עתיד העיתונות הוא בדיגיטל. מעל גבי הרשת, באפליקציות לסמארטפונים ובטאבלטים. אולי אחדש לכם ואולי לא, אבל הדברים צריכים להיאמר מעל כל במה אפשרית, הם צריכים להפוך להיות מציאות וצריכה להיות הסכמה בנוגע למציאות הזו.

יש כמה נושאים שצריך לדבר עליהם ולהבהיר אותם בכדי לגעת בתחום הזה לעומקו:

תוכן ומודלים עסקיים
יש איזושהי תפיסה ישראלית שטוענת שישראלים לא יהיו מוכנים לשלם על תוכן באינטרנט. אני טוען שעל תוכן טוב אנשים יהיו מוכנים לשלם. אתם קונים שירים כדי לשים בסמארטפון שלכם (דיגיטלי). אתם קונים ספרים ברשת כדי שישבו על המדף שלכם (פיזי) ואתם קונים אותם כדי שישבו לכם על הטאבלט (דיגיטלי). אתם קונים מנוי לשירותי סטרימינג וידאו חוקי. אתם קונים תוכנה ומורידים אותה למחשב שלכם. כל אלו הם תכנים. תכנים של ממש. אבל אז תאמרו- כן, אבל זה לא חדשות.

אז בואו נדבר על חדשות- מה שאנחנו צורכים היום באינטרנט הוא תוכן קל לעיכול, הוא לא עובר את ה- 400 מילה. למה? כי אנשים לא אוהבים לקרא הרבה כשהם בדפדפן. אשכרה נכון.

מדיום
אבל מה קורה כשעוברים לטאבלט? בטאבלט המשוואה משתנה לחלוטין. בואו נבהיר משהו אחד: טאבלט זה לא האינטרנט כמו שאתם מכירים אותו. אפליקציה אמנם מתחברת לשרתי אינטרנט כדי למשוך ולדחוף תוכן אך היא אינה הרשת כמו שאתם מכירים אותה כשהיא ניתנת לכם על גבי דפדפנים, כאתר רגיל. זו יישות אחרת לגמרי. טאבלט זה מדיום אחר בו הצרכים, הדחפים והאינטראקציות שונים במהות והיוזרים מתנהגים איתם אחרת. אתם אולי לא תקראו יותר מ- 300 מילה בדפדפן שלכם, אבל אתם כן תורידו את כל תיאורי הסאדו מאזו של 50 גוונים של אפור לטאבלט שלכם ותצרכו את הספרים שלכם שם, ותורידו את הניו יורק טיימס, שלא מזוהה יותר מדי עם תכנים קצרים, ואולי אפילו תשלמו גם. בטאבלט, בגלל גודלו היחסי אתם תתעמקו בתמונות לאורך זמן, בטאבלט אתם תיצפו בסרטים באורך מלא. וכן, בטאבלט אתם תקראו מאמרים ואייטמי חדשות ארוכים יותר ממה שהורגלתם אליו בדפדפן. אבל יותר מזה- בגלל כל הנאמר- אתם תבקשו מאמרים מעמיקים בנושאים שמעניינים אתכם- כתבות מגזין, כתבות תחקיר, כתבות עם עומק עיתונאי. ובגלל שמי שיש לו טאבלט קנה אותו על מנת לצרוך תוכן (((לצרוך תוכן))), יהיה לו קל וברור יותר שעל תוכן משלמים. כן, זה ידרוש תימחור חכם, אבל אם זה יהיה הגיוני זה יעבוד.

אמצעי הפצה
יש היום בעיות קשות בעיתונות הישראלית. יש עיתונות מודפסת, והעיתונות הדיגיטלית לא ממש מתקדמת. מה פירוש? אמנם יש מספר אתרי חדשות, ואפילו יש להם אפליקציות, אבל האפליקציות הללו הן לא יותר מאשר גירסה מותאמת של האתר למובייל או לטאבלטים. אין שם שום חידוש, אין שם שום קריאת תיגר על הסדר הקיים. למה אין קריאת תיגר? כי בעלי האתרים הם בעלי העיתונים המודפסים. אלו הם אנשים שאולי רואים את המהפכה הדיגיטלית מתרחשת מול עיניהם אבל מה שנדרש מהם הוא לא פחות משינוי פרדיגמה בסיסי ומהותי של איך עושים כסף בעידן הזה. ובעוד הם מתמהמהים, הם אולי עושים קצת כסף בטווח הקצר אבל הורגים את המקצוע והתעשייה-  על ידי פיטורי עובדים, על ידי תוכן שטחי, על ידי חוסר חדשנות. הם דינוזאורים שמאמינים שבגלל שהם הכי גדולים כלום לא יהרוג אותם, אבל אז נוחת עליהם מטאור והדינוזאורים מתים אחד אחרי השני.

זה אקו סיסטם שלם- בתי דפוס והעובדים שלהם, וסבלים, ונהגי משאיות, ומחלקי עיתונים- כל אלה פתאום יחוו ירידה עצומה בפרנסה, זה נכון. אבל זה לא אומר שמוצדק להשאיר את האקו סיסטם הזה על מכונות החייאה. מה יקרה כשיעשו מעבר לדיגיטל? הכסף שיוצא על רכש הנייר ירד פלאים. וכשקונים פחות נייר משלמים פחות על נייר ופחות על הדלק והאנשים שמשנעים אותו והמתמטיקה פשוטה. כשהעיתונות תעבור לטאבלטים ולתוכן בתשלום אכן יזדקקו לפחות מכל המקצועות האלה, ככה זה, אבל זו האבולוציה, זה הטבע. אבל אז יוכלו לשלם יותר לעיתונאים ולכל מי שתומכים בהם במערכת, המקצוע יוכל לשוב להיות מכובד. וכשהמקצוע יהיה מכובד התחרות תהיה טובה, וכשהתחרות טובה אפשר לשוב ולהתעסק ברכישה ומכירה של מדיה, אבל גם למכור מנויים (((למכור מנויים))). וזה לא אומר שלא יהיה פרינט. הוא כנראה יעבור שדרוג- עיתוני חדשות יקבלו מעמד של מגזין- שבועון או ירחון- התוכן בו יהיה הרבה יותר איכותי, אנשים יבקשו עומק וכן- אנשים ישלמו עליו כי הוא יהיה מעניין יותר וסקסי יותר. 

גלגל הצלה
עיתונות דיגיטלית בישראל תציל את העיתונות בישראל. עיתונות דיגיטלית שאינה זקוקה לבתי דפוס תעלה פחות ותוכל להיות בנויה על מודלים עסקיים חדשים כמו גם על התארגנויות חדשות. קואופרטיבים (כמו זה למשל)יכולים לקום כדי להפוך עיתונאים לבעלי ההוצאה ואנשי עסקים שהעיתונות חשובה להם יכולים להיות אלה שיעזרו לעיתונאים לקבל השקעה מקרנות הון סיכון, או מהציבור, על מנת לבנות את העסק ולבסס אותו עד שיעמוד על רגליו (בעזרת מנויים ומכירת מדיה). התקופה הקרובה תמשיך ותתאפיין בחוסר יציבות גובר והולך, אך לדעתי אנחנו קרובים לנקודת אל-חזור, טיפינג פוינט, בה צֶבֶר האירועים והאנשים יתקרבו ויידבקו אחד לשני עד שיווצר גוש אחד או כמה גושים שהולכים לכיוון הזה שאין בילתו.

לינקים קשורים:
להבין מדיה חברתית בלי ללכת לקולג’: עיתונות
קצת עלי ועל מה אני עושה 

4 comments on “עתיד העתונות בישראל

Leave a Reply