Niv Calderon Connected

This is Saigon.
you can view it large.
stay tuned for my videos from the trip. coming soon to a tube near you.
photo by: Niv Calderon

ליהי אשר- קפה

Lihi Ascher- Facebook

videoz we took i'll upload next post

מאד מדאיג אותי מה שקראתי על חוק זכויות היוצרים החדש בטור של קלינגר בויינט. הלכתי לבלוג שלו אחר כך ועיפעפתי בין השורות גם כן. מדובר שם על כך שעכשיו יכולים יוצרים לקבל פיצויים על שימוש ביצירתם בין 10000 ל - 20000 ש"ח ללא הוכחת נזק ואחרי כניסת החוק, שעליו שמענו בהפגנת האמנים שנערכה בסינמטק וגם במקומות שונים בעיתונות ובבלוגים, יצטרכו התובעים להוכיח נזק, למשל הפסד כספי.

אז הכל טוב ויפה כשמדובר במוזיקה. הכי כיף כשיש לכם מוזיקה על המחשב שלא קניתם, אתם אפילו לא דואגים לאבק את קופסאות הדיסקים, זה מוטיב רחוק מהעין רחוק מהלב, והרי חובה להוריד כמה שיותר, זה חקוק אצלנו כבר שנים בתודעה. אבל עכשיו אחרי שקראתי את הפרשנות של קלינגר לחוק, אני מודאג, ואני מודאג כצלם, לא כיוצר מוזיקלי.

 נניח שעיתון עושה שימוש בתמונה שלי ללא רשות. נניח שאתר אינטרנט משתמש לי בתמונות שאני שם בפליקר ללא רשות. אם ההוכחה היא עלי, איך אוכיח שנפגעתי? איך אוכיח כמה עולה התמונה שלי? איך אוכיח כמה עולה פריים שיצא לי מבין עיניי? איך אוכיח כמה הפסדתי אם לא יצאתי לצלם עבור מישהו אלא עבור עצמי? וגם אם עבדתי עבור מישהו אחר, האם הסכום שהפסדתי הוא רק הסכום שאותו אני אמור לקבל ממבקש העבודה?

איך אני אוכיח שנעשה נזק? איך אוכיח שהפסדתי?
כמה שווה המילה שלי, שאומרת "אני מסכים" או "אני לא מסכים" שישתמשו בתמונות שלי?

ואז נשאלות שאלות גדולות יותר, כאחד שצילום הוא מפרנסתו, שקנה ציוד ושצבר ניסיון- מה עלי לעשות בגלריות שאני פורס ברחבי הרשת? האם עלי לסגור אותן? האם עלי להגביל את כניסתם של אנשים?
מה טוב יוצא לי מלשתף אנשים ביצירה שלי, והרי קובץ תמונה הוא לחלוטין כמו קובץ שיר, עניין של ביטים. איזו הגנה נותן לי החוק כעת אם אחוש נפגע?

אולי אני צריך להפסיק לשתף ולהתבצר? אני בטוח שקלינגר יגיד לי מה פתאום על השאלה הזו, אבל הלב שלי עכשיו דופק, ואני עצבני- מאין יבוא עזרי?

ה- Puppet Folk Revival נתנו אתמול הופעה בסינמטק תל אביב. היה חביב למדי אם כי ארוך במקצת. יותר מכך, השירים שבחרו הריבייבלס לא התאימו לקהל הישראלי עקב היותם שירי פולק וקאנטרי… למרות שהיו שם הבלחות חמודות. אני חושב שאם הם היו רוצים להתאים יותר לקהל הישראלי, מן הראוי היה לקחת כמה שירי פלייליסט ולהלביש אותם לתוך המופע… קצת בריטני, רדיוהד ואיזה גאנס אנד רוזס, כמובן לצד השירים האחרים שלהם. מה הטעם בקהל כל כך גדול אם הוא לא יכול להצטרף בשירה לחבובות הבאמת כל כך חמודות.

עשיתי שם סטילס ווידאו כמו שאתם יכולים לנחש, נתחיל עם הוידאו, תמונות יבואו בפעם אחרת

קטע ראשון, אי שם בתחילת ההופעה 09:02 שניות (ארוך למדי אבל ערוך עם קאטים), הבובה הראשית נותנת שואו, אבל אז מצטרף אליה קרמיט הצפרדע ומכניס קצת אווירה ירוקה. (אם אין לכם סבלנות לוידאו הארוך תעברו לאחרים. עוד אופציה היא לפתוח את כולם ואז לעשות פואוז וכך הם יורדים לכם למחשב ואתם יכולים לדלג בתוך הקטע)
@http://www.youtube.com/watch?v=vFqJEcWH4o4

03:25 שניות, קרמיט הצפרדע ידידינו שר לנו את Whiskey Bar:
@http://www.youtube.com/watch?v=e1iNCsyynzI

קטע נוסף, 03:03 שניות, אי שם מסיום ההופעה, קרמיט משתדע לגמרי כשהוא שר את Space Oddity של דייויד בואי. הוא מקדיש אותו למיס פיגי האהובה שלו, אבל נגמר לגמרי שם על הבמה.
@http://www.youtube.com/watch?v=BDJmY8gOJLM

ידעתי שאני אבשל שוב וידעתי שאצלם ואספר גם על איך מצלמים הכנה של מרק ירקות כדי להעלות את זה לבלוג. הייתי היום בשוק שוב ובאמת חבל לא לבשל את מה שקונים שם, זה מתקלקל וחראם.

אז התחלתי בלהכין את כל המצרכים שלי שכללו, איך לא- ירקות.

התחלתי בלחתוך תפוחי אדמה ושיני שום. שלושה תפוחים ובערך חמש שיניים. החלטתי לשים אותן בצלחת בצבע שנהב שיש לי  ולא על גבי קרב החיתוך שלי שצבעו בורדו כי התפוחים והשיניים נבלעו. ולכן פרסתי אותם באיזי על הצלחת, וצילמתי במהירות תריס גבוהה ועם פלאש לכיוון התקרה כדי לא לסנוור את הפשושים אך שהתקרה תחזיר לי באותו מטבע.

שיעור ראשון:
אף פעם לא פלאש ישיר.
תמיד תריס מהיר.  צמצם סגור ככל הניתן.
לצלם באלכסון וקרוב- אתם תראו מה זה אלכסון קרוב בתמונות הבאות.

מהמרק הקודם שלי הבנתי שאני אוהב בצלים גדולים במרק אז לא פרסתי אותם קטן וגם הגזרים שלי חתוכים גס וגדול. מה שגדול כיף ללעיסה.

עשיתי כל מיני תמונות לצלחת הזו, אפילו פרצוף סמיילי עשיתי אבל אני אוהב לתת אותה בקירבה. קרוב קרוב לבצל וגזר ברקע ובלי פוקוס. תיקון לפעם הבאה- בצל מחזיר אור יותר ממה שנדמה לכם , ולכן צריך לתת לתריס ספיד כדי לסגור אותו מהר יותר ואולי להחליש את הפלאש קצת.

זה אולי מוזר, אבל אני אוהב את המרק שלי עם בצל ירוק. בצל ירוק, כך למדתי מפעם שבה הכנתי עוף בלימון, משמש כחטיף בתוך התבשיל, בין אם זה עוף ובין אם זה מרק, זה פשוט טעים.

בנוגע לתמונה- אלכסון. ושהירקות ידברו אחד עם השני.

אם אפשר בבקשה להוסיף פטרוזיליה חושנית אז בבקשה. ואם אפשר, כנסו לה בצורה, אל תפחדו.

היא אוהבת את זה חזק.

מרק מתחילים עם שמן. התחלתי עם תפוחי האדמה, נתתי להם שתיים שלוש דקות של טיגון, הוספתי את הבצלים ואז את הגזר, כל הירקות הקשים בעצם. נתתי להם את הזמן שלהם ביחד.

ואז כבר הכנסתי את שאר הירקות אל הסיר. פה כבר היה הרבה יותר כיף לצלם.
צילום מקרוב הוא כיף אמיתי אז אל תפחדו לתת תקריב.

התמונה הבאה היא ההוכחה שלא צריך לצלם תמונות בזווית פתוחה כדי שיבינו במה מדובר. הסקסיות של הרקות באה לידי ביטוי ביתר שאת אם מסתכלים לקצוות. הצמצם הסגור נותן עומק שדה מצוין. תכף שופכים מים.

הופ. גם שפכתי מים פנימה וגם התרחקתי כדי שתוכלו לראות את כל התמונה.

הנה, כך זה נראה מקרוב, אחרי עירבוב, ועם אבקת מרק בצל, מלח ופלפל.

ושוב תמונה פתוחה

כאן זה כבר מבעבע, ועוד מעט זה יהיה טעים

כל התמונות בפליקר שלי,

בתיאבון.