msgbartop
Social Media | User Experience | Niv Calderon
msgbarbottom

פינה קבועה עם החברים ברשת

16 דצמ' 09

השהות במחיצת האנשים שברשת החברתית שלך יוצרת אינטראקציות מעניינות למדי. כל יום נוצרות אינטראקציות שונות בין האנשים, אך כל אדם, ואני מעריך שרובינו ככה, מרגישים איזושהי חזרתיות. אם לא באינטראקציות אזי במחשבות וברגשות שאנו חווים כתוצאה מאותן פעילויות רגשיות. כל מי שכתב בלוג בחייו יודע שיש ערך שלא יסולא בפז בתיעוד הזה שנשמר לאורך שנים. הערך נמדד בזה שאפשר לחזור אחורה ולקרוא איך היינו פעם, מה חשבנו, מאיפה הגענו, לאן הלכנו ומה כבר שכחנו. אפשר לומר, שבמידה רבה, הרשת החברתית שלנו, זו האלקטרונית כמובן, משמשת לנו גם כמעין יומן אישי, בלוג רב מימדי אם תרצו.

חזרתיות היא אולי מילה קשה מדי, בעיני אפילו קצת משעממת. הייתי רוצה לדבר על התמדה. התמדה באינטרנט היא אחד הסודות הכי נפלאים בשיווק באינטרנט ובמדיה החברתית בכלל. בכל מה שקשור לרשתות חברתיות ולשיווק לחברים שלכם, התמדה יוצרת רגשות ציפיה אצל הצרכנים שלכם (חברים=צרכנים=כולם), התמדה מצידכם יוצרת התמדה מצידם, התמדה יוצרת אינטראקציה, התמדה יוצרת מוניטין, התמדה יוצרת הזדמנויות, התמדה יוצרת נסיון, התמדה פותחת דלתות, התמדה יוצרת קהל. בסופו של דבר, התמדה גם תיצור כסף, אבל זו לא הנקודה.

ברשת החברתית שלי יש מספר אנשים שאני נחשף אליהם מדי יום כמעט שיצרו לעצמם פינה קבועה בה הם משתפים את מה שעובר עליהם. הנה כמה דוגמאות שאספתי:

אוריאל דסקל: חוקי דסקל
אוריאל דסקל הוא חבר ועיתונאי שמשתמש בפייסבוק כדי לכתוב שורות סטטוס הומוריסטיות על החיים שלו, על המקום שבו הוא נמצא באותו רגע ועל ספורט:
1-  חוק דסקל 177: שמור על יחסים טובים עם מקקים. אתה לא רוצה לחיות אחרי שואה גרעינית עם איזה מקק ענק שעצבני עלייך בגלל שהרגת אחד מ-60 מיליון הדודים שלו
2- חוק דסקל 563: אם חצ'קון מרגיש גדול, הוא גדול
3- חוק דסקל 806: אחרי הפסד צורב, שתה בירה ושחק כדורסל במבה בפאב. ושתה בירה
4- חוק דסקל 47: גם בהפגנה של שמאלנים רצוי לשתות בירה קרה
הנה עוד כמה:

The Daskal Rules

נעמה פלג: איי לאב @רונןק
נעמה פלג סגל היא תסריטאית ומאיירת, אבל היא גם בטוויטר, ובטוויטר היא עוקבת אחרי @רונןק.
הידידות הזו הולידה בלוג איורים (קומיקס) של נעמה בשם איי לב @רונןק, בו היא מאיירת מציוציו הססגוניים של רונן.

איור של נעמה פלג סגל

ניב קלדרון: Now I'm Here
בגלל שרק על עצמי ידעתי לספר אני יכול לספר שהתחלתי להעלות תמונות לפייסבוק מהסלולר ביום שקיבלתי את האייפון שלי לפני קצת יותר משנה. בשלב מסוים, במקום להתאמץ ולכתוב איפה אני נמצא, נתתי לתמונות לדבר והתחלתי לכתוב על כל אחת מהן Now I'm Here. על אחת התמונות הופיעה תגובה (של נעמה אביאור) שאמרה: "I really like the "now I'm here project, very cool. התגובה הזו גרמה לי להבין שיש פה משהו שהוא קצת אחר מסתם להעלות תמונות אקראיות ושהתמונות שאני מעלה מייצרות איזשהו אפקט רגשי אצל הצופים. בשלב הבא הבנתי שלאלבומים האלה יש אופי בלוגרי מובהק, כלומר, אופי פוטובלוגרי; במקום לכתוב מה עשיתי היום אני מצלם איפה אני עכשיו ושיטוט בין תמונות האלבום מספר על הבנאדם, בדיוק כמו שסטטוסים מספרים סיפור על הבנאדם לאורך זמן, עם ההבדל היחידי שתמונות מקובצות באלבום וסטטוסים לא. מעבר לזה, הצילומים האלה, שעולים בזמן אמת מאפשרים לחיידק העיתונאי התיעודי שלי להתקיים ולקבל את מנת החמצן הקבועה שלו.
אלבום ראשון , אלבום שני

צולם בברקפסט של ג'ף פולבר בנמל ת"א , נאום הנצחון של אובמה

צולם בברקפסט של ג'ף פולבר בנמל ת"א , נאום הנצחון של אובמה

הצילום שגרם לי לחשוב. קפה קפה בשדרות רוטשילד

הצילום שגרם לי לחשוב. קפה קפה בשדרות רוטשילד

כשהייתי כדורסלן בצעירותי תמיד רציתי זוג נעלי ג'ורדן. אז קניתי זוג.

כשהייתי כדורסלן בצעירותי תמיד רציתי זוג נעלי ג'ורדן. אז קניתי זוג.

בעופרת יצוקה, בחמ"ל המדיה החברתית בהרצליה
בעופרת יצוקה, בחמ"ל המדיה החברתית בהרצליה

פאנל מוסיקה בכנס 140 של ג'ף פולבר

07 דצמ' 09

למי שלא הגיע לכנס 140 של ג'ף פולבר, הנה סרטון של חצי שעה, של פאנל שהנחתה איילת יגיל ושהשתתפו בו עברי לידר, יוני בלוך, עירד אשל ולירון תאני.

היילייטס: צעקות בין עברי לידר ללירון תאני ווידאו אינטראקטיבי של יוני בלוך.
היילייטס #2: יוני בלוך בתפקיד עצמו.

בקיצור, היה מהמם, שווה לצפות בכל הוידאו

140conf

איך אני משתמש ברשתות חברתיות כדי לחפש עבודה?

16 נוב' 09

אתמול התחלתי להשתמש ברשתות החברתיות טוויטר, פייסבוק ולינקדין בחיפושי העבודה שלי. עד עתה עשיתי את זה דרך אנשים, אחד על אחד, ודרך מנועי חיפוש עבודה שונים שכולכם ודאי מכירים אך באפס הצלחה עד כה. הרשתות החברתיות היו השלב האחרון, בבחינת "הוציאו את התותחים הגדולים".

כל מי שקורא פוסטים בנושא חיפוש עבודה או פוסטים בבלוגים טכנולוגיים, שלפעמים מדברים גם על שימוש במדיה חברתית לחיפוש עבודה יודע שכדאי שמי שמסביבכם ידע שאתם מחפשים עבודה. מדוע? כי כשאתם לא מספרים, או מספרים לבודדים, רק בודדים יודעים ויכולים להעביר אליכם מידע שעובר דרכם בנושא הזה. אם אתם רוצים להסתכל על זה בצורה אחרת אפשר לומר שכשאתם משתמשים ברשתות חברתיות בשביל למצוא משהו, אתם גורמים לכך שהרבה מאד אנשים יעבדו בשבילכם, גם אם בצורה פאסיבית בלפקוח עיניים ולפתוח אוזניים. זה לא דורש מהם מאמץ, אבל אם משהו יקפוץ הם ישלחו לכם מייל, וכך גם בפאסיביות שלהם הם עושים בשבילכם משהו. שווה!

כבר מראשית השימוש שלי ברשתות הרבה מידע זרם וזורם דרכי. זו חוויה מאד מעניינת, בעיקר כי אני אוהב (לעזור) לחבר בין אנשים לאנשים אחרים, לדירות, לעבודות ולבילויים, זה פשוט כיף. אני לא עושה את זה כדי לקבל משהו בחזרה, עשיתי את זה המון פעמים, ממש מדי שבוע, אבל אני מקווה שדווקא היום כשאני מחפש עבודה ומשתמש בכלים האלה, אנשים ירתמו וישלחו לי הצעות עבודה, כיוונים ולינקים רלוונטיים.

nivcalderon-twitter

אז מה עשיתי עד עכשיו?

התחלתי אתמול בבוקר עם סטטוס בטוויטר. כתבתי אותו באנגלית. כמעט מיד התחילו לרטווט אותי וזה היה נחמד למדי. נזכרתי בפוסט של קוואסאקי על כך שהוא משתמש בטוויטר בצורה סיסטמטית, הוא לוקח בחשבון שכשהוא מטוויט לא כולם אונליין ולכן הוא מטוויט את אותו הטוויט כמה פעמים ביום כדי שיגיע למירב האנשים. יש שיקראו לזה ספאם בטעות (אלה שנמצאים 20 שעות על המחשב בלי הפסקה באמת יראו את אותו הטוויט כמה פעמים, אבל לא כולם נמצאים על טוויטר בלי הפסקה) אבל האמת היא שזה עניין של הבנת הרגלי השימוש בטוויטר, הבנה של איך עובדת חשיפה והבנה שככל שאתם עוקבים אחרי יותר אנשים אתם תהיו רגישים פחות לטוויטים שחוזרים על עצמם. 100-500 אנשים לעקוב אחריהם יוצרים זרם חלש ואיטי למדי של טוויטים- במצב כזה אם יהיו טוויטים חוזרים זה כנראה יעצבן אתכם גם אם לא הייתם בטוויטר שעות. ב- 700-1000 הטוויטר מרגיש אחרת כבר ועדיין לא בלתי אפשרי לעקוב.

החלטתי להשתמש ב- CoTweet בשביל לייצר טוויטים מתוזמנים. כתבתי את אותו הטוויט במספר צורות ותזמנתי אותו למרווחים של שעתיים שעתיים וחצי האחד מהשני עד הלילה אתמול ומהבוקר היום. מספר האנשים שעוקבים אחריי עומד על אזור ה- 4500 (באזורי זמן שונים) אז דאגתי גם ללילה המאוחר.

מאתמול עד רגע כתיבת הפוסט הזה פורסמו שבעה טוויטים (אולי שמונה, נכון לאחת בצהריים) שמודיעים לסטטוספירה שאני מחפש עבודה. הטוויטים האלה רוטווטו 21 פעמים לקהל פוטנציאלי של 55012 טוויטריסטים בארץ ובעולם (ספרתי את כמות העוקבים הכוללת של המרטווטים). טוויטר אנאלייזר סיפר לי שהגעתי אתמול עם 30 טוויטים לקהל פוטנציאלי של 383,128 טוויטריסטים ושמתוכם 38446 יוניקים. שוב, 7-8 טוויטים על עבודה ועוד 22-3 טוויטים אחרים. בעקבותיהם קיבלתי שש הפניות לעבודות ישירות בטוויטר, חלקן במענה לטוויטים וחלקן במסרים פרטיים.

נתונים מהאנלייזר

לינקדין היתה החזית השניה. הטוויט שלי הפנה לקורות החיים שלי בלינקדין. הנחתי שזו הכתובת הטובה ביותר להפנות אליה. שבעה אנשים ביקשו ליצור איתי קשר בלינקדין מאז אתמול. בעקבות זאת הצטרפתי לחמש קבוצות שרלוונטיות לי. טוויטר יכול להתברר כאוצר כשמתחילים באמת להשתמש בו. ישראלים, עם זאת, עדיין לא משתמשים בו כמו שאמריקאים משתמשים בו, זה אוצר בלום, אוצר פוטנציאלי ענקי, מכרה של ממש, רק תהיו שם ורק היום הבנתי כמה זה חזק.

פייסבוק היה החזית השלישית. אתמול בשעה 15:17 פירסמתי את הטוויט שלי גם בפייסבוק שלי. ארבעה אנשים הגיבו והתחלתי לנהל שיחה איתם בנושא. שני קורות חיים נשלחו בעקבות הסטטוס הזה. ראיון עבודה אחד נקבע.

אבל מספרים זה לא הכל, למדתי את זה כבר בחיים. המון פעמים נטעתי זרעים בתקווה ובמטרה שאחד מהם יקלט בקרקע וינבוט. המון פעמים לא נקלט אף זרע והייתי צריך להתחיל לגמרי מההתחלה, לשנות כיוון או לחפור עמוק יותר. מספרים לא אומרים כלום. הם לא מלמדים בהכרח על המציאות. חשיפה זה טוב אבל חשיפה לא בהכרח מביאה לתוצאות הרצויות. ועם זאת, אני לא מוותר על חשיפה. כן, זו מין חשיפה שהיא במצב של חולשה, במצב של לבקש עזרה מאנשים והמספרים שהצגתי פה הם ההוכחה שהעולם יודע עכשיו, אבל מצד שני זו הייחודייות בשימוש במדיות האלה, זה בדיוק ההסבר למונח מדיה חברתית, זו מדיה בה אנשים משתמשים בקשרים החברתיים שלהם כדי לבצע פעולות ולהעביר מיידעים.

המדיה החברתית משפיעה על התודעה יותר מהכל זה כוחה. חדירת המידע, בין אם הוא שאלה, פרסומת, בדיחה, סרט, צילום או בקשת עבודה נוחתת ומתנחלת בתודעה של האנשים יותר מכל צורה אחרת של העברת מידע בין אנשים בעידן הזה וזו הסיבה שהתחלתי להשתמש בה.

אז עכשיו אפנה אליכם: אני מחפש לעבוד בחברה בינונית או גדולה, שמתעסקת בטכנולוגיות או שלא. התחומים בהם אני רוצה להשתלב הם שיווק, פרודקט מרקטינג (החל מאיפיון מוצר ועד השיווק שלו, כל הדרך), הקמת וניהול הנוכחות במדיה החברתית (והמרקום) של הארגון וניהולו.

אני פתוח להצעות מכל כיוון שהוא ואשמח אם תפיצו את הפוסט הזה בין הקשרים שלכם. אם אתם חושבים שאני מתאים לעבוד בחברה שלכם או שאתם עובדים בה פנו אלי דרך- nivcalderon בג'ימייל. או כאן או בפייסבוק או בטוויטר או בלינקדין. את הקו"ח שלי ניתן למצוא שם כמובן.

כמו כן, אני אשמח לשמוע מה דעתכם על השימוש של הישראלים ברשתות חברתיות בתחום התעסוקה, אני חושב שהתחום הזה בחיתוליו ושחברות ההשמה ואנשי הכוח אדם בארגונים צריכים להעמיק את השימוש שלהם ברשתות כי מסתבר שיש עבודות ושאנשים עדיין מחפשים.

Niv Calderon

רק כדי לטעת ספק: מהו ספאם

30 אוג' 09

התיישבתי כבר מאה פעם לכתוב את הפוסט הזה על מהו ספאם בטוויטר. כל פעם חשבתי והתחלתי לכתוב. כל פעם ניסחתי מחדש, כל פעם חשבתי על לתקוף את הנושא מזווית אחרת. פעם חשבתי ללכת על הגדרות מילוניות. פעם חשבתי ללכת דווקא על ניסוח קצת יותר אקדמי. פעם רציתי לומר שהכל סובייקטיבי והשזמנים שבהם אנו חיים הם רבי שינויים והגדרות משתנות מידי יום והטכנולוגיה קובעת את החוויה שלנו ובלה בלה בלה.

זה מזכיר לי את אחד משיעורי מבוא לפילוסופיה חדשה שלקחתי באוניברסיטה לפני כמה שנים. חלק גדול מהקורס הוקדש לעמנואל קאנט שכתב את "ביקורת התבונה הטהורה". אני זוכר שהדבר המרכזי שלימדו אותנו הוא שאין מציאות, או יותר נכון, אין לנו דרך לומר מהי המציאות האמיתית והאובייקטיבית כי אנחנו חווים את העולם דרך פילטרים שאין לנו דרך להוריד מעצמינו. אמצעי החישה שלנו הם גם הפילטרים שלנו ואין בילתם.

"לתכונות החלליות-זמניות של מושאים ומאורעות אין כל קיום בנפרד מן היכולת האפיסטמולוגית של האדם לתפוס מושאים. שינויים החלים במושאים ומיקומם במרחב החלל והזמן אינם נמנים אפוא עם המושאים בעלי הקיום הבלתי תלוי, הנתונים לאדם בניסיון. תכונות חלליות-זמניות של דברים אינן תכונות מהותיות של מושאים כאלה. לעומת זאת, מיסודם כרוכים החלל והזמן לדרכים שבהן האדם מתייחס למושאים כאשר הוא תופס אותם בהסתכלות"

מעצם שם הפוסט, נראה כאילו אני בא לקבוע מיהו ספאמר. אפשר לקרוא לכך יומרה אבל בעצם אני מבקש להראות סוגים שונים של…. איכשלאתקראולזה.

לפני שאדון בדוגמאות הבאות אני רוצה לשים דגש על נקודה מסוימת ולו רק בשביל לטעת בכם ספק בדעה של עצמכם ובדעה של הסובבים אתכם: ההבחנה בין "מציאות" לבין "מציאות בהסכמה". רבים מאיתנו קובעים את דעתם על המציאות (או מהי המציאות) לפי מספר האנשים המסכימים או לא מסכימים עם דעתם. הנה דוגמה: אתם נמצאים בחדר מלא באנשים ופתאום מישהו צועק "נכון שחם פה?" ופתאום נהיה לכם חם. זו בדיוק דרך לכפות "מציאות" כלשהי על אנשים, לגרום להם להסכים עם משהו ואז לנווט את המחשבה והחווייה שלהם. זו אינה מציאות, זו מציאות בהסכמה וכ"מציאות" התלויה בהסכמות חברתיות ניתן לשנות אותה על ידי גרימת הסכמה אחרת על הסובבים-  ואם נחזור רגע לקאנט- אם אין לנו שום דרך לדעת מהי המציאות האובייקטיבית, הרי כל מה שנותר הוא מציאות בהסכמה- שהיא עניין של מוסכמה חברתית- כלומר אף אחד לא צודק באמת- זה רק עניין של הסכמה בין רבים על מה הם חווים ושהסכמה זו יכולה להשתנות מעת לעת על ידי רתימה לכאן או לכאן של כוחות שונים בשדה החברתי.

auto-dms

דוגמה ראשונה להצקה קשה, דיאמים אוטומטיים בתודה על זה שעקבתי אחריהם. הם סותמים את תיבת המסרים בטוויטר ולאלה מאיתנו שבחרו לקבל נוטיפיקציות מטוויטר הן סותמות ומעצבנות אותם גם בתיבת המייל הפרטית. אל תטעו, לא רק אמריקאים עושים את זה, לא רק "ספאמרים מקצועיים", גם חברות ישראליות, גם גיקים ישראלים שחוויית משתמש חשובה להם. כל אחד שרוצה יכול להתחבר לאפליקציה שתשלח עבורו הודעת תודה. זה ספאם במנות קטנות אבל כשאתם עוקבים אחרי רבים תגידו שלום לתיבת המסרים שלכם, היא תופקע מידיכם, אז עשו טובה לעוקבים אחריכם, אל תודו להם בטייס אוטומטי שהם עוקבים אחריכם, תהיו איתם בקשר אמיתי.

mentions

#פולואופריידיי התחיל בתור מסכת החיבובים והליקוקים השכונתית בכל קבוצת טוויטר שנמצאת באיזשהו שלב אבולוציוני של הקיום שלה. היה נחמד לקבל פירגון והיה נחמד לתת. או אז (ולאחרונה) הגיעו אלה שרוצים שתיכנסו אליהם לטוויטר כדי שתיחשפו לתכניהם ואפילו לשניה והנה הסכנה השנייה להפקעת הטוויטר שלכם מידיכם על ידי שימוש בממשק הפשוט ביותר, ה- replies. אין ספק, זהו ידע חדש וצורה חדשה לחשוף אנשים לתכנים שיווקיים, צורה שהמשתמשת בתמימותם של אנשים ועל כן היא נלוזה לדעתי.

samsungalaxy

קשה לומר שהאנשים שאתם רואים בתמונה הם ספאמרים, אך אני חושב שהפעילות בה הם משתתפים היא ספאמרית וזאת ממספר סיבות:
א- אלה אנשים מוכרים שאני עוקב אחריהם.
ב- הם משתתפים בפעילות שיווקית, יש שיקראו לה גרילה מארקטינג.
ג- הבחירה שלי נותרת אם להסיר את עצמי מרשימת האנשים שאני עוקב אחריהם או לא ואז נשאלת השאלה אם אני מוכן לספוג את ההפצצה הזו במשך כל זמן הקמפיין שחורג מ- 48 שעות חסרות שינה, יותר כמו שבועיים (אפשר לקרא לזה קמפיין מתגלגל, עם כל הקונוטציות השליליות של זה). הבחירה אגב באם להוריד אותם או לא היא לא נעימה לי.
ד- נעשה פה שימוש ציני (של חברת פרסום שלא שמה על אלה שהיא משתמשת בהם), שימוש בוטה ומכוער בבני אדם על מנת לקדם מותג. הם נורא נחמדים, הם אוהבים גאדג'טים והם אנשים מבוגרים שמוכנים לא לישון ולקדם טלפון סלולרי לחברים שלהם שאוהבים גאדג'טים. פראיירים, מכרתם את עצמכם בזול.
ה- השימוש בסולמית בצורה שאינה מתחברת להקשר של הטוויט היא לכשעצמה סוג של אונס העוקבים.
ו- נכתבו ציוצים שכל מטרתם לשים את הסולמית וזאת על ידי חיפוש וקידום תכנים ברשת, או במילים אחרות, חיפשו מה לשים כדי להשתמש בסולמית שמפמפמים אותה באופן מלאכותי. אני מעדיף לקפל מעטפות או לשטוף רצפה מלעשות את זה.
ז- האם אין פה נסיון להגיע לטרנדינג טופיקס? בעיני זה בזוי בדיוק כמו לקנות טוקבקיסטים על כתבות באתרי חדשות, ועוד עבור חתיכת ברזל עם חוויית משתמש שימים יגידו מה טיבה באמת.
אגב, נכתבו ציוצים על ציוצים ברשת בנוגע לאיך טוויטר מגדירה ספאם ודעתי על זה היא שכמו שטוויטר מגדירה ספאם, גם אחרים מגדירים ספאם,  ואם אין אמת אחת (אליבא דה-קאנט) ואם האמת היא רק עניין של הסכמה וההסכמה משתנה על ידי כוחות חברתיים ממילא, הגדרת הספאם של טוויטר, אמנם תקפה, אך כמו כל דבר בחיינו, היא זמנית. בואו תקראו מה אומרים הכוהנים ממאשבל בפוסט Twitter Spam Invades Trending Topics.

chinesetwitterspamאחרון שאינו חביב הוא הספאם הסיני/תאילנדי/תקראו לזה איך שבא לכם. מציק הוא היה בכל צורה שאפשר לחשוב ולתאר בכלל. הוא הגיע במסרים אישיים, במעקבים סדרתיים, בפרסומות, בפורנוגרפיה והיה המנה הקשה ביותר של הספאם מאז תחילת טוויטר שהכריח את המערכת לנקות את עצמה בכוח לפני שיהיה מאוחר מדי. זה כנראה עבד ככה.

אז מה זה ספאם? האם אתם מספימים את חבריכם? האם הם עושים את זה לכם? האם יש כללים? מי עושה את זה ברשעות? מי מנצל את החולשה שלכם? הסכמה על תשובות לא אומרת שהן אמת (ולאף אחד אין הסכם עם אלהים על מהי האמת), היא רק דרך ליצור מציאות חברתית והיא תולדה של מאבקים חברתיים בהם בסופו של דבר מישהו חזק בא לנצל מישהו חלש. דברים שרואים מכאן לא בהכרח רואים משם.

כלכלת שיתוף

28 אוג' 09

אחד הפוסטים האחרונים ב- All Facebook שואל האם בעצם חיבור העמודים בין פייסבוק לטוויטר תמה ה"מלחמה" של שתי הענקיות וקובע שנראה שיש מספיק מקום באינטרנט החברתי לשתי אלה. כזכור, בשנה האחרונה שינתה פייסבוק את ממשק המשתמש שלה כך שידמה יותר ויותר לטוויטר, החל מרמת הניוזפיד ועד רמת הפילטרים שבצד הדף. מתישהו גם דובר על הרצון של פייסבוק לקנות את טוויטר (גם אפל היו שם, גם גוגל היו שם וכו' וכו').

אני לא חושב שמדובר פה על עידן של "יחסים פתוחים" כמו שמתאר זאת ניק או'ניל. אני חושב שיש פה החלטה מצד פייסבוק להשתמש בכח של טוויטר בבחינת אם אינך יכול לנצח אותו, השתמש בכוח שלו על מנת להגדיל את עצמך. במה הדברים אמורים?

ידוע שיש מליוני דפים בפייסבוק. ההצעה לחבר בין הדפים האלה לַסטרים של כל אחד מבעליהם בטוויטר יגדיל למעשה את החשיפה של הדפים (ואחת היא שמתווסף מידע נוסף לטוויטר). כיצד? דובר כבר רבות על כך שטוויטר, מעצם תכנונו וצורתו, מגביר צפיות בדפי קצה. אתם שמים לינק והחברים שלכם, אלה שעוקבים אחריכם, מקליקים עליו. יותר אנשים עוקבים אחריכם יותר הקלקות, סטטיסטית כמובן. זאת ועוד, הדפים בפייסבוק אינם סגורים לצפייה כמו הפרופילים, הם פתוחים. אפשר למצוא אותם בגוגל, אפשר גם להגיע אליהם מטוויטר.

בסיכומו של דבר אין מה להיתמם. טוויטר הוא מגבר צפיות. יכול להיות שזה תפקידו המרכזי, יותר מכל תפקיד אחר. אני לא אומר שהוא לא מכשיר מעולה לשמור איתו על קשר עם חברים, אבל ראשית כל הוא מגבר, וכמגבר צפיות ירצו להשתמש בו כל מי שמעוניינים לקדם נושא. אין היום אתר אינטרנט שלא מבין את חשיבות השימוש בטוויטר לקידום הצפייה בתכניו, עם זאת, יש כאלה שלא הבינו זאת דיו. אתם בעצמכם, כשאתם משתפים תכנים, אתם בפועל מגבירים את כמות הצפיות אליהם. המילה "שיתוף" יכולה להטעות. כן, ברור שאני רוצה לתת את מה שטוב למי שאני "אוהב", לחברים שלי, אך יש פה צד שהוא כמעט צד קפיטליסטי, כלכלת שיתוף ממש, וזה לדעתי מה שפייסבוק באים להשיג מהחיבור עם טוויטר. בקרוב, כך נדמה, ובלי להניד עפעף, יחוברו גם הפרופילים שלכם, כי בעצם למה לא?! העמודים הפכו להיות דומים לפרופילים הלכה למעשה וחוברו לטוויטר, למה לא הפרופילים? אם טוויטר פתוח לכולם וכולם יכולים להנות מגדילה בעזרתו למה לא, כי יש מלחמה? אדרבה ואדרבה.

facebook-twitter