בפוסט הקודם שלי דיברתי קצת על תחושת הסולידריות החברתית שהקמפיינים להשבת החיילים החטופים (הם לא שבויים, הם חטופים) מעורר.
היום ה- 25 ביוני, שנתיים אחרי שגלעד נחטף. היום הזה כן משפיע עלי, ואני חייב לומר שהקמפיין גם משפיע עלי. אני קורא שאנשים חושבים על החייל, וגם ככה אנחנו נמצאים בימים מטורפים עם חדשות מטורפות על עסקאות נרקמות, ספינים, ייאוש, תקווה ועוד כל מיני סופרלטיבים שיפה להדחיק.

כואב לי בימים אלה, באמת כואב. יש משהו בלראות את המשפחות האלה מיטלטלות במסדרונות הכנסת ומחזיקות חזק, עושות את מה שצריך בשביל להביא את הבנים שלהן. כואב לי שאנחנו חיים במדינה כזו, עם ראשים כאלה ושרים כאלה. וכואב לי שאין מה לעשות.

DSC_1305

חיילי צה”ל שבים מאדמת לבנון ביום האחרון למלחמה (צילום: ניב קלדרון)

התקווה, המשמעות
עם אלף אלפי הבדלות אני חושב עכשיו על ויקטור פראנקל שכתב את “האדם מחפש משמעות” על החוויות שלו ממחנה הריכוז. הדבר שאני הכי זוכר מהספר הוא האמירה שלו שאנשים שאיבדו את המשמעות לחייהם מתו יותר מאשר אנשים שמצאו או המציאו משמעות לחייהם בתקופה ההיא ושהוא כמטפל וכאסיר במחנה הלך ועזר להם לחפש את המשמעות לחייהם, מה שאולי השאיר אותם בחיים. אני חושב על החיילים עכשיו, אני חושב על המשפחות, מה משאיר אותם מתפקדים. התקווה, המשמעות.
האינטרנט: מדורת השבט 2.0
שורות סטטוס ברשתות החברתיות שלנו ובמסנג’רים למיניהם משמשים אותנו לא רק להוצאת המחשבות שלנו לאוויר אל כפוסטים לכל דבר. טוויטר ודומיו עושים את זה במוצהר ולא לחינם הם נקראים שירותי מיני בלוגינג. תארו לעצמכם שלפני כמה שנים, כשהיה קורה מקרה כמו שקרה לנו, תחושת השייכות שלנו (שחשובה מאד במקרים של אובדן או מצוקה) היתה מתרחשת מול הטלוויזיה ו(קודם) הרדיו. ההכרה שאנחנו צופים באירוע ושאיתנו צופים עוד אלפים או מליונים של אנשים היא זו שיצרה את ההכרה שאנחנו לא לבד. היום זה השתנה והטלויזיה (כקופסת פלסטיק וכמוטיב) כבר לא תופסת את אותו המקום. אנשים מדברים בצורה לא ישירה עם אנשים אחרים, בפוסטים, בשורות סטטוס, בוידאוז, בפודקאסטים ובתמונות. אפשר לומר בוודאות שגם אם לא הייתם מחוברים לטלויזיה או לרדיו והייתם מחוברים רק לאינטרנט, הייתם מקבלים את אותה התחושה כמו את זו שקיבלתם פעם.

האינטרנט מאפשר לכל אחד להביע את עצמו. כבר לא צריך להיות עיתונאי בשביל לקבל את המדור שלך בעיתון או ברדיו. כבר לא צריך להיות צלם עיתונות בשביל להביא חדשות (למרות שזה עוזר). לא צריך להיות סופר או משורר בשביל לכתוב ולהיות נקרא. העולם שטוח.

מהמקום הזה, בתאריך הזה, אני קורא:
תביאו אותם הביתה כבר

– צילומים ממלחמת לבנון השניה

2 comments on “תביאו אותם הביתה כבר

  • ??? ????? ????? ???? ????? ?? ??????? ????, ??????? ??? ?????? ?? ???? ???? ???? ?? ?? ????? ????, ????? ??? ??? “????? ??” ????? ??????? ??? ???? ??????

  • ???? – ????? ??????? ?? ???? “?????” ?????? ???? ?? ??????, ?? ???? (???? ?? ????) ??? ?????? ????? ?? ?????? ??? ????? ??? ???.

    ?? ???? ????? ?? ?? ?? ?? ??? ??????? ????? ???? ?????.

Leave a Reply