גלובס מריצים אליפות ולא רואים ממטר
נובמבר 9th, 2009
כשאני חושב על התחרות החדשה של גלובס "אלופ/ת המדיה החברתית" אני לא יכול שלא לחשוב על חול בעיניים.
זה מזכיר לי קמפיין שיצא לי להשתתף בו לפני מספר חודשים, קמפיין השקת הנוקיה 97N מטעם יורוקום, משחק "חבילה עוברת" שבסופו כל משתתף קיבל מכשיר נוקיה משומש לחודש ימים עד שנלקח בחזרה על ידי שליח מטעם יורוקום. מלכתחילה לא אהבתי את הרעיון שאני מקבל מכשיר על מנת להחזירו. לא נותנים מתנה כדי לבקש אותה בחזרה ואם בכלל היו שואלים אותי אם אני רוצה אותה הייתי מסרב, אבל מראש לא שאלו אותי. המכשיר ישב על המדף, בתוך הקופסה שלו, העלה אבק עד שלקחו אותו.
הנקודה בכל הסיפור הזה הוא שמי שהשתתף בכל המשחק הזה עשה בעצם טובה ליורוקום בעצם זה שהוא הסכים להצטלם עם החבילה ולשים שורת סטטוס או להתנדב לכתוב פוסט בנושא. מראש ניסתה יורוקום לטעון שזהו משחק נושא פרסים (הטלפון) אך בל נטעה, זה אינו משחק ואינה תחרות, זהו קמפיין שיווקי שרק אחד המשתתפים בו קיבל לבסוף מכשיר, כל השאר עשו טובה ותו לא.
למה חול בעיניים?
גלובס עומדים להשיק רשת חברתית בקרוב. על כן הם מעוררים באזז עם התחרות הזו. עד כה היו לי רק מחמאות לגלובס. לאט לאט, ועם בחינה של השטח ולמידת הקהל הישראלי הם החלו להשתמש במדיות חברתיות כגון פייסבוק, טוויטר וכלי שיתוף שונים באתר בשביל להגדיל את כמות הכניסות לאתר שלהם ולמצב את המותג שלהם. עד כאן יופי. הם לא היו חפים מטעויות, אבל טעויות זה בסדר אם לומדים מהן והם למדו מחלק מהטעויות שלהם. מעבר לזה, הם שמו איש שיוביל את ההנכחה שלהם ברשת וגם על זה יש לי רק שבחים. הרשת החברתית המתוכננת היא שלב נוסף בחדירה לשוק, עוד מהלך יאה ותקוותי שחוויית המשתמש תהיה טובה אף היא.
ועם זאת, הקמפיין הזה, בעודו יוצר שיחה (א.ק.א אין פרסום רע / או בעצם אולי יש) מוכיח ששימוש במדיה חברתית בלי לחשוב על ההשלכות יכול לפגוע. אני טוען שהוא פוגע.
במה מדובר- גלובס מחליטה לחזק את המותג שלה עם קמפיין ויראלי בצורת משימות לקהל הרחב, אך מהו, המשתתפים בקמפיין הזה (רבים מהם אם לא כולם) הם אנשים שחלק מעיסוקם, חלק מפרנסתם או מהמוניטין שהם מבקשים לייצר לעצמם הוא מתן שירותים לחברות מסחריות במדיה החברתית, שירותים עליהם הם גובים כספים. מה יוצא, יוצא שאנשים שצברו איזושהי מומחיות ביצירת באזז, אילושהן תובנות לגבי השימוש ויצירת תכנים, אנשים שגם ככה מקושרים מראש להרבה אנשים בתעשייה הזו ושרשימת החברים/עוקבים המצטברת שלהם "נאה" בלשון המעטה מפיצים את גלובס, מפרסמים את המותג, משתמשים ביכולות המצטברות שלהם כי אולי "יזכו" בפרסים, אולי יעמדו על במה באירוע הקרוב של גלובס ועוד שלל הבטחות שונות, וכל זאת כי זו "תחרות", כמו החבילה העוברת של יורוקום… אממה- חינם חינמיות החינמון. גלובס, במהלך גאוני הצליחו לשכנע אנשים שזה עיסוקם לפרסם את גלובס בשצף קצף, לקחת מהזמן שלהם, מהיצירתיות שלהם ולהשתמש בגרף החברתי שלהם על מנת לחזק את המותג (בשביל ארוחה? בשביל כרטיס לסרט? בשביל לעמוד על במה?). אנשים, קנו אתכם בזול, קנו אתכם בחינם. זו אינה תחרות, זה קמפיין שיווקי טהור, חול בעיניים.
עוד שאלה מתבקשת מכל הסיפור הזה: מי שם את גלובס להכתיר את אלוף המדיה החברתית. יש לגלובס עוד הרבה מה ללמוד (בין השאר צניעות) אם הם ממהרים להכתיר אלופים. באופן אירוני, אמר אחד המשתתפים בקמפיין הזה ש"אין דבר כזה אלוף מדיה חברתית" בעודו מפנה לעמוד ההערצה שהוא פתח לעצמו.
אוקסימורון מישהו?
קרדיט: filizdupont
עריכה מאוחרת: הנה שיחה שהתנהלה בטוויטר בעקבות הפוסט הזה
Filed under: מדיה חברתית
-
talgalili
-
Or-Tal