ל פעל בחכמה מרובה כשהקים סוכנות ניו מדיה פנים צה”לית בתוך דובר צה”ל ומינה מנהל מדיה חברתית בתוך הארגון. ההבדל בין יחידת הניו מדיה של דובר צה”ל וחברת Web Done היא שהידע שמנחיל דרטווה לחייליו, למפקדיו ולבעלי דרגות אחרים ביחידות שונות ישאר עימם וכך ישאר בצבא וילך איתם למילואים, כך שהידע יצטבר ויעבור טרנספורמציות ראויות בעוד שלחברה מסחרית יכולים לקרות כמה דברים שכדאי לשקול לעתיד: החברה יכולה להתפרק (פשיטת רגל, פירוק, פגיעה במידע, מוות), החברה לא מחוייבת להעביר ולשתף את המידע עם גורמים צה”ליים אלא מחוייבת לבעלי המניות, החברה לא תבוא למילואים בעת קריאה, החברה לא תעזור לחברה מתחרה להכנס לנעליה אחרי שניהול העמוד יעבור ממנה הלאה. כל אלה הם שיקולים שצריך לשקול בעת שמפריטים טיפול במדיה חברתית במקום כמו צבא ההגנה לישראל.

 

Leave a Reply