הגעתי לצלם בפסטיבל אייקון בתור צלם הבית.

אירועים זה משהו שצריך לדעת לצלם. בעיני נורא משעמם לצלם המון קהל, למרות שצריך, או אנשים מדברים, למרות שצריך. הייחוד של כל צלם זה שהוא מסתכל מהצד ומותר לו להיות איפה שלאחרים בדרך כלל אסור.

מכיוון שאייקון זה פסטיבל שאני הייתי ממקימיו לפני 11 שנה אי שם כשעוד לא קראו לזה אייקון, אני מרגיש בבית בכל מתחם הסינמטק והסביבה ואני מוצא לעצמי כל מיני פריימים שיעשו לי טוב. הנה מבחר

כל הצילומים: ניב קלדרון

לשאר הצילומים: פליקר