Connected

Here in Israel we have an old question that’s dated in the 1950’s concerning the law of return, which means that every jew, from wherever, can come to Israel, become a citizen immediatly, and live the rest of his life here. The question that rised than is known as the "Who Is a Jew" question.

Yesterday at the TIIC - IsraelNetSphere # 5 event i spoke with Omer Perchik and Aviv Revach about the questionof Who is a friend. Omer and I have known each other since this year’s Blogference held last July, and Aviv I know from the Geek Dinner we had with Stowe Boyd a few weeks ago. I asked Omer if I am his friend just because he knows me from these event, or are we friends because we're on the same lists on Facebook. The conversation than came to what happened to the "old" definitions of being a friend- someone you call to, someone you meet regularly, someone you know a bit better (or more) from other people you just know by face, name and some background data.

Omer told me I'm his friend, but i started struggling with the question, or with the new definition of friendship in the new era of social media groups, where a friend is as easy as a request for friendship.

So who is a friend, who’s an acquaintance of yours and who are you just familiar with? (can you describe the difference when the definitions collapse to the same point?)

Omer said that if he was with me in a bar fight he would definately come to my help. I said the same thing even though i'm not sure my recently dislocated shoulder would aprove. It than raised another question in my head: To some of my Facebook friends i already feel some closeness emotions even though I dont know them deeply and although we are meeting only on the comment pages of blogs and on event lists. I asked myself what does it mean.

By default, the questions i ask here are for sociologists. But because I am holding a sociology degree i have to say an internet sociologist would really come in handy right now. But seriously, if any one of you social thinkers has thoughts on this subject please feel free to share because those are questions that by default are considered WIKI questions and are opened to negotiation.

For me, iDrink07 really started at around 21:00 and not in 19:00 as it should have.
19:00 was cool, there were a lot of people already but it wasn't too crowded. By 19:45 you couldn't move, or have more than 2 inches of space, or not be wet. It was too crowded. I can't say anything bad, except iDrink07 was a success; a too-successful-event done in a wrong place, in a small place.

I had to go out for some air with friends and to take a walk instead of mingling and soacializing. I got in at around 21:00, when the startup presentations were over, and when people started going outside to mingle and to get air. this is when when I got in back inside. In a matter of minutes i succeeded to meet new people, exchange cards and schedule talks to the days to come. I take these events seriously, so when i come to a social event I expect the space to fit. When I wrote in Ning i was coming, i started getting all those emails from other men and women who registered themselves… i realized it was going to be crowded, I think the organizers new it too.

so, a crowd is good. Very crowded place isn't good. And as iDrink just became an institution for the internet industry (in a sense that "you gotta be there") the organizers must deliver better environments next times.

photos from iDrink07

מחר יש אירוע שכל כולו מוגדר כאירוע נטוורקינט- Jeff’s Friends on Facebook (in Israel) Social Networking Event, ידעתי כבר מזמן שאני אלך אליו, נראה לי הגיוני ליצור קשרים עם אנשים שמבלים את מרבית זמנם באינטרנט או שפועלים בדומיינים הקשורים לאינטרנט ולטכנולוגיה כמוני.

גיליתי שם הרבה אנשים מאד נחמדים. "שם", נשמע כאילו זה איזו עיירה קטנה באיזה חור. לא, אין "שם", אני חוזר בי.

מעניין אותי להכיר אנשים שמתעניינים ועוסקים במה שמעניין אותי אז עשיתי את הדבר הבא:
פייסבוק מאפשר לכם לראות מי הולך להגיע לאירוע שאליו אמרתם שתגיעו. אם אתם נכנסים לרשימת המגיעים אתם תקבלו קודם כל את כל החברים שלכם שמגיעים. כך יצא ששלושה עמודי אנשים ראשונים הם אנשים מהמעגל הראשון שלי של חברי פייסבוק (הברקה ברמת חוויית המשתמש, אגב. כל הכבוד פייסבוק). כשממשיכים הלאה מגלים אנשים שעוד לא הוספתם כחברים, אנשים שלא ראיתם שנים, אנשים שלא חשבתם עליהם שנים, אנשים שפגשתם אבל לא ידעתם שהם קשורים איכשהו לתחומי העניין שלכם ואחרונים- אנשים שאתם לא מכירים ושלא שמעתם עליהם.

את החברים שלי שמחתי לראות מאד והחלטתי שאני מודיע להם שאני אפגוש אותם שם, כך יצא ששלחתי בערך 20-25 מסרים אישיים כל אחד מהם הוא פר שם. "אם כבר לשמוח מחר", אמרתי לעצמי, "למה לא להתחיל לשמוח היום?!".

המשכתי הלאה, וכמו שאמרתי- התחלתי לראות אנשים ממעגלים שונים. כמובן שלרובם לא שלחתי מסר, אבל היו כאלה שאו ששמחתי שאראה מחר- ואז הודעתי להם כמה נהדר יהיה לראות אותם, או כאלה שאני אשמח להכיר. כך יצאו ממני בטח עוד 10-20 מסרים אישיים אליהם. הבנתי שלמעשה אני משנה את כל החוויה שלי מראש. במקום להכיר מחר, אני מכין את הקרקע היום להיכרות של מחר. אין טוב מזה.

הרציונל שלי היה שעם כל הכיף בלפגוש חברים, אירוע מינגלינג נועד כדי להכיר אנשים חדשים בדיוק כפי שהוא נועד לתחזק את הקיימים ולחזק את החלשים, אני רוצה להכיר גם חדשים ולהגדיל את המעגלים של האנשים שאני מכיר. אז עשיתי את זה. עברתי על רשימת כל המגיעים ושלחתי מסר. כך התחיל האירוע בשבילי. סוג של התכוננתי.

אחד הדברים שתוקשרו בברושור של ג'ף פולבר זה שכדאי לבוא עם תג שם ועליו שם ואיזשהו tagline על עצמינו. אני עוד לא סגור על הטגליין, אבל חשבתי להכין לי תג שם שאקח איתי לאירועים, במידה ואין תגים מוכנים. אמנם יש לי תגים עם שמי שאני שומר מהעבודה שלי בעיתונות, אבל זה לא מתאים, יש עליהם אייקונים וסלוגנים של האירועים המארחים.

אני מניח שיש פה מחלקכם, אלו שיקראו את הפוסט הזה שיגידו "מה, אני לא מכין כלום, מקסימום אני אשים איזו מדבקה על החולצה, לא יותר, ונסתדר משם" או וריאציה דומה. יהיו כאלה שיגידו "לא, אני לא בנאדם כזה של יותר מדי הכנות מראש, זה רק אירוע נטוורקינג, אני אוכל כאלה עשרה בחודש" או וריאציה דומה, ובטח יש עוד כמה תגובות. אז קודם כל- תנחומיי לכם. אירוע יכול להיקבע מראש כהצלחה או ככשלון אם אתם תגדירו את המטרות שלכם מחד ואת ה- state of mind שלכם לגביו מאידך, מראש. כן, זה יכול להיות כמו עוד אירוע, וזה יכול להיות אירוע. אתם לעולם לא יכולים לדעת את מי תכירו ומה יצא לכם מאירוע כזה. כן, זה נכון לגבי כל יום בחיים שלכם, אבל כשאתם מקבלים אירוע מרוכז שכזה, שווה לא לבזבז אותו, אין משהו בעל ערך רב יותר מבני אדם אחרים בתחום העסקים.

הצד השני של כל זה, כי אולי מלחיץ אתכם לעמוד מול כל כך הרבה הזדמנויות, זה שברגע שהבהרתם לעצמכם את המטרה שלכם ואת הסטייט אוף מיינד שלכם, זה לעשות על זה לט גו. לשחרר את הכל, לוותר על להחזיק את המחשבות האלה, לשחרר את כל מה שאתם חושבים על עצמכם באירועים חברתיים או על אחרים באירועים חברתיים, על איך שאתם נראים או על מה שחושבים עליכם. פשוט לשחרר. לשחרר.

אם עשיתם את ההכנה שלכם, אין שום דבר נוסף שאתם צריכים חוץ מאשר ללכת ליהנות ופשוט להיות עצמכם. לא אהיה הראשון כנראה שיאמר לכם שלהחזיק משהו עושה עצירות וששימחת חיים שלכם היא המוֹכר מספר אחת שלכם. התכוננתם? סימכו על עצמכם שתעשו את ה- Delivery שלכם כמו שצריך.

(((האירוע למוזמנים שנרשמו מראש ואינו פתוח לציבור)))

עריכה מאוחרת:
זה ג'ף, הוא העלה וידאו לבלוג שלו בו הוא יושב במטוס ומתאמן על כמה פעמים אפשר להגיד את השם עם הזמנה לפולבר טי וי שלו, ולעשות פרצופים. אותי זה הצחיק.

@http://www.youtube.com/watch?v=Pjoj78VZuRk