לפני חמישה ימים, היה זה ירדן לוינסקי שהגדיר במדויק את מה שכתבי הטכנולוגיה בכל מקום לא הצליחו לפצח. כל השיחות על פרטיות והיעלמותה אינן על פרטיות אלא על גבולות שנפרצו, על כך שפרטיות היא שם אחר לגבול בלתי נראה שאנו שמים בינינו לבין העולם, גבול השומר עלינו ושעלינו להגן עליו מפני החותרים תחתיו.

בון טון הוא לנגח חברות שהולכות וסוחרות במידע שאתם מספקים בתהליך ההרשמה והשימוש ברשתות חברתיות, אך זה דבר שקורה בכל מקרה תחת אפינו בכל מקום בו אנו הולכים ורק חוסר המודעות שלנו לַדַבר מונע מאיתנו מלהתקומם, והרי אנחנו עושים את זה לעצמינו בסופו של דבר, ומיד ארחיב.

יתרה מזאת, בעניין הגדרות הפרטיות בפייסבוק, לא חסרים מדריכים כתובים או מצולמים שיקחו אתכם יד ביד דרך הידוק “טבעת הפרטיות” שפייסבוק מאפשרת. אחרי שתעברו סעיף סעיף בכל ההגדרות כולן, תגלו שאין אופציה שאינה קיימת שם בכל הנוגע למי יראה, ישמע, יגיב, יתייג או ישתף. אין דבר בהגדרות הפרטניות של פריטי התוכן שלא חשבו עליו שם בפייסבוק, הם עבדו ברזולוציה גבוהה. וכשעובדים על רזולוציה גבוהה נכנסים לפרטים קטנים והעניינים נוטים להסתבך, אך זה אינו סיבוך שם, זוהי למעשה כירורגיה.

(קרדיט: אקסטרה מדיום cc)

אך יש גם נקודת מבט אחרת על הפרטיות והגבולות שלנו בפייסבוק. אמרו כבר מעסיקים רבים, שלפני שהם לוקחים אדם לעבודה, הם נכנסים אליו לפייסבוק לראות איך הוא נראה ומתנהג שם, ובינינו, לא צריך כמעט קורות חיים, הם נמצאים ברשת, כשרואים מהו ההון החברתי של אדם, כשרואים את התחביבים ואת עולמו הפנימי, בין אם זה בלוג, אלבומי תמונות, סרטונים. אלה היתרונות הברורים שבחשיפה שלוינסקי דיבר עליהם בפוסט שלו.

יתרה מזו, כל אותם לייקים שכולנו עושים על עמודים בפייסבוק, כל אותם אינטרסים שאנחנו ממהרים להזדהות עימם או אפילו למכור אותם כאנשי שיווק ומפרסמים, כל אלו מספרים עלינו הרבה יותר מאשר כל סטטוס שנכתוב. אפשר להקביל את זה לַתקשורת המילולית וּלַתקשורת המועברת בשפת הגוף שלנו, כאשר כל אותם עמודים שחיבבנו הם התקשורת השקטה שאנו אוספים ומפרסמים מידי יום על עצמנו. תחשבו על זה- אילו מחקנו את כל הסטטוסים שכתבנו ונשארנו רק עם כל אותם עשרות ומאות עמודים שחיבבנו בפייסבוק והתמונות שהעלינו או תוייגנו בהן, עדיין אפשר לבנות תמונה די טובה של מי אנחנו ומה אנחנו בתור אנשים- וזו לכשעצמה פריצת גבול קשה לכשעצמה ואולי כדאי שנסיק מסקנות.

לפני שנתיים כתבתי פוסט בשם יוזר 3.0 על ההתפתחות של המשתמשים באינטרנט. זה היה פוסט הומוריסטי אך צופה פני עתיד, כך מסתבר. הוא תיאר את התפתחות החוויה שלנו כמשתמשי אינטרנט החל מאנונימיות וכלה ב… גַלו בעצמכם

עריכה: איך זה נוגע ל- מיינוריטי ריפורט? פוסט בטק פוליטי

4 comments on “גבולות פתוחים

Leave a Reply