המזרח התיכון בוער. קרבות בתימן, סיני, וסוריה מותחים את הסד”כ של אל קעידה לגבולותיו ומכריחים גם את הג’ובניקים של אל קעידה לצאת לשטח ולהשאיר את עבודת ההסברה באינטרנט לטירונים לא מיומנים.

לפני מספר ימים פעיל אל קעידה ביקש מעוקביו בטוויטר עצות איך לשפר את מערך ההסברה של הארגון ומוח הכוורת ענה עם כ 250 הצעות שונות.  אך במהרה הגיעו אל חפלת הציוצים של אל קעידה גם אורחים לא מוזמנים כמו המומחה ללוחמה בטרור ג’יי אם ברגר, בעל 13,000 עוקבים, שהציע לעוקביו לחטוף את ההאשטאג ולהעביר אותו למקום מבטחים.  כוחותיו של ברגר, בעלי טכנולוגיה ומספרים עדיפים, עשו כדברו והפציצו את הפיד עם ציוצים סאטיריים כמו:

הציוצים הסאטיריים שמילאו את הפיד לא איפשרו לפעילים לקרוא את העצות מעוקביהם לשיפור מערך ההסברה.  אך מי שציפה מאל קעידה לפעולת התאבדות נואשת בדמות הפצצה מחודשת של הפיד, קיבל במקום זאת דגל לבן בדמות ציוץ עם תוספת להאשטאג המקורי הטוען שהכופרים האמריקאיים השתלטו לנו על ההאשטאג – סמיילי עצוב.  ההומור שבשימוש בסמיילי על ידי ארגון טרור בינלאומי לא פסח על ג’יי אם ברגר שמיהר להגיב:

עושה רושם שהשימוש בסמיילי עצוב על ידי אל קעידה היה המסמר האחרון בקבר של נסיון ההסברה של הארגון ובסופו של דבר, החשבון הושעה מפעילות בטוויטר.

האם בכך הסתיימה המערכה?  בישראל, יש לנו נסיון רב בלוחמה בטרור האיסלאמיסטי.  כלמודי קרבות אנחנו יודעים שמלחמה בטרור היא ארוכה, סזיפית, ומכל הפסד שהם סופגים הם לומדים וחוזרים חזקים ומתוחכמים יותר ממוקדם.  החמאס וחיזבאללה הבינו שהם אינם יריב לצבא מודרני כמו צה”ל אבל אם הם כן מסוגלים לזנב בו ולפגוע בעורף ולרשום לעצמם הישגים.  לכן, אם הייתי במקום ברגר ותומכיו לא הייתי ממהר לחגוג כי לצחוק על אל קעידה זה כמו לצחוק על הערס של בית הספר אל מול כל הכיתה.  הוא אולי מרגיש מושפל עכשיו אבל חכה חכה אחרי בית ספר.

Leave a Reply