מחר יש אירוע שכל כולו מוגדר כאירוע נטוורקינט– Jeff’s Friends on Facebook (in Israel) Social Networking Event, ידעתי כבר מזמן שאני אלך אליו, נראה לי הגיוני ליצור קשרים עם אנשים שמבלים את מרבית זמנם באינטרנט או שפועלים בדומיינים הקשורים לאינטרנט ולטכנולוגיה כמוני.

גיליתי שם הרבה אנשים מאד נחמדים. “שם”, נשמע כאילו זה איזו עיירה קטנה באיזה חור. לא, אין “שם”, אני חוזר בי.

מעניין אותי להכיר אנשים שמתעניינים ועוסקים במה שמעניין אותי אז עשיתי את הדבר הבא:
פייסבוק מאפשר לכם לראות מי הולך להגיע לאירוע שאליו אמרתם שתגיעו. אם אתם נכנסים לרשימת המגיעים אתם תקבלו קודם כל את כל החברים שלכם שמגיעים. כך יצא ששלושה עמודי אנשים ראשונים הם אנשים מהמעגל הראשון שלי של חברי פייסבוק (הברקה ברמת חוויית המשתמש, אגב. כל הכבוד פייסבוק). כשממשיכים הלאה מגלים אנשים שעוד לא הוספתם כחברים, אנשים שלא ראיתם שנים, אנשים שלא חשבתם עליהם שנים, אנשים שפגשתם אבל לא ידעתם שהם קשורים איכשהו לתחומי העניין שלכם ואחרונים- אנשים שאתם לא מכירים ושלא שמעתם עליהם.

את החברים שלי שמחתי לראות מאד והחלטתי שאני מודיע להם שאני אפגוש אותם שם, כך יצא ששלחתי בערך 20-25 מסרים אישיים כל אחד מהם הוא פר שם. “אם כבר לשמוח מחר”, אמרתי לעצמי, “למה לא להתחיל לשמוח היום?!”.

המשכתי הלאה, וכמו שאמרתי- התחלתי לראות אנשים ממעגלים שונים. כמובן שלרובם לא שלחתי מסר, אבל היו כאלה שאו ששמחתי שאראה מחר- ואז הודעתי להם כמה נהדר יהיה לראות אותם, או כאלה שאני אשמח להכיר. כך יצאו ממני בטח עוד 10-20 מסרים אישיים אליהם. הבנתי שלמעשה אני משנה את כל החוויה שלי מראש. במקום להכיר מחר, אני מכין את הקרקע היום להיכרות של מחר. אין טוב מזה.

הרציונל שלי היה שעם כל הכיף בלפגוש חברים, אירוע מינגלינג נועד כדי להכיר אנשים חדשים בדיוק כפי שהוא נועד לתחזק את הקיימים ולחזק את החלשים, אני רוצה להכיר גם חדשים ולהגדיל את המעגלים של האנשים שאני מכיר. אז עשיתי את זה. עברתי על רשימת כל המגיעים ושלחתי מסר. כך התחיל האירוע בשבילי. סוג של התכוננתי.

אחד הדברים שתוקשרו בברושור של ג’ף פולבר זה שכדאי לבוא עם תג שם ועליו שם ואיזשהו tagline על עצמינו. אני עוד לא סגור על הטגליין, אבל חשבתי להכין לי תג שם שאקח איתי לאירועים, במידה ואין תגים מוכנים. אמנם יש לי תגים עם שמי שאני שומר מהעבודה שלי בעיתונות, אבל זה לא מתאים, יש עליהם אייקונים וסלוגנים של האירועים המארחים.

אני מניח שיש פה מחלקכם, אלו שיקראו את הפוסט הזה שיגידו “מה, אני לא מכין כלום, מקסימום אני אשים איזו מדבקה על החולצה, לא יותר, ונסתדר משם” או וריאציה דומה. יהיו כאלה שיגידו “לא, אני לא בנאדם כזה של יותר מדי הכנות מראש, זה רק אירוע נטוורקינג, אני אוכל כאלה עשרה בחודש” או וריאציה דומה, ובטח יש עוד כמה תגובות. אז קודם כל- תנחומיי לכם. אירוע יכול להיקבע מראש כהצלחה או ככשלון אם אתם תגדירו את המטרות שלכם מחד ואת ה- state of mind שלכם לגביו מאידך, מראש. כן, זה יכול להיות כמו עוד אירוע, וזה יכול להיות אירוע. אתם לעולם לא יכולים לדעת את מי תכירו ומה יצא לכם מאירוע כזה. כן, זה נכון לגבי כל יום בחיים שלכם, אבל כשאתם מקבלים אירוע מרוכז שכזה, שווה לא לבזבז אותו, אין משהו בעל ערך רב יותר מבני אדם אחרים בתחום העסקים.

הצד השני של כל זה, כי אולי מלחיץ אתכם לעמוד מול כל כך הרבה הזדמנויות, זה שברגע שהבהרתם לעצמכם את המטרה שלכם ואת הסטייט אוף מיינד שלכם, זה לעשות על זה לט גו. לשחרר את הכל, לוותר על להחזיק את המחשבות האלה, לשחרר את כל מה שאתם חושבים על עצמכם באירועים חברתיים או על אחרים באירועים חברתיים, על איך שאתם נראים או על מה שחושבים עליכם. פשוט לשחרר. לשחרר.

אם עשיתם את ההכנה שלכם, אין שום דבר נוסף שאתם צריכים חוץ מאשר ללכת ליהנות ופשוט להיות עצמכם. לא אהיה הראשון כנראה שיאמר לכם שלהחזיק משהו עושה עצירות וששימחת חיים שלכם היא המוֹכר מספר אחת שלכם. התכוננתם? סימכו על עצמכם שתעשו את ה- Delivery שלכם כמו שצריך.

(((האירוע למוזמנים שנרשמו מראש ואינו פתוח לציבור)))

עריכה מאוחרת:
זה ג’ף, הוא העלה וידאו לבלוג שלו בו הוא יושב במטוס ומתאמן על כמה פעמים אפשר להגיד את השם עם הזמנה לפולבר טי וי שלו, ולעשות פרצופים. אותי זה הצחיק.

@http://www.youtube.com/watch?v=Pjoj78VZuRk

3 comments on “איך להתכונן לאירוע נטוורקינג

Leave a Reply