Connected

יוסי תאגורי מדבר ביום הראשון של הקומבנשן על מותם של פייג' וויוז.
אורך ההרצאה: 48:39 דקות
**אפשר להריד את הוידאו בפורמט אייפוד

ארבע וחצי אחרי הצהריים, אני גמור מעייפות והדבר הכי לא הגיוני לעשות עכשיו לפני שאני שוקע בשינת תיקון ליום הזה זה לכתוב פוסט. אבל כמו שחזרתי וסיפרתי בשבוע האחרון לאנשים שונים שאינם כותבים בלוג, בלוג הוא פעמים רבות הדרך לשיחרור. הוא משחרר, הוא מסדר, הוא מנקה.

 הגעתי לקומבנשן בטרמפ מוקדם בבוקר. לפני שמונה כבר הייתי באיירפורט והיו בעיות עם התגים. החלטתי שאני לא מחכה, יורד לקומת התחתונה, לוקח ערכת לייב טאגינג מג'ף ומתחיל את היומית שלי. גיקים לא רק מגיעים בזמן, הם גם מקדימים. שכחתי שיש אנשים כאלה, זו עוד סיבה שאני מעדיף את הגיקים של ההיי טק על פני המאגניבים מהתקשורת.

 ויתרתי על אירוע הפתיחה. האולם היה מפוצץ וחשוך. היה נראה לי לא הגיוני להתיישב בפנים ולשמוע סקירה/חיזוי עתיד/בלבולי ביצים… שמתי לב שאני מעדיף שדברים יחתכו בבשר, שייצרו אמירה, שאני אוכל ללמוד משהו חדש, עכשיו, במיידי. אני מעדיף את ההארד קור שלי אינסטנט, ושיהיה חם בבקשה, אין לי כוח לחכות.

 במקום זה הלכתי לתת אהבה ליוסי תאגורי. לא רק אני הייתי שם. היינו שם קלינגר, הבלונדה, יקואל, צורף וסליחה על מי ששכחתי להכניס. תאגורי סיפר לנו בהתלהבות האופיינית שלו למה פייג' וויוז זה כבר מזמן לא זה וכמה ניוקונומי זה בעצם הדבר הבא כי הם עונים על כל מה שהיום ברשת לעומת כל מה שאתמול (א.ק.א אנליטיקס). הרשיתי לעצמי לצלם את כל ההרצאה שלו, 200 מגה שהם 50 דקות של הרצאה שאני אעלה אלהים יודע לאן ואשפוך לכאן לטובת העם והמדינה.

אני עושה שיווק ויראלי
מדבקת הטגליין שלי מהברקפסט של ג'ף היתה: ____________Niv Calderon is
ואז כשתאגורי ראה את זה הוא החליט שהוא פותח לי משרד שידוכים, התקרב למדבקה שלי וכתב את המילה single על הקו. Niv Calderon is single. זה מה שנקרא בעיני אנגייג'מנט מוצלח, גם יצרתי פייג' וויו מוצלח על המדבקה שעל החזה שלי, גם גררתי את המשתמש להשאיר תגובה (תגובה נוספת הגיעה אחר כך) ולאחר מכן, תוך כדי ראיון טלויזיוני שהוא נתן, הוא הכניס אותי לפריים והתגאה במה שהוא עשה (א.ק.א שיווק ויראלי).

הפאנל השני שהלכתי אליו (הפאנל המרכזי השני באולם המליאה) היה משעמם בעליל, גם אותו צילמתי, כלומר את כל הרבע שעה שהייתי שם, אבל כל הנוכחים שעל הבמה דיברו על חוסר תכנית עיסקית מצידם. התחושה שם היתה לי מוזרה והגעתי לשתי מסקנות. האחת היא שיוזרים מתקדמים מהר יותר מהאפליקציות והאתרים שהם משתמשים בהם. השנייה היא שהדוברים שעל הבמה הרגישו לי קצת כמו 2004-5. לא הבנתי איך בשנת 2008 עדיין אין תשובות על שאלות כל כך בסיסיות כמו איך להכניס כסף לאתר, על שאלות כמו מה הגולשים רוצים ומה הם מוכנים לעשות בשביל לקבל את זה, ובאופן כללי, למה מושיבים אנשים שהם לא אנשי חזון על הבמה. מה, באתי לקבל סקירה על מה שקורה או שבאתי לרענן את עצמי עם מה שעומד לקרות?! בדה מרקר הימרו על התשובה הראשונה.

כמה קטנות:
מודו- יצא לי לראיין את איש השיווק של מודו היום בבוקר. עוד נותרתי סקפטי לגבי השימושיות במכשיר הזה. המקשים לא אינטואיטיויים ותשכחו מלהשתמש במכשיר בתור טלפון ללא אזניית בלוטות'. אם מודו עולה בערך 200 דולר וג'אקט כלשהו (תלוי לאן אתם רוצים לחבר אותו) יעלה בין 50 ל-200 דולר ואזנייה עולה גם ככה בין 50 ל- 200 דולר, הנה החישוב הראשוני של כמה יעלה לכם לעבור לטכנולוגיה הזו.

בלוג טיוי- להשתמש במינוח "וידאו גולשים שתיים נקודה אפס" בהרצאה על בלוג טיוי זה כמו לקרא ליחידה 8200 (שמונה מאתיים) שמונה שתיים אפס אפס.

פז'ו ובלינק- בעוד אני מאד מעריך את מה שבלינק עושים בתחום השיווק באמצעות בלוגים בארץ, להציע פז'ו לבלוגר ליומיים נראה לי כמו צורה של הזניה וכמו שימוש לא נכון ולא מתאים בכוחם של בלוגרים להשפיע על דעת קהל לצרכי שיווק. שמעתי (אך מודה שעוד לא ראיתי) שיש איזושהי תסיסה בקרב מספר בלוגרים בנושא הזה. גם אני מתנגד. בלוגר שהוא עיתונאי מילא, בלוגר שפותח בלוג צרכני מילא. בעני צריך לשלם לבלוגרים עבור המילה הכתובה שלהם כי אם יש מישהו שצריך את השני זה המפרסם את הבלוגר ולא להפך. אני גם דוחה את הטענה שהמפרסם נותן לבלוגר צורת הנאה תמורת כניסת המותג לגוגל, כבר מזמן עברתי את השירות הצבאי שלי בו הייתי יוצא לסופשבוע ויוצא לחרוש את העיר עם הפז'ו שלי. הימים האלה עברו, וגם אין בלוגרים בגיל הזה שהם משפיעים ורציניים.

אפל- נקודה טובה: היה כיף להחזיק את המקבוק אייר ולראות כמה הוא דק. להערכתי בתוך שנה לא רק שנראה יותר ויותר ישראלים מחזיקים במק, מק יהפוך להיות טרנדי בישראל בצורה מוחשית ממש.
נקודה רעה: המקלדת של המקבוק אייר לא נוחה מספיק. המקבוק הרגיל נוח יותר.
נקודה רעה: כבוד ליבואנית אפל שנתנה חסות אבל- בעיני החסות לא היתה מספיקה והיה מקום לתפוס חלק גדול יותר בכנס, יותר שילוט, יותר מחשבים, יותר נוכחות. אפל זה סקס, אנשי היי טק אוהבים סקס.

האוכל- היה מצויין, טעים לאללה. חבל שלא היו עוד שמשיות בחוץ. אחרי ארוחת צהריים בשמש הקופחת של היום כולם נראו אדומים ותשושים, מצד שני, אולי זה רק אני.

ג'ף פולבר- עושה אירועי נטוורקינג, יכול, צריך וראוי שיכתוב את הספר על איך עושים אותם.

דבר אחרון: יותר מדי אירועי נטוורקינג בתקופה קצרה, לא מומלץ.
אלה היו ששים שניות על היום של ניב קלדרון

לאחרונה רוב מה שאני עושה ברשת מוגדר לגמרי על ידי היכולות השיתופיות שלי.
אני כותב פוסטים, אני מצלם תמונות, אני מקליט וידאוז ומהכל אני משתף. וכמו שאני משתף את החומרים שלי, כך אני משתף חומרים שאני נתקל בהם, מכל צורת מדיה שהיא. הכוח שלי מוגדר על ידי הכיכרות שאני יושב בהן. צמתים אם תרצו. פייסבוק הוא ככר כזו, טוויטר הוא ככר והבלוגים שלי באשר הם-גם הם כיכרות. אני משתמש בכל כיכר כזו למטרותיי. בין אם להראות לאנשים את העבודה שלי, כמו שעשיתי בתקופה הראשונה שלי בפליקר, ובין אם כדי לשמח אותי ואת החברים שלי בתמונות מהאירועים המשותפים שלנו. אותו דבר בנוגע לטקסטים. ואותו הדבר בנוגע לוידאוז. למה אני עושה את זה? כי זה חשוב. למה זה חשוב? כי זה מעניין. את מי זה מעניין? אותי ואת החברים שלי, ואם אני מזין את החברים שלי הם בתורם יזינו אותי, זו החשיבות.

מה זה סינדיקציה?
בוויקיפדיה כתוב ש"סינדיקציה היא שיתוף פעולה של אנשים או גופים שונים לצורך ביצוע מהלך משותף המניב לכולם תועלת. הסינדיקציה מתקיימת בדרכים שונות בהתאם לאופי ההתאגדות, ומטרתה היא יצירת כח התורם לקבוצה המתאגדת. הכח המשותף נקרא סינדיקט". בתחום העיתונות כתוב ש"עיתונים רבים משתפים פעולה בשיווק תוכן. כך למשל עיתון הארץ קשור בהסכמים עיסקיים עם "ניו יורק טיימס", במסגרתם מפרסמים שני העיתונים מאמרים וכתבות שפורסמו במקור ותורגמו זה מעיתונו של זה. הסכם דומה קיים לעתון מעריב עם ניוזוויק והוושינגטון פוסט".

 בלוגים
בעבר היה לי בלוג אחד. מאז פתחתי עוד כמה וכמה בצורה עצמאית ובבלוגספירות ממוסדות. עם הזמן הבנתי שאם פעם הייתי מגיע לכמה עשרות אנשים ביום בעזרת הכתיבה שלי, היום ובכל יום אני מגיע לכמה מאות של אנשים שרואים את השם שלי בצורה זו או אחרת וקוראים או מביטים בחומרים שאני משחרר לרשת(תמונות, טקסט ווידאו). בפעם הראשונה שהבנתי שאני רשת של איש אחד ושהשתמשתי בכוח שיצרתי לעצמי היתה כמדומני לא מזמן בזמן שהעליתי פוסט על מועדון הארטמיס שלא אוכף את החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים בבלוג שלי בקפה, בבלוג שלי דוט קום ובפייסבוק. רציתי שלמועדון הזה ידבק שם בגוגל של מועדון שעובר על החוק והצלחתי. שניים משלושת הפוסטים שלי אכן הגיעו לגוגל מהר מאד ועם הזמן התקדמו בדירוג.

דלישס
מהתחלת השימוש בדלישס הבנתי את כוח השימוש ברשתות סינדיקציה חברתית.
דלישס הוא כלי שנועד לשמור על אתרים מועדפים ושיתופם עם אחרים ברשת. אך יותר מזה, הוא למעשה כלי שיווקי ממעלה ראשונה.
כך למשל תוכלו למצוא בדלישס שלי חלק מהפוסטים מהבלוג שלי. למה? כי זה מביא כניסות.
אם אתם חברה ורוצים לקדם את המוצרים שלכם, העלו כל דבר חדש ותייגו אותו בהתאם. אנשים יגיעו אליכם.
יעזור אם תגוונו את הדלישס שלכם בקישורים מעניינים אחרים, כך תוכלו להידרג בעיני אחרים כמומחים בתחומכם.

פייסבוק
פייסבוק הוא מנוע התקשורת העיקרי שלי.
אם אני רוצה לקדם משהו אני אכתוב אותו בשורת הסטטוס.
אם אני רוצה לקדם אותו עוד יותר אני אכתוב עליו קטע. אני אעלה תמונות. אני אגיב אצל החברים שלי.
את זרימת המידע הפייסבוקית אפשר להגדיר אך ורק כאש בשדה קוצים. כולם יודעים שכתבתי משהו, כולם יודעים אם הגבתי, כולם יודעים אם פירסמתי, אם אני לא שם אני לא קיים. כך למשל הפכתי להיות ספק ומפיץ של תכנים ע"י שימוש בסרגל הכלים הפייסבוקי. כל לינק שנראה לי מעניין אני משתף בפרופיל שלי או שולח במייל בלחיצת כפתור.

הצד השני של המשוואה
הצד השני של המשוואה הזו היא שתאפשרו לגולשים שלכם יכולות שיתוף, אפשרו להם להיות נושאי הבשורה שלכם, שימו כפתור לאתרים החברתיים, תנו לאנשים כפתור או באנר לשים בבלוג שלהם שיקשר אליכם. אם אתם שירות מגניב אנשים ישמחו לעטר איתכם את המרחב שלהם, אפילו לא תצטרכו לבקש, זה יקרה מעצמו, רק תיבנו את זה והם כבר יבואו. לא משנה איזה אתר יש לכם, תנו כפתור, תנו אמבד, תנו לינק. בימים כמו היום זה ממש מטורף לא לפתוח את עצמכם לשיתוף. השיתוף מכניס כסף, בעיקר אם אתם חיים על פרסומות. פוסט מקיף בנושא הזה בשם "פורטלים בארץ לא מבינים את הצורך בשיתוף" כתבה אורלי יקואל.

שורה תחתונה
שימו לב לרשימת האפליקציות הזו. זוהי רשימה של אתרים חברתיים שבלוגר גאון בשם כריס ברוגן משתמש בה באתר שנקרא Friendsfeed.האתר הזה נותן לכן לראות מה החברים שלכם משתפים בכל אחת מהאפליקציות החברתיות שלהם. בואו נהפוך את התמונה- אתם משתמשים בכל האפליקציות האלה ואתם ומשדרים בהן, זיכרו, מדובר בסינדיקציה.

אם יש לכם מוצר, או שירות, או אמירה שאתם רוצים לקדם- אתם רוצים את כל הכלים שיאפשרו לכם להגיע למירב האנשים. שימוש במה שכבר קיים היום יביא אתכם לשם. הנוכחות החברתית שלכם, ה- Social Presence שלכם יכולה להרקיע אתכם לשחקים.