שאטנר
הבוקר קראתי ידיעה באתר המרכזי שמדבר על מסע בין כוכבים (ואולי מהיחידים שנותרו) Trek Today שוויליאם שאטנר בן ה- 77, שגילם את קפטן ג’יימס ט. קירק אי שם באמצע שנות ה-60, מסתכל אחורנית אל הדמות שגרמה לו להיחקק לעולם במוחם של מאות מליוני אנשים ולא מבין מי זה הבנאדם שהוא רואה שם, שהוא זר לו לגמרי, שהוא צעיר מדי, רזה מדי (נראה כאילו לשאטנר סובל היום מבעיה בבלוטת התריס, אבל אולי זה רק הדמיון שלי),שהוא בכלל לא מתקרב אליו יותר ואף גורם לו להיגעל.

האחר המשמעותי שלי
זה חיבר אותי למחשבות שיש לי לאחרונה לגבי הבלוג שלי, לא זה, אחר, בשם אחר, במקום אחר, בצורה אחרת, בלוג שחוגג החודש חמש שנים. חמש שנים אחורנית של פוסטים על עצמי ועל החיים שלי. מישהו באוניברסיטה, מישהו בעבודות הראשונות שלו, מישהו עם אנשים, מישהו לבד, מישהו חוקר, מישהו מבלה, מישהו.

זו המילה המרכזית, מישהו.
כשאני נכנס לקרא את הארכיון שלי בן החמש זה כמו לקרוא מישהו אחר שהוא לא אני (2207 פוסטים נכון להיום). כלומר הוא כן אני אבל בגלגול אחר שלי, בוריאציה אחרת, בהרבה מצבים שונים, ובעוד אני מחובר למי שהייתי ויודע איך התפתחתי להיות מי שאני היום, אני כבר לא מי שהייתי לפני חמש שנים, ואפילו לא שלוש, ואפילו לא שנה.

אם יש משהו משמעותי שבלוג נותן לבנאדם זה את היכולת לקרא ולהיזכר בדברי ימיו שהוא עצמו כתב לעצמו והשאיר בבלוג כאנדרטה. אמנם הוא לא מת ובלוג לא נועד לכך ולא צריך אפילו להסתכל על זה כך, אבל ברגע כתיבת הדברים אדם הוא אדם אחד ושנים אחרי זה הוא אדם אחר, ואו שיש קשר או שאין.

מילים הם גם יותר מתמונות. אם תסתכלו על תמונות שלכם מהעבר, כל מה שתראו זה את עצמכם צעירים יותר ואולי על רקע וליד אנשים שונים, אבל לקרא את עצמכם, את המחשבות שלכם ואת איך שנהגתם לכתוב את עצמכם, זו כבר רמה חדשה של חזרה לעבר שלכם, זה כמו להריח ריח מוכר, ועם זאת, רחוק.

כמובן שיש עוד תוצרים רבים לבלוג בהיותו אחת הצורות הראשונות של רשת חברתית בעידן הנוכחי, רשת שמביאה קשרים רבים, עסקיים, חבריים, השכלתיים, מיניים, יו ניים איט, אך כל אלה, אפשר לקרוא להם טמפורליים, בני זמן ההווה ואילו הסתכלות על מצבור כל האירועים בפוסט, ומעבר בין החודשים והשנים יוצרת תחושת נוסטלגיה או מגוון שלם של תחושות (זעם,כעס, צחוק, קבלה, סליחה, זילזול, שביעות רצון וכהנה וכהנה) שכולן, הסתכלות על מי הייתי, על מי היינו כולנו, פעם.

יוזר 2 ויוזר 3
פעם כתבתי פוסט על התפתחות היוזר. קראתי לו יוזר 2.0. ואז שנים אחרי זה יצא לי פוסט המשך לו קראתי יוזר 3.0.
יוזר 2 היה אחד שמשתף את עצמו בכל הצורות והגוונים באינטרנט ואחד שכבר לא מבין בשביל מה להסתתר מאחורי שם בדוי.
השורה התחתונה ביוזר 3 היתה שהוא הלך צעד אחד קדימה והתחיל להתממשק עם בני אדם דרך תוכנה.
למרות יוזר שתיים ועוד יותר למרות יוזר שלוש, אני מאמין בבלוגים אישיים ובשם בדוי, אני חושב שהם תומכים בבנאדם ומאפשרים לו חופש ביטוי רב יותר מאשר כשהוא חותם את שמו האמיתי בסוף כל פוסט ובראש הבלוג. חופש הביטוי מקבל גבולות חדשים שהבנאדם ממציא לעצמו, או שובר לעצמו ועושה Boldly Go עם עצמו למקומות שהוא, או אחרים, עוד לא ביקרו בהם ברמת החקירה שלהם את עצמם וברמת החשיפה.

מה איתכם?
יש לכם בלוג בשם בדוי? אם כן, בן כמה הוא? איך הוא השפיע על חייכם? מה איתו היום?

אני, בתקופה אחרת
צילום: צבי טלית

3 comments on “איך בלוגים משפיעים על אנשים

  • ??? ??? ????.
    ??? ????.

    ????? ????? ????, ??????? ???? ??? ??, ?? ?????. ????????, ???? ??? ?? ????? ??? ????. ??? ???? ??? ??????, ??????? ???.
    ???????, ??????? ???? ??? ????? ???? ?? ?????? ???…

  • ?? ?? ????, ???? ????? ????? ????? ?????? ???????, ???? ????? ????? ????? ?????????? ??? ????? ?? ???? ????? ???
    ???, ?? ?? ??? ???? ?????? ??? ???? ????? ??? ?? ???? ?????? ?????? ?????.
    ??????? ?????? ???? ?? ????? ????? ??????, ????? ???, ????, ??????, ??????. ???? ?? ???? ???? 5 ???? ???? ???? ????? ??? ?? ????.
    ????
    ?????

  • ???? ???????, ???? ???? ????? ??? ??? ???? ?? ???? ????? ???? ????, ??? ????

Leave a Reply