מאד מדאיג אותי מה שקראתי על חוק זכויות היוצרים החדש בטור של קלינגר בויינט. הלכתי לבלוג שלו אחר כך ועיפעפתי בין השורות גם כן. מדובר שם על כך שעכשיו יכולים יוצרים לקבל פיצויים על שימוש ביצירתם בין 10000 ל - 20000 ש"ח ללא הוכחת נזק ואחרי כניסת החוק, שעליו שמענו בהפגנת האמנים שנערכה בסינמטק וגם במקומות שונים בעיתונות ובבלוגים, יצטרכו התובעים להוכיח נזק, למשל הפסד כספי.

אז הכל טוב ויפה כשמדובר במוזיקה. הכי כיף כשיש לכם מוזיקה על המחשב שלא קניתם, אתם אפילו לא דואגים לאבק את קופסאות הדיסקים, זה מוטיב רחוק מהעין רחוק מהלב, והרי חובה להוריד כמה שיותר, זה חקוק אצלנו כבר שנים בתודעה. אבל עכשיו אחרי שקראתי את הפרשנות של קלינגר לחוק, אני מודאג, ואני מודאג כצלם, לא כיוצר מוזיקלי.

 נניח שעיתון עושה שימוש בתמונה שלי ללא רשות. נניח שאתר אינטרנט משתמש לי בתמונות שאני שם בפליקר ללא רשות. אם ההוכחה היא עלי, איך אוכיח שנפגעתי? איך אוכיח כמה עולה התמונה שלי? איך אוכיח כמה עולה פריים שיצא לי מבין עיניי? איך אוכיח כמה הפסדתי אם לא יצאתי לצלם עבור מישהו אלא עבור עצמי? וגם אם עבדתי עבור מישהו אחר, האם הסכום שהפסדתי הוא רק הסכום שאותו אני אמור לקבל ממבקש העבודה?

איך אני אוכיח שנעשה נזק? איך אוכיח שהפסדתי?
כמה שווה המילה שלי, שאומרת "אני מסכים" או "אני לא מסכים" שישתמשו בתמונות שלי?

ואז נשאלות שאלות גדולות יותר, כאחד שצילום הוא מפרנסתו, שקנה ציוד ושצבר ניסיון- מה עלי לעשות בגלריות שאני פורס ברחבי הרשת? האם עלי לסגור אותן? האם עלי להגביל את כניסתם של אנשים?
מה טוב יוצא לי מלשתף אנשים ביצירה שלי, והרי קובץ תמונה הוא לחלוטין כמו קובץ שיר, עניין של ביטים. איזו הגנה נותן לי החוק כעת אם אחוש נפגע?

אולי אני צריך להפסיק לשתף ולהתבצר? אני בטוח שקלינגר יגיד לי מה פתאום על השאלה הזו, אבל הלב שלי עכשיו דופק, ואני עצבני- מאין יבוא עזרי?