ארכיון הנושא 'Photography'

אוק' 03 2007

איך מכינים מרק ירקות?

מאת Niv Calderon נושאים Food, Photography

ידעתי שאני אבשל שוב וידעתי שאצלם ואספר גם על איך מצלמים הכנה של מרק ירקות כדי להעלות את זה לבלוג. הייתי היום בשוק שוב ובאמת חבל לא לבשל את מה שקונים שם, זה מתקלקל וחראם.

אז התחלתי בלהכין את כל המצרכים שלי שכללו, איך לא- ירקות.

התחלתי בלחתוך תפוחי אדמה ושיני שום. שלושה תפוחים ובערך חמש שיניים. החלטתי לשים אותן בצלחת בצבע שנהב שיש לי  ולא על גבי קרב החיתוך שלי שצבעו בורדו כי התפוחים והשיניים נבלעו. ולכן פרסתי אותם באיזי על הצלחת, וצילמתי במהירות תריס גבוהה ועם פלאש לכיוון התקרה כדי לא לסנוור את הפשושים אך שהתקרה תחזיר לי באותו מטבע.

שיעור ראשון:
אף פעם לא פלאש ישיר.
תמיד תריס מהיר.  צמצם סגור ככל הניתן.
לצלם באלכסון וקרוב- אתם תראו מה זה אלכסון קרוב בתמונות הבאות.

תפוחי אדמה עם קליפה ושיני שום (צילום: ניב קלדרון)

מהמרק הקודם שלי הבנתי שאני אוהב בצלים גדולים במרק אז לא פרסתי אותם קטן וגם הגזרים שלי חתוכים גס וגדול. מה שגדול כיף ללעיסה.

עשיתי כל מיני תמונות לצלחת הזו, אפילו פרצוף סמיילי עשיתי אבל אני אוהב לתת אותה בקירבה. קרוב קרוב לבצל וגזר ברקע ובלי פוקוס. תיקון לפעם הבאה- בצל מחזיר אור יותר ממה שנדמה לכם , ולכן צריך לתת לתריס ספיד כדי לסגור אותו מהר יותר ואולי להחליש את הפלאש קצת.

בצל וגזר (צילום: ניב קלדרון)

זה אולי מוזר, אבל אני אוהב את המרק שלי עם בצל ירוק. בצל ירוק, כך למדתי מפעם שבה הכנתי עוף בלימון, משמש כחטיף בתוך התבשיל, בין אם זה עוף ובין אם זה מרק, זה פשוט טעים.

בנוגע לתמונה- אלכסון. ושהירקות ידברו אחד עם השני.

פלפלים, עגבניה ובצל ירוק (צילום: ניב קלדרון)

אם אפשר בבקשה להוסיף פטרוזיליה חושנית אז בבקשה. ואם אפשר, כנסו לה בצורה, אל תפחדו.

היא אוהבת את זה חזק.

פטרוזיליה (צילום: ניב קלדרון)

מרק מתחילים עם שמן. התחלתי עם תפוחי האדמה, נתתי להם שתיים שלוש דקות של טיגון, הוספתי את הבצלים ואז את הגזר, כל הירקות הקשים בעצם. נתתי להם את הזמן שלהם ביחד.

סיר עם שמן וירקות (צילום: ניב קלדרון)

ואז כבר הכנסתי את שאר הירקות אל הסיר. פה כבר היה הרבה יותר כיף לצלם.
צילום מקרוב הוא כיף אמיתי אז אל תפחדו לתת תקריב.

ירקות במרק (צילום: ניב קלדרון)

התמונה הבאה היא ההוכחה שלא צריך לצלם תמונות בזווית פתוחה כדי שיבינו במה מדובר. הסקסיות של הרקות באה לידי ביטוי ביתר שאת אם מסתכלים לקצוות. הצמצם הסגור נותן עומק שדה מצוין. תכף שופכים מים.

שאר הירקות הירוקים למרק (צילום: ניב קלדרון)

הופ. גם שפכתי מים פנימה וגם התרחקתי כדי שתוכלו לראות את כל התמונה.

הופ מים (צילום: ניב קלדרון)

הנה, כך זה נראה מקרוב, אחרי עירבוב, ועם אבקת מרק בצל, מלח ופלפל.

ירקות מקרוב (צילום: ניב קלדרון)

מרק ירקות קרוב ללב (צילום: ניב קלדרון)

ושוב תמונה פתוחה

מרק ירקות (צילום: ניב קלדרון)

כאן זה כבר מבעבע, ועוד מעט זה יהיה טעים

מרק ירקות מבעבע (צילום: ניב קלדרון)

כל התמונות בפליקר שלי,

בתיאבון.

9 תגובות

אוק' 02 2007

מאחורי הקלעים של המוזיקאים מברמן

מאת Niv Calderon נושאים Culture, Photography, Video Log

אתמול ביליתי יום ארוך, אבל לא ארוך מדי בפסיטבל אייקון 2007, שוב, כצלם הבית של הפסטיבל.
זה היה היום השני שבו החלטתי להתמקד יותר בפרצופים מאשר בצילומי אווירה.

הסיפתח שלי אתמול היה צילומי אחורי הקלעים של המוזיקאים מברמן, מחזמר בהפקת מקור לאייקון השנה. אני לא יודע מי לא יודע את זה עדיין, אבל אחת האהבות הגדולות שלי בצילום זה צילום אחורי הקלעים. תענוגות.

בקיצור, החלטתי להביא לכם כמה תמונות מחדר ההלבשה, ווידאו מגניב. תיהנו!

יעל החתולית

יעל עושה מתיחות חתוליות

התרנגול

תרנגול כפרות

גל

גל גל

תומר מתאפר

תומר מתאפר

החיות לפני העליה לבמה

החיות מתאמנות על שרירי הפה, לפני ההופעה

יעל עושה מתיחות פה

וככה יעל עושה

הקאסט עושה פוזה

זה הקאסט

החיות עושות פוזה

אלה החיות

:eek:

6 תגובות

ספט' 30 2007

צלם הבית אייקון 2007

מאת Niv Calderon נושאים Photography

הגעתי לצלם בפסטיבל אייקון בתור צלם הבית.

אירועים זה משהו שצריך לדעת לצלם. בעיני נורא משעמם לצלם המון קהל, למרות שצריך, או אנשים מדברים, למרות שצריך. הייחוד של כל צלם זה שהוא מסתכל מהצד ומותר לו להיות איפה שלאחרים בדרך כלל אסור.

מכיוון שאייקון זה פסטיבל שאני הייתי ממקימיו לפני 11 שנה אי שם כשעוד לא קראו לזה אייקון, אני מרגיש בבית בכל מתחם הסינמטק והסביבה ואני מוצא לעצמי כל מיני פריימים שיעשו לי טוב. הנה מבחר

כל הצילומים: ניב קלדרון

לשאר הצילומים: פליקר

3 תגובות

ספט' 29 2007

איך מכינים טחינה?

מאת Niv Calderon נושאים Food, Photography

עכשיו כשאני יותר בבית אני אוכל יותר ירקות, מסתובב יותר ברחובות ומרגיש שוב את החיים של עצמאי.

לשם שינוי, חשבתי להביא קצת צילומי אוכל. לא השקעתי הרבה בהפקה (אוכל זה ז'אנר בפני עצמו) כי התעצלתי, אבל לצלם צילמתי, וגם יצא מגניב.

התחלתי בטחינה המסורתית שקניתי השבוע בשוק- טחינת יונת השלום. טחינה בַּתְזוֹנָה שמייצרים ברמאללה (איפה שהרשות יושבת, לא אלה העויינים בעזה) ולאחרונה הם פתחו סניף גם בירושלים ושינו את כל הצבע של העטיפה למשהו תכלת גועל, עם הכשר רבנות או משהו… לא התעסקתי. תן לי טחינה מרמאללה בבקשה, אמרתי למוכר. "תשע שקל" הוא אמר לי, ונתתי לו בשמחה.

טחינה מתחילים בלקצוץ פטרוזיליה טרייה

פטרוזיליה להמונים (צילום: ניב קלדרון)

‎משם ממשכים עם שום. שימו שום, אל תתביישו, חמש שש שיניים יתנו לכם טעם גן עדן.

שום ופטרוזיליה הולכים טוב יחד (צילום: ניב קלדרון)

וככה השום נראה אחרי שחתכתי אותו.

שום חתוך לפרוסות (צילום: ניב קלדרון)

מעבר לזה, לוקחים כמה עלי נענע וקוצצים פנימה, אחרי כן שופכים מיץ לימון משומר בכמות נדיבה ולבסוף- הטחינה. אני מכין לי הרבה טחינה, אז שמתי חצי קופסה. לוקחים מזלג ומערבבים עד שהטחינה מתקשה. כשטועמים בודקים מה חסר. לא הוספתי עוד לימון (למרות שזו אופציה), שפכתי פנימה כוס מים מינרלים כדי לדלל את הטחינה וכדי להגדיל את הכמות.

זה מה שיצא לבסוף.

טחינה תוצרת בית (צילום: ניב קלדרון)

אכלתי את זה עם סלט ירקות קצוץ דק, אלה היו המרכיבים שלו:

 

 

11 תגובות

« הקודם