הלכתי השבוע להפגנה שאורגנה כנגד התקציב החדש של 2013-2014. ב-2011 הלכתי להשתתף, סיקרתי את ההפגנות עבור אתר אחר ונשאבתי לחגיגה הדמוקרטית הזו ששטפה את הארץ (הנה כמה מהראיונות שביצעתי אז, מסמכים אנושיים מרתקים שוים צפיה, בלי ציניות). הפעם הלכתי כדי להבין מה השתנה, מה הלך הרוח הציבורי שמסכים לצאת מפייסבוק ולצעוד ברחובות. רציתי לראות אם מדובר על אדם שפתאום קם ומחליט שהוא עם (גירסת 2011) או שיש פה משהו אחר ומה לטכנולוגיה ולניו מדיה בכל העניין הזה.

הבימה 2013 (צילום: ניב קלדרון)

מספרים. בעשרים דקות לתשע, השעה בה הוזמנו המפגינים, היו להערכתי כ- 1000 איש בצומת מרמורק רוטשילד הבימה.  חצי שעה אחר כך, בעשרים דקות אחרי תשע, כבר עמדו באותו אזור להערכתי כ-4000 איש. לאיוונט בפייסבוק עשו 12,000 איש אטנדינג. אפשר לומר שמי שעשה אטנדינג בפייסבוק גם הגיע, פלוס מינוס.

מנוי לטק פוליטי: לייק בפייסבוק  | עקבו בטוויטר | מנוי במייל | עדכון ר.ס.ס

מערכת הפעלה לאפליקציות מחאתיות 

במחאת קיץ 2011 לא היתה הנהגה צנטרליסטית, היא נוהלה כפרויקט קוד פתוח וכל נסיון של גורמי כוח (פוליטיים, תקשורתיים, לוביסטיים) להדביק פנים וכתובת למחאה כשל. היו לזה הרבה סיבות, בין השאר, הציבור הפסיק להאמין למה שהתקשורת משדרת (רדידות השידור של הכתבים והפרשנים היתה ונותרה מביכה), הציבור היה מחובר בפייסבוק, בטוויטר ובוואטסאפ לפני שהפוליטיקאים ידעו מה לעשות עם כל אלה ולפני שהתקשורת שידרה מה שרצתה לשדר, ושלישית- הפוליטיקאים לא ממש דיברו עם הציבור.

תוצאות המחאה: מחאת הקיץ פעלה מראשיתה כמערכת הפעלה של אפליקציות מחאתיות (כפי שכתב יוני שדמי), היא לא נכשלה. היא לא נכשלה כי היא לא היתה אירוע חד פעמי מוגבל בזמן והתוצאות שלה לא הוגדרו מראש,  מארגניה הרבים סירבו להגדיר תוצאות רצויות כלשהן, מה שחולל בילבול רב והיסטריה במערכת הפוליטית, הנה מה שח”כ לשעבר דניאל בן סימון אמר בזמנו על המחאה. היא לא נכשלה דווקא כי היא פעלה כמערכת הפעלה, כזו שגורמת ומעודדת מפתחים (חברתיים, פוליטיים, טכנולוגיים) לייצר עוד ועוד אפליקציות, עוד ועוד מיזמים אזרחיים, הסדנא לידע ציבורי וכנסת פתוחה, הכיכר המרכזית, ששים ואחת, #ארץחדשה, יש עתיד, סתיו שפיר, בית העם, הפריחה של ערוץ הכנסת ביוטיוב, כולם כולם אבל כולם- אפליקציות של מערכת ההפעלה הזו ומניתי רק חלק.

התקשורת עם הציבור היא ההבדל

ההבדל מ-2011 הוא שהפעם הפוליטיקאים מתקשרים עם הציבור נון סטופ ואת זה ניתן לזקוף רק לזכות הטכנולוגיה. מחאות גדולות מתחילות כשאין תקשורת ובישראל של 2013 יש תקשורת דו כיוונית בין הפוליטיקאים לעם, הנה כמה תקשורת יש בין נבחרי ציבור לעם, אפשר לעשות מנוי עליה אפילו ולקבל אותה ישירות לפיד שלכם בפייסבוק.

אז כן, ביום שבת האחרון צעדו אלפים רבים ברחובות תל אביב אבל חוזקה של הדמוקרטיה בא לידי ביטוי דווקא פה- מחד תקשורת מלמעלה למטה ומלמטה למעלה דרך אמצעי התקשורת ופייסבוק בראשם (זה משפט מטורף אבל נכון בדור שלנו, מי היה מאמין שנגיע לזה) ומאידך הליך של שחרור לחצים למטה בדמות הפגנות והתארגנויות אזרחיות וטכנולוגיות לשינוי חברתי.

אז האם המחאה כמו שאנחנו זוכרים אותה תתפוס שוב כמו שתפסה ב-2011? אני מניח שההפגנות ימשכו, אולי אף יגברו מידי שבוע שבועיים, אבל מה שהיה לא ישוב ולו רק בגלל מנגנון שחרור הלחצים הדמוקרטי הזה הנקרא תקשורת. ותודה לטכנולוגיה שהביאה אותנו עד הלום.

צילום: ניב קלדרון 2011

Leave a Reply