אתמול התחלתי להשתמש ברשתות החברתיות טוויטר, פייסבוק ולינקדין בחיפושי העבודה שלי. עד עתה עשיתי את זה דרך אנשים, אחד על אחד, ודרך מנועי חיפוש עבודה שונים שכולכם ודאי מכירים אך באפס הצלחה עד כה. הרשתות החברתיות היו השלב האחרון, בבחינת "הוציאו את התותחים הגדולים".

כל מי שקורא פוסטים בנושא חיפוש עבודה או פוסטים בבלוגים טכנולוגיים, שלפעמים מדברים גם על שימוש במדיה חברתית לחיפוש עבודה יודע שכדאי שמי שמסביבכם ידע שאתם מחפשים עבודה. מדוע? כי כשאתם לא מספרים, או מספרים לבודדים, רק בודדים יודעים ויכולים להעביר אליכם מידע שעובר דרכם בנושא הזה. אם אתם רוצים להסתכל על זה בצורה אחרת אפשר לומר שכשאתם משתמשים ברשתות חברתיות בשביל למצוא משהו, אתם גורמים לכך שהרבה מאד אנשים יעבדו בשבילכם, גם אם בצורה פאסיבית בלפקוח עיניים ולפתוח אוזניים. זה לא דורש מהם מאמץ, אבל אם משהו יקפוץ הם ישלחו לכם מייל, וכך גם בפאסיביות שלהם הם עושים בשבילכם משהו. שווה!

כבר מראשית השימוש שלי ברשתות הרבה מידע זרם וזורם דרכי. זו חוויה מאד מעניינת, בעיקר כי אני אוהב (לעזור) לחבר בין אנשים לאנשים אחרים, לדירות, לעבודות ולבילויים, זה פשוט כיף. אני לא עושה את זה כדי לקבל משהו בחזרה, עשיתי את זה המון פעמים, ממש מדי שבוע, אבל אני מקווה שדווקא היום כשאני מחפש עבודה ומשתמש בכלים האלה, אנשים ירתמו וישלחו לי הצעות עבודה, כיוונים ולינקים רלוונטיים.

אז מה עשיתי עד עכשיו?

התחלתי אתמול בבוקר עם סטטוס בטוויטר. כתבתי אותו באנגלית. כמעט מיד התחילו לרטווט אותי וזה היה נחמד למדי. נזכרתי בפוסט של קוואסאקי על כך שהוא משתמש בטוויטר בצורה סיסטמטית, הוא לוקח בחשבון שכשהוא מטוויט לא כולם אונליין ולכן הוא מטוויט את אותו הטוויט כמה פעמים ביום כדי שיגיע למירב האנשים. יש שיקראו לזה ספאם בטעות (אלה שנמצאים 20 שעות על המחשב בלי הפסקה באמת יראו את אותו הטוויט כמה פעמים, אבל לא כולם נמצאים על טוויטר בלי הפסקה) אבל האמת היא שזה עניין של הבנת הרגלי השימוש בטוויטר, הבנה של איך עובדת חשיפה והבנה שככל שאתם עוקבים אחרי יותר אנשים אתם תהיו רגישים פחות לטוויטים שחוזרים על עצמם. 100-500 אנשים לעקוב אחריהם יוצרים זרם חלש ואיטי למדי של טוויטים- במצב כזה אם יהיו טוויטים חוזרים זה כנראה יעצבן אתכם גם אם לא הייתם בטוויטר שעות. ב- 700-1000 הטוויטר מרגיש אחרת כבר ועדיין לא בלתי אפשרי לעקוב.

החלטתי להשתמש ב- CoTweet בשביל לייצר טוויטים מתוזמנים. כתבתי את אותו הטוויט במספר צורות ותזמנתי אותו למרווחים של שעתיים שעתיים וחצי האחד מהשני עד הלילה אתמול ומהבוקר היום. מספר האנשים שעוקבים אחריי עומד על אזור ה- 4500 (באזורי זמן שונים) אז דאגתי גם ללילה המאוחר.

מאתמול עד רגע כתיבת הפוסט הזה פורסמו שבעה טוויטים (אולי שמונה, נכון לאחת בצהריים) שמודיעים לסטטוספירה שאני מחפש עבודה. הטוויטים האלה רוטווטו 21 פעמים לקהל פוטנציאלי של 55012 טוויטריסטים בארץ ובעולם (ספרתי את כמות העוקבים הכוללת של המרטווטים). טוויטר אנאלייזר סיפר לי שהגעתי אתמול עם 30 טוויטים לקהל פוטנציאלי של 383,128 טוויטריסטים ושמתוכם 38446 יוניקים. שוב, 7-8 טוויטים על עבודה ועוד 22-3 טוויטים אחרים. בעקבותיהם קיבלתי שש הפניות לעבודות ישירות בטוויטר, חלקן במענה לטוויטים וחלקן במסרים פרטיים.

לינקדין היתה החזית השניה. הטוויט שלי הפנה לקורות החיים שלי בלינקדין. הנחתי שזו הכתובת הטובה ביותר להפנות אליה. שבעה אנשים ביקשו ליצור איתי קשר בלינקדין מאז אתמול. בעקבות זאת הצטרפתי לחמש קבוצות שרלוונטיות לי. טוויטר יכול להתברר כאוצר כשמתחילים באמת להשתמש בו. ישראלים, עם זאת, עדיין לא משתמשים בו כמו שאמריקאים משתמשים בו, זה אוצר בלום, אוצר פוטנציאלי ענקי, מכרה של ממש, רק תהיו שם ורק היום הבנתי כמה זה חזק.

פייסבוק היה החזית השלישית. אתמול בשעה 15:17 פירסמתי את הטוויט שלי גם בפייסבוק שלי. ארבעה אנשים הגיבו והתחלתי לנהל שיחה איתם בנושא. שני קורות חיים נשלחו בעקבות הסטטוס הזה. ראיון עבודה אחד נקבע.

אבל מספרים זה לא הכל, למדתי את זה כבר בחיים. המון פעמים נטעתי זרעים בתקווה ובמטרה שאחד מהם יקלט בקרקע וינבוט. המון פעמים לא נקלט אף זרע והייתי צריך להתחיל לגמרי מההתחלה, לשנות כיוון או לחפור עמוק יותר. מספרים לא אומרים כלום. הם לא מלמדים בהכרח על המציאות. חשיפה זה טוב אבל חשיפה לא בהכרח מביאה לתוצאות הרצויות. ועם זאת, אני לא מוותר על חשיפה. כן, זו מין חשיפה שהיא במצב של חולשה, במצב של לבקש עזרה מאנשים והמספרים שהצגתי פה הם ההוכחה שהעולם יודע עכשיו, אבל מצד שני זו הייחודייות בשימוש במדיות האלה, זה בדיוק ההסבר למונח מדיה חברתית, זו מדיה בה אנשים משתמשים בקשרים החברתיים שלהם כדי לבצע פעולות ולהעביר מיידעים.

המדיה החברתית משפיעה על התודעה יותר מהכל זה כוחה. חדירת המידע, בין אם הוא שאלה, פרסומת, בדיחה, סרט, צילום או בקשת עבודה נוחתת ומתנחלת בתודעה של האנשים יותר מכל צורה אחרת של העברת מידע בין אנשים בעידן הזה וזו הסיבה שהתחלתי להשתמש בה.

אז עכשיו אפנה אליכם: אני מחפש לעבוד בחברה בינונית או גדולה, שמתעסקת בטכנולוגיות או שלא. התחומים בהם אני רוצה להשתלב הם שיווק, פרודקט מרקטינג (החל מאיפיון מוצר ועד השיווק שלו, כל הדרך), הקמת וניהול הנוכחות במדיה החברתית (והמרקום) של הארגון וניהולו.

אני פתוח להצעות מכל כיוון שהוא ואשמח אם תפיצו את הפוסט הזה בין הקשרים שלכם. אם אתם חושבים שאני מתאים לעבוד בחברה שלכם או שאתם עובדים בה פנו אלי דרך- nivcalderon בג'ימייל. או כאן או בפייסבוק או בטוויטר או בלינקדין. את הקו"ח שלי ניתן למצוא שם כמובן.

כמו כן, אני אשמח לשמוע מה דעתכם על השימוש של הישראלים ברשתות חברתיות בתחום התעסוקה, אני חושב שהתחום הזה בחיתוליו ושחברות ההשמה ואנשי הכוח אדם בארגונים צריכים להעמיק את השימוש שלהם ברשתות כי מסתבר שיש עבודות ושאנשים עדיין מחפשים.

Yesterday at @jeffpulver's breakfast my friend Idan Gazit shot a video where he interviewed some people about… well, all sorts of things. It turned out great, and funny, and I loved it so much that I wanted to share it with you. THANK YOU IDAN!!!

Jeff Pulver Social Media Breakfast – Feb 2009 from Idan Gazit on Vimeo.

d @username will send a direct msg to anyone
f @username will let you follow anyone

there are about 1 million Israelis on Facebook
I still believe there are less than 1000 Israelis on Twitter. It'll change.

Twitter friends contributed to this event even when they were'nt there. They @replied to live twits that came from us.

"Twitter is a blog, it's a forum, it's a social network…"
met the men who runs @netanyahu: http://twitter.com/netanyahu

Netanyahu follows more people than he has followers

There's a better Twitter desktop app than TweetDeck, I forgot its name, maybe Alex de Carvalho can help

Twitter makes people wanna meet

On Twitter you can have conversations you couldn't have had otherwise

"all Israelis are on Facebook"

Twitter isn't just one thing- Twitter is what you make of it. don't try to explain it- you'll fail

People still don't know what's Twitter's business model. And that's OK- they have one. it's under our nose. relax

one day I will learn all about play dates

Cafe Greg is a network of coffee shops from the north. They bought CoffeeToGo. Now say Cafe Greg.

you can have a networking event while sitting down. when you sit down with people, many more people can participate the interaction.

watch this short video from the tweetup

The book of what is social media, is not written yet. How to best use it, how can organizations benefit from it and how traditional advertisers can take advantage of it, these are all very big and very good questions and we still don’t have all the answers to. In the mean time, we’re reading blog posts about all of this, watching video clips and participating in social media and networking events. This post is about networking and how to succeed in making it a good one for yourselves and for all the participant.

Jeff Pulver is one of the pioneers in this industry and among other subjects, he is known for his love for networking events. A few months ago, after I've participated in three events in a row I wrote a post about how to create a successful networking event and it was after being in one of Jeff's morning networking events he calls "Breakfasts", for the time they happen (9a.m) and for the informal atmosphere they are created in. Those events are just great, and in Tel Aviv, where i'm from, each breakfast groups more and more people each time. After a few times hosting these morning meetups he recorded a video and took many social media characteristic, specifically from facebook, and brought them down to earth, for people in the process of networking.

This video is better than words

More about social media
Social Media and Marketing: Chris Brogan
Garage Geeks Rock Band Party

ארבע וחצי אחרי הצהריים, אני גמור מעייפות והדבר הכי לא הגיוני לעשות עכשיו לפני שאני שוקע בשינת תיקון ליום הזה זה לכתוב פוסט. אבל כמו שחזרתי וסיפרתי בשבוע האחרון לאנשים שונים שאינם כותבים בלוג, בלוג הוא פעמים רבות הדרך לשיחרור. הוא משחרר, הוא מסדר, הוא מנקה.

 הגעתי לקומבנשן בטרמפ מוקדם בבוקר. לפני שמונה כבר הייתי באיירפורט והיו בעיות עם התגים. החלטתי שאני לא מחכה, יורד לקומת התחתונה, לוקח ערכת לייב טאגינג מג'ף ומתחיל את היומית שלי. גיקים לא רק מגיעים בזמן, הם גם מקדימים. שכחתי שיש אנשים כאלה, זו עוד סיבה שאני מעדיף את הגיקים של ההיי טק על פני המאגניבים מהתקשורת.

 ויתרתי על אירוע הפתיחה. האולם היה מפוצץ וחשוך. היה נראה לי לא הגיוני להתיישב בפנים ולשמוע סקירה/חיזוי עתיד/בלבולי ביצים… שמתי לב שאני מעדיף שדברים יחתכו בבשר, שייצרו אמירה, שאני אוכל ללמוד משהו חדש, עכשיו, במיידי. אני מעדיף את ההארד קור שלי אינסטנט, ושיהיה חם בבקשה, אין לי כוח לחכות.

 במקום זה הלכתי לתת אהבה ליוסי תאגורי. לא רק אני הייתי שם. היינו שם קלינגר, הבלונדה, יקואל, צורף וסליחה על מי ששכחתי להכניס. תאגורי סיפר לנו בהתלהבות האופיינית שלו למה פייג' וויוז זה כבר מזמן לא זה וכמה ניוקונומי זה בעצם הדבר הבא כי הם עונים על כל מה שהיום ברשת לעומת כל מה שאתמול (א.ק.א אנליטיקס). הרשיתי לעצמי לצלם את כל ההרצאה שלו, 200 מגה שהם 50 דקות של הרצאה שאני אעלה אלהים יודע לאן ואשפוך לכאן לטובת העם והמדינה.

אני עושה שיווק ויראלי
מדבקת הטגליין שלי מהברקפסט של ג'ף היתה: ____________Niv Calderon is
ואז כשתאגורי ראה את זה הוא החליט שהוא פותח לי משרד שידוכים, התקרב למדבקה שלי וכתב את המילה single על הקו. Niv Calderon is single. זה מה שנקרא בעיני אנגייג'מנט מוצלח, גם יצרתי פייג' וויו מוצלח על המדבקה שעל החזה שלי, גם גררתי את המשתמש להשאיר תגובה (תגובה נוספת הגיעה אחר כך) ולאחר מכן, תוך כדי ראיון טלויזיוני שהוא נתן, הוא הכניס אותי לפריים והתגאה במה שהוא עשה (א.ק.א שיווק ויראלי).

הפאנל השני שהלכתי אליו (הפאנל המרכזי השני באולם המליאה) היה משעמם בעליל, גם אותו צילמתי, כלומר את כל הרבע שעה שהייתי שם, אבל כל הנוכחים שעל הבמה דיברו על חוסר תכנית עיסקית מצידם. התחושה שם היתה לי מוזרה והגעתי לשתי מסקנות. האחת היא שיוזרים מתקדמים מהר יותר מהאפליקציות והאתרים שהם משתמשים בהם. השנייה היא שהדוברים שעל הבמה הרגישו לי קצת כמו 2004-5. לא הבנתי איך בשנת 2008 עדיין אין תשובות על שאלות כל כך בסיסיות כמו איך להכניס כסף לאתר, על שאלות כמו מה הגולשים רוצים ומה הם מוכנים לעשות בשביל לקבל את זה, ובאופן כללי, למה מושיבים אנשים שהם לא אנשי חזון על הבמה. מה, באתי לקבל סקירה על מה שקורה או שבאתי לרענן את עצמי עם מה שעומד לקרות?! בדה מרקר הימרו על התשובה הראשונה.

כמה קטנות:
מודו- יצא לי לראיין את איש השיווק של מודו היום בבוקר. עוד נותרתי סקפטי לגבי השימושיות במכשיר הזה. המקשים לא אינטואיטיויים ותשכחו מלהשתמש במכשיר בתור טלפון ללא אזניית בלוטות'. אם מודו עולה בערך 200 דולר וג'אקט כלשהו (תלוי לאן אתם רוצים לחבר אותו) יעלה בין 50 ל-200 דולר ואזנייה עולה גם ככה בין 50 ל- 200 דולר, הנה החישוב הראשוני של כמה יעלה לכם לעבור לטכנולוגיה הזו.

בלוג טיוי- להשתמש במינוח "וידאו גולשים שתיים נקודה אפס" בהרצאה על בלוג טיוי זה כמו לקרא ליחידה 8200 (שמונה מאתיים) שמונה שתיים אפס אפס.

פז'ו ובלינק- בעוד אני מאד מעריך את מה שבלינק עושים בתחום השיווק באמצעות בלוגים בארץ, להציע פז'ו לבלוגר ליומיים נראה לי כמו צורה של הזניה וכמו שימוש לא נכון ולא מתאים בכוחם של בלוגרים להשפיע על דעת קהל לצרכי שיווק. שמעתי (אך מודה שעוד לא ראיתי) שיש איזושהי תסיסה בקרב מספר בלוגרים בנושא הזה. גם אני מתנגד. בלוגר שהוא עיתונאי מילא, בלוגר שפותח בלוג צרכני מילא. בעני צריך לשלם לבלוגרים עבור המילה הכתובה שלהם כי אם יש מישהו שצריך את השני זה המפרסם את הבלוגר ולא להפך. אני גם דוחה את הטענה שהמפרסם נותן לבלוגר צורת הנאה תמורת כניסת המותג לגוגל, כבר מזמן עברתי את השירות הצבאי שלי בו הייתי יוצא לסופשבוע ויוצא לחרוש את העיר עם הפז'ו שלי. הימים האלה עברו, וגם אין בלוגרים בגיל הזה שהם משפיעים ורציניים.

אפל- נקודה טובה: היה כיף להחזיק את המקבוק אייר ולראות כמה הוא דק. להערכתי בתוך שנה לא רק שנראה יותר ויותר ישראלים מחזיקים במק, מק יהפוך להיות טרנדי בישראל בצורה מוחשית ממש.
נקודה רעה: המקלדת של המקבוק אייר לא נוחה מספיק. המקבוק הרגיל נוח יותר.
נקודה רעה: כבוד ליבואנית אפל שנתנה חסות אבל- בעיני החסות לא היתה מספיקה והיה מקום לתפוס חלק גדול יותר בכנס, יותר שילוט, יותר מחשבים, יותר נוכחות. אפל זה סקס, אנשי היי טק אוהבים סקס.

האוכל- היה מצויין, טעים לאללה. חבל שלא היו עוד שמשיות בחוץ. אחרי ארוחת צהריים בשמש הקופחת של היום כולם נראו אדומים ותשושים, מצד שני, אולי זה רק אני.

ג'ף פולבר- עושה אירועי נטוורקינג, יכול, צריך וראוי שיכתוב את הספר על איך עושים אותם.

דבר אחרון: יותר מדי אירועי נטוורקינג בתקופה קצרה, לא מומלץ.
אלה היו ששים שניות על היום של ניב קלדרון

In the months that past since July of 2007 I have participated in many networking events in Israel. Some as a blogger, some as a photographer, some to look for a job, some as someone who works in the Internet industry and the rest as someone who knows many of the people already.

Some were effective, some were poor, some were brilliant.

Apart from conventions and cocktail parties which are a natural place for networking (hey, a supermarket line is a natural place for networking for all I'm concerned) I participated in three other unique ways of network events, all happened just recently in Tel Aviv.

Two Breakfasts
One, breakfast with Jeff Pulver. He planned it all to the resolution of pens and stickers. What's so brilliant about the way it worked was that the stickers emulated the Facebook experience which was proven as working, i.e sticker and stick notes were distributed among the participants and were used as ice breakers, as conversation topics and as creative catalysts (pokes, walls, you name it). On the latter I can say that when people are busy in creative thinking they are not busy with the way they look and it enables them to be free around the other men and women participating.

Second was a VC Cafe breakfast, with Eze Vidra from ask.com at the helm. We sat down after connecting 8-10 round tables together (Eze called it "a round table" meetup) and started telling some things about ourselves, what we do and what we are looking for. We had no name tags but the main thing for me was to know what everyone else are doing at present and what they are looking for. Other than that, there was no agenda.

So, to sum those two breakfasts- Jeff's was good because stickys were used as tag clouds "on-body" and as conversation catalysts. Vidra's breakfast was good because you knew from the beginning who interests you and how you can connect one person to the other really fast and without "touring" all the crowd.

One Meetup
I just came back from a panel meetup called: "Startups and Brand…" which is a monthly meetup organized by Or-Tal Kiriati. This meet up gets experts on different fields and today it was about marketing. The event is not about networking, but it starts later than scheduled, and ends a lot after the panel has said its' last word, so networking gets a big part of the schedule even though it's a "come listen to experts and ask your questions" kind of event.

The Best of Both worlds

business networking events should be planned for networking experience maximization

A- Name tags for everyone, guests, participants and organizers

B- If its a round table make everyone speak

C- Make Internet available

D- Noisy places not good, control the volume of the environment, cafes don't always work

E- Tell people to bring cameras. photos make the event last even after it's over

F- Create a tag or a page where people can post their data (videos, photos, posts), it's a good way to index and save those events for future reference

G-Think about what your audience will want to have. Think about the experience you're delivering. If you make it your business to network people on events have an agenda and make it easier for people to network