פוסט אורח מאת בצלאל פוטשבוצקי שכותב את מפת סיביות. בצלאל הוא יועץ ארגוני, בלוגר ותיק

בצלאל פוטשבוצקי

לאחרונה נודע שגירסה 4 של הסימס יוצאת אל השוק בקרוב. הפוסט הזה נכתב לכבוד ההודעה על גרסה זו.

אני לא שחקן כבד. אין ולא היתה לי מעולם קונסולת משחקים כלשהי בבית.
המשחקים המשמעותיים ביותר שעלו על המחשב שלי היו מספר זעום של קווסטים אי שם בסוף שנות ה-90, ושני משחקי הסימולציה SimCity ו- TheSims על גירסאותיהם השונות. לפני ימים מספר יצא לשוק דור שלישי למשחק The Sims. מאחר והמחשב האישי שלי בקושי מריץ את הדור השני, אני אפילו לא טורח לנסות להתקין עליו את המשחק החדש שדרישות המערכת שלו גבוהות הרבה יותר, ואני יכול רק להסתפק במה שמספרת לנו התקשורת.

TheSims הוא משחק אלוהי (תרתי משמע). הוא מאפשר לך, השחקן, לשלוט כמעט בכל פרמטר של אישיות ומראה עבור הדמויות המשתתפות בו. אתה בונה להם חיים, בית, קריירה, תחביבים, משפחה, מערכות יחסים וכו`. המשחק הזה היה ליברלי באופן יחסי כבר מיומו הראשון, כאשר אפשר לדמויותיהם הוירטואליות של הסימז להתאהב אחת בשניה ללא קשר למגדר. כך יכולת למצוא דמויות ממגדר מסוים המנהלות מערכות יחסים רומנטיות עם דמויות אחרות מהמגדר השני, מאותו מגדר או גם וגם (ואפילו במקביל).

הפלורליזם והליברליות של יוצרי המשחק הקימו עליהם בשעתו את זעמו של הציבור השמרן והדתי, אבל היוצרים לא נכנעו, ובגירסה החדשה של המשחק לקחו את הנושא אפילו צעד נוסף קדימה;
עד היום, זוגות של דמויות מאותו מגדר יכלו לקיים טקס נישואין בו יש חופה, שמלת כלה, חליפת חתן, שמפניה וטבעות. גם זוגות חד מיניים יכלו להתאהב, לחיות ביחד כזוג ולאמץ ילדים, אבל הטקס היחיד שיכלו לקיים היה “איחוד”.
החל מגירסה 3, גם מגבלה זו נעלמה מהמשחק.

ילדים ונוער המשתמשים במשחקי מחשב, לא תמיד בוגרים מספיק כדי לעשות את ההבחנה בין כללי העולם הוירטואלי של המשחק ובין העולם המציאותי. משחקים מודרניים מגיעים עם גרפיקה משובחת ומזמינים את השחקן לשקוע במציאות החלופית שהם מציעים. פעמים רבות שמענו (בעיקר מצד המבוגרים כמובן) על כך שמשחקי מחשב וטלוויזיה נותנים לגיטימציה להתנהגות אלימה וגסה, כאשר השחקנים הצעירים מנסים לחקות ולאמץ את התנהגות הדמויות איתן הם מזדהים מתוך המשחק. אינני מתימר לקבוע שאכן יש השפעה כזאת, ובאיזו מידה, אבל הייתי רוצה לחשוב שבמקרה של TheSims, השחקנים הצעירים יפנימו שאהבה יכולה להגיע בכל צורה, צבע, גודל או מגדר. ושאהבה הדדית בכל צורותיה היא לגיטימית באותה מידה. העולם של TheSims מגיע עם לוח חלק. אין בו דעות קדומות. אין בו הנחות יסוד חברתיות. דמויות בעלות צבע עור שונה כמו שחור או צהוב יכולות להיות מצליחות ועשירות. דמויות שמנות ומכוערות יכולות לפתח מערכות יחסים סוערות. וכמו שהוא מכיל רק את הנחות היסוד שאנחנו מכניסים לתוכו, כך הוא יכול להעניק לנו תובנות חדשות על האפשרויות הגלומות בעולם שלנו. ואם אנחנו שחקנים עם ראש פתוח, אולי נוכל ללמוד ממנו משהו.

אפשר רק לקוות שמשחק המחשב הנהדר הזה יצליח להביא – מעבר לשעות של הנאה בלתי נגמרת – גם לניצנים של שינוי תפיסתי אצל הדור הצעיר, שנפשו עדיין לא הושחתה ע”י סביבה שמרנית, גזענית, הומופובית ובורה. ושלשם שינוי, ההאשמות שמפנים כלפי תעשיית המשחקים בנוגע להשחתת הנוער, יהיו בנסיבות חיוביות.

Leave a Reply