כשמתעסקים בשאלות של קהל ברשת מתחילים להבדיל בין כל מיני מונחים שעולים בשיחות כמו קראוד סורסינג (Crowd sourcing) שהוא בעברית מיקור קהל ואינטליגנציית המונים ( Crowd intelligence) שהוא בעברית חכמת ההמונים.

אינטליגנציית המונים וקראוד סורסינג בצורתם הדיגיטלית התחילו למעשה ברגע שלגולשים היו פלטפורמות שאיפשרו להם לדבר עם אחרים, או אם לדייק, ברגע שהאינדיבידואל החל להיות כלי תקשורת עם כלים כמו בלוגים, פייסבוקים וטוויטרים.

מה זה חכמת המונים ומה  זה קראוד סורסינג?
יש הבדלים דקים בין חכמת המונים וקראוד סורסינג. אנסה לשים עליהם את האצבע, סילחו לי על הצורה הגסה:

חכמת המונים
חכמת המונים זה לשאול אנשים מה הם חושבים בתחום כזה או אחר.
חכמת  המונים זה לשאול אנשים מה הם היו עושים אם היו עומדים במצב שלכם.
חכמת המונים היא בעצם סקר במטרה להשתמש במחשבות של הגולשים.
דוגמה נהדרת לשימוש בחכמת המונים היא דרך משאים ומתנים, כאשר בזמן המיקוח מוכנס הקהל על מנת לשחק בצד של מקבל השירות מול נותן השירות. הנה דוגמה אמיתית בה השתמשתי בחכמת ההמונים, בדיוק לפני שנה כשעברתי מאורנג’ לפלאפון. בקצרה, השתמשתי בחבריי בפייסבוק על מנת לוודא שהחבילה שקיבלתי מהחברה הסלולרית אכן משתלמת. משהבנתי שלא, השתמשתי בידע שניתן לי על מנת לשפר עמדות. (כתבתי על זה בזמנו- מה יעשה צרכן מתוסכל שאין לו 3000 חברים)

קראוד סורסינג
קראוד סורסינג זה לבקש מאנשים לעשות משהו
לממן קמפיין בחירות זה קראוד סורסינג (קראוד פאנדינג ליתר דיוק), כי זו הנעה לפעולה.
לבקש מאנשים שיערכו ערך בוויקיפדיה, ידווחו על פקק תנועה או יערכו את המצגת לטד כמו שעושה ליאור צורף, זה קראוד סורסינג.
לבקש מהרשת שתעזור לכם למצוא קונטקט מעבר לים, זה קראוד סורסינג.
קראוד סורסינג היא בעצם הנעת גולשים לפעולה.

הנה שתי דוגמאות לקראוד סורסינג: הראשונה שלי, השניה של ליאור צורף. אני מחפש קונקשן, ליאור מבקש עריכה של המצגת שלו לטד.
ליאור במקרה הזה משתמש רבות במושג חכמת ההמונים, אבל אני חושב שהוא טועה וצריך להשתמש במונח קראוד סורסינג, מכיוון שהוא לא משתמש רק בידע של האנשים אלא גם ביצירה של תוכן של ממש.


Leave a Reply