Food

פוסטים בארכיון של הנושא 'Food'


AMPM

כולם מדברים על החרם החרדי שמתרחש על "שפע שוק" שהתחיל מכך שבעלי רשת המרכולים הפתוחים בשבת פתחו רשת סופרמרקטים שמיועדת לציבור החרדי. מה זה אומר מיועדת לציבור החרדי? בעיקר מוצרים שכולנו מכירים אך במחיר זול בכמה שקלים לכל פריט ועוד כמה מוצרים עם הכשרים מחמירים. והנה מתחיל טרנד חילוני של להתאגד וללכת לקנות ב- AM:PM, או מה שנקרא בלשון העם "אַמְפָּם" כדי לסתור את החרם החרדי וכדי להקל על כיסו של הנדבן הידוע, הסוחר דודי ויסמן.
אין לי בעיה עם התאגדויות דתיות או אנטי דתיות. לדעתי הציבור החילוני יכול וצריך ללמוד שיעור על התנהגות צרכנים, אבל להתאגד כדי ללכת ללכת לקנות במקום שכל יעודו הוא למכור מוצרים במחירים שלעתים גובלים בשערורייתי הוא טיפשות שאין כדוגמתה.

AM:PM?
לכו לקנות בשפע שוק במקום. אם אתם כבר דואגים לנוחות שלכם של לקנות באמצע הלילה או בשבת תוך כדי רמיסת פרנסתם של בעלי מכולות שכנים שסגורים בשבת ונפגעים קשות (תודו שלא חשבתם על זה) לפחות התנו את ההתאגדות שלכם בדרישה להורדת המחירים למחירים שפויים. מצד שני, אולי אל תעשו את זה, הציבור החילוני ידוע באהבתו למין אנאלי.

ידעתי שאני אבשל שוב וידעתי שאצלם ואספר גם על איך מצלמים הכנה של מרק ירקות כדי להעלות את זה לבלוג. הייתי היום בשוק שוב ובאמת חבל לא לבשל את מה שקונים שם, זה מתקלקל וחראם.

אז התחלתי בלהכין את כל המצרכים שלי שכללו, איך לא- ירקות.

התחלתי בלחתוך תפוחי אדמה ושיני שום. שלושה תפוחים ובערך חמש שיניים. החלטתי לשים אותן בצלחת בצבע שנהב שיש לי  ולא על גבי קרב החיתוך שלי שצבעו בורדו כי התפוחים והשיניים נבלעו. ולכן פרסתי אותם באיזי על הצלחת, וצילמתי במהירות תריס גבוהה ועם פלאש לכיוון התקרה כדי לא לסנוור את הפשושים אך שהתקרה תחזיר לי באותו מטבע.

שיעור ראשון:
אף פעם לא פלאש ישיר.
תמיד תריס מהיר.  צמצם סגור ככל הניתן.
לצלם באלכסון וקרוב- אתם תראו מה זה אלכסון קרוב בתמונות הבאות.

תפוחי אדמה עם קליפה ושיני שום (צילום: ניב קלדרון)

מהמרק הקודם שלי הבנתי שאני אוהב בצלים גדולים במרק אז לא פרסתי אותם קטן וגם הגזרים שלי חתוכים גס וגדול. מה שגדול כיף ללעיסה.

עשיתי כל מיני תמונות לצלחת הזו, אפילו פרצוף סמיילי עשיתי אבל אני אוהב לתת אותה בקירבה. קרוב קרוב לבצל וגזר ברקע ובלי פוקוס. תיקון לפעם הבאה- בצל מחזיר אור יותר ממה שנדמה לכם , ולכן צריך לתת לתריס ספיד כדי לסגור אותו מהר יותר ואולי להחליש את הפלאש קצת.

בצל וגזר (צילום: ניב קלדרון)

זה אולי מוזר, אבל אני אוהב את המרק שלי עם בצל ירוק. בצל ירוק, כך למדתי מפעם שבה הכנתי עוף בלימון, משמש כחטיף בתוך התבשיל, בין אם זה עוף ובין אם זה מרק, זה פשוט טעים.

בנוגע לתמונה- אלכסון. ושהירקות ידברו אחד עם השני.

פלפלים, עגבניה ובצל ירוק (צילום: ניב קלדרון)

אם אפשר בבקשה להוסיף פטרוזיליה חושנית אז בבקשה. ואם אפשר, כנסו לה בצורה, אל תפחדו.

היא אוהבת את זה חזק.

פטרוזיליה (צילום: ניב קלדרון)

מרק מתחילים עם שמן. התחלתי עם תפוחי האדמה, נתתי להם שתיים שלוש דקות של טיגון, הוספתי את הבצלים ואז את הגזר, כל הירקות הקשים בעצם. נתתי להם את הזמן שלהם ביחד.

סיר עם שמן וירקות (צילום: ניב קלדרון)

ואז כבר הכנסתי את שאר הירקות אל הסיר. פה כבר היה הרבה יותר כיף לצלם.
צילום מקרוב הוא כיף אמיתי אז אל תפחדו לתת תקריב.

ירקות במרק (צילום: ניב קלדרון)

התמונה הבאה היא ההוכחה שלא צריך לצלם תמונות בזווית פתוחה כדי שיבינו במה מדובר. הסקסיות של הרקות באה לידי ביטוי ביתר שאת אם מסתכלים לקצוות. הצמצם הסגור נותן עומק שדה מצוין. תכף שופכים מים.

שאר הירקות הירוקים למרק (צילום: ניב קלדרון)

הופ. גם שפכתי מים פנימה וגם התרחקתי כדי שתוכלו לראות את כל התמונה.

הופ מים (צילום: ניב קלדרון)

הנה, כך זה נראה מקרוב, אחרי עירבוב, ועם אבקת מרק בצל, מלח ופלפל.

ירקות מקרוב (צילום: ניב קלדרון)

מרק ירקות קרוב ללב (צילום: ניב קלדרון)

ושוב תמונה פתוחה

מרק ירקות (צילום: ניב קלדרון)

כאן זה כבר מבעבע, ועוד מעט זה יהיה טעים

מרק ירקות מבעבע (צילום: ניב קלדרון)

כל התמונות בפליקר שלי,

בתיאבון.

עכשיו כשאני יותר בבית אני אוכל יותר ירקות, מסתובב יותר ברחובות ומרגיש שוב את החיים של עצמאי.

לשם שינוי, חשבתי להביא קצת צילומי אוכל. לא השקעתי הרבה בהפקה (אוכל זה ז'אנר בפני עצמו) כי התעצלתי, אבל לצלם צילמתי, וגם יצא מגניב.

התחלתי בטחינה המסורתית שקניתי השבוע בשוק- טחינת יונת השלום. טחינה בַּתְזוֹנָה שמייצרים ברמאללה (איפה שהרשות יושבת, לא אלה העויינים בעזה) ולאחרונה הם פתחו סניף גם בירושלים ושינו את כל הצבע של העטיפה למשהו תכלת גועל, עם הכשר רבנות או משהו… לא התעסקתי. תן לי טחינה מרמאללה בבקשה, אמרתי למוכר. "תשע שקל" הוא אמר לי, ונתתי לו בשמחה.

טחינה מתחילים בלקצוץ פטרוזיליה טרייה

פטרוזיליה להמונים (צילום: ניב קלדרון)

‎משם ממשכים עם שום. שימו שום, אל תתביישו, חמש שש שיניים יתנו לכם טעם גן עדן.

שום ופטרוזיליה הולכים טוב יחד (צילום: ניב קלדרון)

וככה השום נראה אחרי שחתכתי אותו.

שום חתוך לפרוסות (צילום: ניב קלדרון)

מעבר לזה, לוקחים כמה עלי נענע וקוצצים פנימה, אחרי כן שופכים מיץ לימון משומר בכמות נדיבה ולבסוף- הטחינה. אני מכין לי הרבה טחינה, אז שמתי חצי קופסה. לוקחים מזלג ומערבבים עד שהטחינה מתקשה. כשטועמים בודקים מה חסר. לא הוספתי עוד לימון (למרות שזו אופציה), שפכתי פנימה כוס מים מינרלים כדי לדלל את הטחינה וכדי להגדיל את הכמות.

זה מה שיצא לבסוף.

טחינה תוצרת בית (צילום: ניב קלדרון)

אכלתי את זה עם סלט ירקות קצוץ דק, אלה היו המרכיבים שלו: