ימים נוראים עוברים על תנועת החרם על ישראל. אנשי ה-BDS, שכוחם הוא בפוסטים ויראליים ופעילות מאורגנת בטוויטר ידעו בשבועות האחרונים מפלה פעם אחר פעם בניסיונותיהם חובקי העולם להסב נזק לישראל במישור התרבותי.

זה החל עם קריסתו של הקמפיין לביטול משחקי אליפות אירופה לנבחרות צעירות בישראל. נגד המשחקים הללו, שנחשבים לאחד מאירועי הספורט הגדולים שנערכו בישראל נכנסו אל בין כוונות הפעילים משתי סיבות עיקריות: האחת כי מדובר באירוע ספורט בינ”ל בעל חשיבות ובו משתתפים רבים והשנייה כי מארגנת המשחקים היא UEFA  אשר משרדיה נמצאים במגוון מדינות אירופה – מה שהקל על עריכת הפגנות רבות מולם. במילים אחרות: מדובר בקל”ב עבור פעילי החרם. ואכן, במסגרת הקמפיין נערכו הפגנות והתפרעויות רבות ברחבי אירופה מחוץ למשרדי ההתאחדות, ונכתבו עצומות ששוגרו לבכירים בבקשה לבטל את הגעת המשלחות לישראל. הפעילות בשטח נתמכה גם בקמפיין ויראלי בו נראו תומכי BDS ופלסטינים “מוציאים כרטיס אדום לאפרטהייד”. הקמפיין אף קיבל חיזוק ישראלי, כאשר נועה שיינדלינגר, מי שהעלתה את חמתה של הרשת הישראלית לאחר שהביעה שמחה על מותם של טייסי חיל-האוויר בהתרסקות מסוק במארס 2013, צילמה עצמה עם כרטיס אדום בסמוך לאיצטדיון בלומפילד.

גם במעבר מהמגרש אל במת ההופעות, לא רוו פעילי החרם נחת רבה לאחרונה. בתחילה היו בטוחים הפעילים כי הצליחו להזיז משהו “בכיוון הנכון” לקראת ביטול ההופעה של הזמרת אלישיה קיז. הסיבה: בחשבון הטוויטר הרשמי של זמרת ‘פוברט’ (מלשון Favorite ) ציוץ של פעילה פרו-פלסטינית בבקשה להחרים את ההופעה בישראל. העובדה כי מאז ומעולם ‘פוברטו’ בחשבון הרשמי של קיז שלושה ציוצים בלבד הובילה את הרשת לחרושת שמועות בדבר פשר המהלך. גם ההפצרות הפומביות של הסופרת זוכת פרס פוליצר אליס ווקר וסולן פינק פלויד רוג’ר ווטרס, נערי הפוסטר של תנועת החרם בשנתיים האחרונות, לא הועילו – בעת כתיבת שורות אלה אלישיה קיז נחתה בישראל ומתכוננת להופעתה אל מול אלפי צופים.

קיז לא לבד. למרות הקמפיינים הויראליים, גם הקריאות המתוקשרות לחרם שנעשו אל ברברה סטרייסנד ואל הזמר היווני יאני, קליף ריצ’ארד ועוד, לא צלחו- כולם הגיעו ועתידים להגיע לישראל, וכלל לא טורחים להגיב להאשמות המופרכות המכוונות נגדם בשל הופעתם כאן. ואולם, להקת הפט שופ בויז חרגו ממנהג זה בצעד חסר תקדים. לאחר שמספר פעילים קראו לציבור באנגליה להפריע לאירוע בו השתתפו בלונדון ואף יצרו כרזה המציגה אותם על רקע ילדה (ככל הנראה פלסטינית) פצועה לצד דרישה “לבטל ההופעה עבור האפרטהייד”, החליטו בלהקה שהגיעו מים עד נפש. בהודעה שפורסמה באתר הרשמי של הצמד, כתב הסולן ניל טננט: “אני לא מסכים עם ההשוואה של ישראל לתקופת אפרטהייד בדרום אפריקה. זה מגוחך. בישראל יש (לדעתי) לעיתים מדיניות גסה מסוימת המבוססת על תפיסות הגנה; היא מקיימת זכות הצבעה ושוויון זכויות לכל אזרחיה היהודים והערבים. בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה, אמנים היו יכולים להופיע רק בפני קהלים נפרדים; בישראל לכל מי שקונה כרטיס יכול להשתתף בקונצרט. ” לקינוח, פרסם הסולן לינק לערך הויקיפדיה Israel and the apartheid analogy, בו מופרכת מכל וכל ההשוואה. מאותו רגע חדלו כל ניסיונות ההטרדה נגד הלהקה וההופעה כמובן, התקיימה כמתוכנן ב-23.6.13 לשמחת הקהל הישראלי.

תגובת הפט שופ בויז למסע ההכפשה נגדם בגין הופעתם בישראל הוא אכן נדיר. לרוב, בוחרים אומנים רבים המותקפים על-ידי פעילי החרם ברשתות החברתיות להתעלם ופשוט להמתין שהסערה תחלוף. העובדה כי עד כה, אין כל אמן בסדר גודל בינ”ל שהחליט לבטל את הופעתו כאן כמובן עומד לטובת התנועה הפרו-ישראלית ברשת. אם נצרף לכך את רצף הכישלונות שחווים בימים אלה בתנועת BDS , אפשר רק לשער את מידת התסכול שמצטברת בצד השני. בימים האחרונים נודע כי ריהאנה גם כן מתכננת הופעה בארץ הקודש. ימים יגידו האם נצפה ליצירתיות יתר בקמפיין החרם הצפוי להיפתח גם נגדה.

 

2 comments on “הימים הנוראים של תנועת ה- BDS

Leave a Reply