לא מזמן החלה חברת נוקיה לבסס נוכחות בטוויטר. המהלך אופיין בפתיחה של מספר חשבונות טוויטר. אפשר למצוא חשבונות בשם Nokia, nokia homebase, qtsoftware, OviDeveloper, ovistore, forumnokia, nokia brasil nokiamessaging, Nokia Conversations.
כדי להבין מדוע חברה פותחת מספר רב כל כך שלך חשבונות מספיק להסתכל בשמות הפרופילים אותם בחרו אנשי נוקיה לפתוח: חנות OVI, מפתחי OVI, פורום נוקיה, מסרים של נוקיה, נוקיה ברזיל ועוד. נלך צעד אחד אחורה. בעולם האמיתי, כל שטח הוא נדל"ן וכל נדל"ן הוא תַחום ואפשר למדוד אותו. באינטרנט לעומת זאת, יש שטח בלתי מוגבל, כלומר נדל"ן בלתי מוגבל, אך יש שטחי נדל"ן שאפשר לתחום ולמדוד. מהם אותם שטחי נדל"ן מדידים עליהם אני מדבר? התשובה היא רשתות חברתיות.
נוקיה מבססים את הנדל"ן שלהם בטוויטר
עבור חברה, משתלם יותר לפתוח מספר פרופילים בטוויטר מאשר לפתוח פרופיל אחד. הסיבה לכך היא שמספר פרופילים יוצרים רשת. רשת יודעת לקשר פרופילים בתוך טוויטר טוב יותר (היא מחזקת אותם בצורה סימבולית) וגולשים יכולים להתמצא בצורה קלה יותר בין אגפי החברה או המותג שפתחו פרופיל טוויטרי. מעבר לזה, ככל שחברה משקיעה יותר בפרופילים שלה המותג שלה מבוסס יותר. במילים אחרות, יותר זה יותר טוב. בואו נלך לעולם האמיתי כדי לראות דוגמאות.
כשפותחים קניון חדש ברור שתוכלו למצוא שם סניפים של מקדונלד'ס, פוקס, רנואר, זארה, קפה הלל, סופרפארם, למטייל ועוד. במידה מסוימת, כל הקניונים הם אותו הדבר כשההבדל היחידי ביניהם הוא הארכיטקטורה של הקניון. אל טוויטר ואל פייסבוק צריך להתייחס כמו אל קניונים, כל אחד צריך לפתוח שם סניף, ההבדל הוא שהיום כל אחד יכול, אנשים וחברות. הסניפים הם לא כדי למכור בהם משהו בהכרח (למרות שDell עושים שם חיל בתחום המכירות במליוני דולרים), אלא כי נוכחות היא חשובה ושיווק זה חשוב, ויחסי ציבור, ולהיות עם וליד הלקוחות (שלא לומר שירות לקוחות ותמיכה טכנית), ולדעת מה אומרים עליכם, ולהבין איך הלקוחות שלכם מתנהגים, כל אלה מתאפשרים לכם על ידי נוכחות בטוויטר.
Dell Outlet- מובילים את השוק בהתבססות בטוויטר. בית ספר לטוויטר עסקי
34 חשבונות בטוויטר. דל
בואו נחזור שוב לריבוי החשבונות בטוויטר, כי הרי בקניון לא תמצאו יותר מחנות אחת פר מותג. באינטרנט זה לא עובד ככה. אתם יכולים לראות את טוויטר בתור קניון עם גודל בלתי מוגבל שבו יש את כל הסניפים של המותג האהוב עליכם ושהמוכרים בחנויות מדברים בכל השפות ועל כל הנושאים ושהם מוכרים ומשרתים אתכם עבור כל דבר שתרצו. בגלל שהאינטרנט שטוח לחלוטין, אנשים צריכים ורוצים לבחור לאיזו חנות שלכם הם רוצים להכנס. הם רוצים שידברו אליהם בשפה שלהם ולא בשפה אחרת ושידברו איתם על הנושאים שמעניינים אותם ולא על נושאים המרוחקים מהם. זו הסיבה הנוספת מדוע חשוב לפתוח מספר פרופילים בטוויטר- לכוון למספר הרב ביותר של אנשים שמה שתאמרו יעניין אותם ושהם ייחשפו לעוד אנשים שהנושא מעניין אותם, כך תיווצרנה רשתות משנה, כתוצאה מההתחברות עם המותג/מותגים שלכם וזה יכול להיות הערך המוסף שתספקו, חוץ מאשר השיחה.
אם דיברנו עד עכשיו על טוויטר, בואו נבדוק את פייסבוק. מיקרוסופט מתחזקת לא פחות מ- 14 עמודי מוצר בפייסבוק שאוספים לתוכם מאות אלפי מעריצים. הנה מספר דוגמאות:
בעמוד של חלונות יש כמעט 100,000 מעריצים. באופיס יש 1600 מעריצים. העמוד של אינטרנט אקספלורר מראה נוכחות מרשימה עם כמעט 100,000 מעריצים. הנה העמוד של המדיה סנטר, עם 1500 מעריצים. חלונות 7 מאכלס 16,000 מעריצים.
טוב, אתם בטח תגידו, לחברות טכנולוגיה קל לפתוח טוויטרים ופייסבוקים, אלה חברות טכנולוגיה ואנשים שמתעסקים בטכנולוגיה נמצאים יותר ברשתות חברתיות. אנחנו לא מתעסקים בטכנולוגיה, על מה נדבר, על קו הייצור שלנו? על שירות הלקוחות? על מחלקת כוח אדם? התשובה היא כן, דברו על כל אלה. הנה כמה מהדוגמאות הטובות ביותר:
פורד. נראה כי לכל חטיבה בפורד יש חשבון בטוויטר. תאווה לעיניים לראות את הפעילות שהם עושים בטוויטר. הנה כמה דוגמאות: Ford Trucks, Ford, Ford Customer Service, Ford Mustang ועוד. האחראי על כל אלה הוא סקוט מונטי, מנהל המדיה החברתית בפורד. כן, שמעתם נכון, מנהל המדיה החברתית בפורד ועוד ארחיב עליו ועל הצורך בהגדרת תפקיד כזה בחברות בפוסט עתידי שעוד אכתוב. יש המון מה ללמוד מהעיסוק שלהם במדיה חברתית.
פורד- לכל חטיבה יש טוויטר. בראש עומד מנהל המדיה החברתית. להפנים ולבצע.
דל. להערכתי, דל מחזיקה את מספר החשבונות הגדול ביותר בטוויטר עבור חברה אחת. 34 חשבונות יש לדל בטוויטר נכון להיום (ועמוד ייעודי לשם כך). החשבון הידוע ביותר של דל הוא ה Dell Outlet כי שם מציעים קופונים (בצורה של לינקים) לקנייה מוזלת של מחשבי דל במחירי חיסול, אבל מעבר לכך, הנה כמה חשבונות טוויטר שדל מחזיקה ועושה בהם שימוש יצירתי למדי: IdeaStorm, IdeaStormAction. שני חשבונות אלה מיועדים לסיעור מוחות עם הגולשים, כשהחשבון השני הוא רעיונות שעברו לשלב הביצוע אצל דל. Dell Studio הוא טוויטר המעדכן את העוקבים אחר כל וידאו שדל משחררת לרשת. אין סוף למה שאפשר לעשות בטוויטר אם פותחים את הראש ומביאים אדם או קבוצה של אנשים שתזניק את החברה שלכם לתוך העולם המקביל הזה של המדיה החברתית. אפשר לעשות הרבה כסף מזה, אפשר לחסוך כסף, אפשר להשתמש בגולשים שלכם כדי להביא את הרעיונות הטובים ביותר שמראש מחוברים לשטח ואפשר לעשות איתם אבטחת איכות ושיווק ומיתוג ובאזז ויחסי ציבור שונים ומה לא. רק תפקחו את העיניים ותסתכלו סביב.
לסיום, אני מוסיף פה וידאו של ג'ף פולבר שצילמתי בזמנו מתוך פוסט שכתבתי בשם "מדיה חברתית זה כוח". ג'ף מדבר על כך שכל אדם, ברבות הזמן, הופך להיות מותג ושבעתיד מפרסמים ישלמו לאנשים על פי כמות הקשרים שיש להם. זהו סרטון בן 10 דקות, מומלץ לראות את כולו. החלק עליו אני מדבר מתחיל מאזור 02:30.
התמזל מזלי ואני מכיר כמה אנשים שהיו בכנס 144conf# של ג'ף פולבר. מודה, רציתי להיות שם גם. אבל מה לעשות שלהגיע לשם… איך לומר, לא היה בראש סדר מעייני, היו לי דברים חשובים אחרים לעשות.
אני מביא היום את החלק השני של הנוכחות הוירטואלית שלי שם. החצי הראשון היה דוד סרגנה, קונסול התקשורת וההסברה בניו יורק שהועיל בטובו והתראיין פה לפני כמה ימים. החצי בשני היא יעל בר-טור שהכרתי במלחמת לבנון השנייה כשהיא שירתה במילואים בדובר צה"ל ואני שירתתי בתור צלם עיתונות. עכשיו יעל משרתת את עצמה בלוס אנג'לס אבל קפצה לביקורון בניו יורק כדי לשזוף את פניה בג'ף פולבר ובג'ק דורסי 
.
בכל אופן, אני רוצה להודות ליעל (זה הטוויטר שלה) על פוסט האורח הזה. תודה.
על כנס הטוויטר (140 conference) שמעתי לראשונה כשבוע לפני שהוא התחיל. נתקלתי ביזם ג'ף פולבר (@jeffpulver) בלוס אנג'לס, היכן שאני מתגוררת ואחרי שיחה קצרה איתו (ושלושה בלאדי מריס) החלטתי בספונטניות שבארוע הזה אני חייבת להיות.
יעל בר טור (צילום: דייויד בראבין)
כעבור כמה ימים מצאתי את עצמי בניו יורק, סגורה בתוך מרתף עם כ-500 מהאנשים המעניינים ביותר שפגשתי בחיי. כל מי שנכח בכנס היה מחובר ללפטופ וקול התקתוקים היה חלק בלתי נפרד מהאווירה, כך שאם רוצים לדייק לא 500 איש היו שם אלא מאות אלפים שישבו בבתיהם וקיבלו את העדכונים. מי שהיה מחובר כל העת בזמן ההרצאות נחשף לתופעה מעניינת במיוחד- דמיינו לעצמכם הרצאה באוניברסיטה שבה כל הסטודנטים מדברים ומחווים דעה על המרצה- בבת אחת. בזמן שהקשבתי להרצאות, העיניים שלי היו דבוקות לטוויטס (באמת צריך למצוא לזה מילה יותר טובה בעברית) שסומנו בhash tag של הכנס (#140conf) וכך שמעתי את המחשבות שהתרוצצו סביבי. הרבה ציטוטים של הדוברים, הערה או שתיים על הלבוש או צורת הדיבור ואפילו הודעות נוסח "למי יש מטען לאייפון?" (ההודעה הזו אגב נענתה במיידיות!).
בין הראשונים בכנס דיבר הוד מלכותו ג'ק דורסי (@jack), מקים טוויטר. דורסי, בג'ינס וסווטשירט, נראה כמו ההייטקיסט הטיפוסי שעומר לפניכם בתור לפלאפל באזור תעשייה רעננה. מה שריגש במיוחד גיקית כמוני בהרצאה של דורסי זו הגישה לבייבי שלו. בניגוד לפייסבוק, בטוויטר אף אחד לא מנסה לכפות על המשתמשים עיצוב או אפליקציות – לא אומרים לנו מה אנחנו רוצים, אלא נותנים לנו לבנות את המסגרת בעצמנו. וכך קמו להן אפליקציות שונות ומשונות אשר נבנו ע"י משתמשים (אני במיוחד אוהבת את People Browsr בלי – e) והמדיום מתפתח בצורה אורגנית לחלוטין. לא לחינם פנה דורסי לקהל בסוף הנאום שלו ושאל אותם "אני רוצה לדעת מכם – מה הצעד הבא?".
פולבר בגאונות אופיינית החליט להקציב לכל דובר 10 דקות בלבד כך שהמידע היה ענייני ובסאונד בייטס כמו שאנחנו רגילים, מה גם שבצורה זו יצא לנו להקשיב לכמה שיותר דעות וטיפוסים שונים.
לא אלעה אתכם בסיכומי הנאומים וההגיגים שהוצגו בכנס (את ההיי לייטים ניתן לראות בבלוג של ג'ף www.jeffpulver.com , את אן קארי מ-NBC (@anncurry) שדיברה על new media vs. old media וויקלף ז'אן (@wyclef) שלא ממש הבנתי מילה ממה שהוא אמר אבל הוא היה כ"כ מגניב, ודוד סרנגה שלנו (@davidsaranga) קונסול ההסברה של ישראל בניו יורק שדיבר על השימוש הנבון שישראל עושה בטוויטר על מנת להעביר מסרים.
מאז שנכנסתי לעולם הטוויטר קיבלתי תגובות שונות ומשונות מהסובבים אותי, רובן בסגנון "זה יילך וייעלם עוד כמה חודשים" (כמו שפייסבוק נעלם??) או "את מי מעניין מה אכלת לארוחת בוקר" (מעניין אותי מה ג'ון מקיין אכל לארוחת בוקר). בסופו של דבר נגמר הוויכוח השאלה "אז מה זה בעצם טוויטר?". גם אני התחבטתי עם עצמי הרבה זמן האם זה סתם תחביב חולף או משהו משמעותי ואני חייבת לציין שמאז הכנס תפסתי את העוצמה שיש בכלי ה…מוכנים? בכלי ההיסטורי הזה.
כן נכון, אולי המותג טוויטר יעלם, אבל שום דבר לא ישנה את העובדה שלמדנו לתקשר אחד עם השני בזמן אמת. שום דבר לא ישנה את העובדה שלפני ש-CNN דיווחו על המטוס שנחת בנהר ההאדסון לפני כמה חודשים אחרי שגולשים כבר העלו תמונות לטוויטר. ושום דבר לא ישנה את העובדה שאני יכולה לשמוע בזמן אמת מה שהממשלה האיראנית מנסה להסתיר ממני.
כמה מסקנות לסיום:
ג'ף מתכנן עוד כנסים בלוס אנג'לס, קנדה, לונדון ואולי תל אביב, אז אני מציעה לעקוב אחריו ולהתכונן.
את מה שטוויטר עשה לאיך שאנחנו מתקשרים כבר אי אפשר לשנות, אז אפשר להתחיל לרכב על הגל או להישאר מאחור.
אם אי פעם מישהו מציע לכם "טוויטר-טיני" תסרבו, מדובר בהרבה וודקה ורום עם צבע מאכל כחול.
עד כאן
@yaelbt
צילום נוסף של דייויד בראבין מהכנס
לעוד תמונות מגניבות מכנס הטוויטר של ג'ף פולבר
רשתות חברתיות יהיו כמו אוויר. אני רציני, הן יהיו כמו אוויר. לכל מקום שנלך ברשת, בכל צורה שאתם יכולים או לא יכולים לדמיין, רשתות חברתיות יהיו בכל מקום, כמו אוויר. זה יהיה מובן מאליו שאתם יכולים לעשות כל דבר שאתם רוצים ברשת החברתית שלכם. אתם תוכלו לשמור קבצים, אתם תוכלו לשלוח ולקבל מיילים פנימה והחוצה, כל השירותים שאתם משתמשים בהם יהיו מחוברים דרך הרשתות שלכם, רשימה אחת של חברים, לא שלוש, לא חמש- איחוד הגרף החברתי שלכם. אתם תעשו קניות בתוך הרשתות שלכם, תשלמו חשבונות דרך הרשתות לכם, תדברו בטלפון דרך הרשתות שלכם, תכתבו מסמכים אונליין. הכל.
רשתות חברתיות יהפכו להיות מערכת ההפעלה המרכזית שלכם, המקום הפרטי ציבורי שלכם ברשת. תחשבו על זה. כשאתם מסתכלים על פייסבוק היום, פייסבוק יכול להיות מערכת הפעלה אינטרנטית. מה חסר בפייסבוק? כמה תוכנות. זה הכל. והנטבוק שלכם ישלים את השאר. מח חסר בפייסבוק- אופיס? מערכת מייל קצת יותר מתוחכמת? גוגל בילט אין? יכולת לשמור ולנהל את הקבצים שלכם? הכל מסתכם בכמה תוכנות ותכונות שיוכלו בקלות להשתלב באקו סיסטם הפייסבוקי שכבר עכשיו מכיל הרבה מאד פונקציות חשובות.
אוויר (צילום: ניב קלדרון)
לא כל כך מזמן הודיעה פייסבוק שהיא משיקה מערכת סליקה. אלה חדשות מצויינות בשבילי, כי אני מתכוון להשתמש במערכת הזאת בלי לחשוב פעמיים לפני שאירשם אליה. כל אתר שלא יאפשר לי לשלם דרך הפייסבוק שלי לא יקבל את הכסף שלי. לא כרטיס אשראי ולא פייפל. פייסבוק. למה? כי אני מנהל את האינטרנט שלי מהפייסבוק שלי. כן, אני מנהל אותו גם מהג'ימייל שלי אבל לא הרבה יותר מזה. אני ריכוזי ונמאס לי להתפזר. אני מתפזר כשצריך, אבל אני אוהב את הדברים שלי מרוכזים. זה עושה את זה קל יותר, ואני אוהב שקל לי. פייסבוק הוא בשבילי המקום שבו אני מתחיל עסקים חדשים, המקום שאני עושה בו שיווק ומייצר באזז, המקום בו אני שואל שאלות יותר משאני שואל את גוגל. אני אפילו מדבר אל המערכת והיא עונה לי. זו מערכת טכנולוגית שמשתמשת בבני אדם כדי לייצר תשובות. אתם עושים את הפייסבוק שלי למכונה החייתית שהיא. אין סיכוי שאני אזנח אותה.
מה חסר לנו היום? בפוסט אחר שלי כתבתי שמי שישלוט בפלטפורמה ישלוט בעולם. זה עדיין נכון וזה נכון שבעתיים בכל הנוגע לעתיד האינטרנט. בעתיד, אם יקום מתחרה לפייסבוק שיקים פלטפורמה ראויה, התחרות תהיה רק על השירות ועל חוויית המשתמש. השימוש באינטרנט הוכיח שאין דבר כזה נאמנות אם יש פלטפורמה נוחה וטובה יותר. אני מתעלם במכוון מכל הרשתות החברתיות האחרות חוץ מפייסבוק כי פייסבוק הצליחו להמציא את הגלגל וגם לגלות את אמריקה בכל הנוגע להמצאת הניוזפיד והבאת כל התוכן אליכם להומפייג'. הם גם פתחו את הפלטפורמה שלהם לאפליקציות, אבל אני לא רוצה לריב איתכם בנוגע למי עשה את זה קודם ולחשיבות הדבר. עוד סיבה שאני מתעלם מהמתחרים היא שהם קטנים, בטלים בשישים לעומת פייסבוק כשהם עומדים לבד ומנסים להתיישר לפי הסטנדרט שפייסבוק המציאה עם המצאת הניוזפיד, הם עושים עבודה חשובה, אבל הם לא היו שם כשהרכבת הגיעה לתחנה.
לאשה שנתנה לי השראה לפוסט הזה קוראים שרלין לי. שרלין היתה אנליסטית בפורסטר ועל סמך עבודת מחקר שהיא עשתה, שהתפרסמה לפני קצת יותר משנה, ביססתי הרבה מהשקפת עולמי בנוגע לרשתות חברתיות והאינטרנט החברתי בכלל. באחת השקופיות במצגת שהיא פירסמה, היא כתבה שרשתות חברתיות יהיו כמו אוויר. זו היתה שקופית שנראה היה כאילו אין לה שום חשיבות בסבך המצגת מאותה תקופה, מצגת אותה שיפרה וחידשה לאחר מספר חודשים (ושאיבדה את החזון שבה לטעמי) אך המשפט הזה הוא עמוד השדרה לדעתי של כל איך שצריך לעצב רשתות חברתיות היום, החל מאיפיון האפליקציות, דרך שימושיות וכלה בחוויית משתמש. בינתיים מסתבר שברשת מסתובבות מספר ורסיות של המצגת, הנה שלוש: המקורית, השנייה והשלישית. אדם אחר שהשפיע על השקפת עולמי היה דווקא כריס ברוגן שכתב שמאפיינים חברתיים יהיו כמו בית שימוש ושהוא לא מסכים עם שרלין, כשהכוונה שלו היא שאתם לא תיכנסו לאתרים שאין להם מאפיינים חברתים. בהתחלה הייתי בצד של שרלין, אך עם הזמן הבנתי ששניהם צודקים, רשתות חברתיות יהיו כמו אוויר ואתם לא תיכנסו לאתרים חסרי מאפיינים חברתיים.
אז לאלה מכם שעובדים עכשיו על רשתות חברתיות או על אתרים חדשים יש לי לומר לכם את זה: רשתות חברתיות יהיו כמו אוויר- עכשיו לכו תאפיינו אותם כמו שצריך- עם הרבה חמצן.
אחת הדרכים בזכותן מידע זורם בטוויטר היא דרך ריטוויטינג של המידע. ריטוויט הוא הוא הפורוורד החדש, ההעתק הדבק כולל קרדיט לשלוח המקורי של הטוויט. הריטוויט, או בשמו האנגלי "RT", הפך להיות נחלת הכלל ברגע שהגיעו האפליקציות החיצוניות לטוויטר המאפשרות לבצע אותו בלחיצת כפתור. נכון להיום, עדיין יותר מ-50% ממשתמשי טוויטר משתמשים בטוויטר דרך האתר. מי שלא משתמש באפליקציות חיצוניות לטוויטר ורוצה לרטווט נאצץ להעתיק ולהדביק את הטוויט לקוביית הטקסט.
הבעיה בריטוויטינג היא שלעתים הטוויט שלכם ארוך מדי ואז אתם ממש לא מאפשרים לאחרים להעביר את המידע שלכם לאחרים. כך למשל, קחו שמות כמו kitaromacshow@ המכילים 14 תווים, אם אתם מוסיפים לשם הזה גם RT ועוד רווח עד השטרודל גדלתם ל- 17 תווים וזה עוד לפני שהתחלתם את ההודעה. חבל על המקום.
אז מה עושים? אופטימיזציה!
1- השתדלו ששם המשתמש שלכם יהיה קצר ככל האפשר.
2- השתמשו בכתובות אינטרנט מקוצרות. השתמשו בשירותי http://is.gd או ב- http://bit.ly.
3- החליפו מילים כקיצורי מילים או בסימנים מוסכמים כמו: (and= &), (great= gr8), (be=b וכיוצא באלה).
4- השתמשו בפחות מ- 140 תווים בשביל להגיד מה שיש לכם לומר, בעיקר אם אתם רוצים לחדש משהו או לצאת בידיעה מרעישה.
5- ותרו על הרווח אחרי סימני פיסוק.
6- וכמובן- זה חייב להיות מעניין.
אני מצרף פה צילומסך של טוויט של ידידי זיו קיטרו המספר על התקדמות בפריצת התוכנה של האייפון. אין שום סיכוי שיכולתי להעביר את הטוויט שלו הלאה וחבל, במקום זה כתבתי על זה פוסט. אם יש לכם עוד טיפים השתמשו בתגובות.
הטוויט של קיטרו. ארוך מדי.
דוד סרנגה מוכר לכם ככל הנראה מטוויטר. דוד סרנגה (זה הטוויטר שלו) הוא קונסול התקשורת וההסברה בקונסוליה בניו יורק ואולי שמעתם עליו תחילה במבצע עופרת יצוקה עת הרים טוויטר לקונסוליה בניו יורק וערך את מסיבת העיתונאים הראשונה עבור מדינת ישראל בטוויטר. מיותר לציין שזו היתה מסיבת העיתונאים ה"מדינית" הראשונה אי פעם בהיסטוריה שנערכה אונליין איפשהו ברשת, וכמובן הראשונה בטוויטר. מאז מוביל סרנגה מהפכה יחד עם משרד החוץ הישראלי במדיניות ה"דיפלומטיה הציבורית" של מדינת ישראל ברשת. "דיפלומטיה ציבורית" הוא הכינוי שבחר משרד החוץ בכדי לתאר את פעולות ההסברה של מדינת ישראל ברשתות חברתיות עקב מחסור במילה "הסברה" בשפות רבות, בכללן אנגלית. הביטוי בא לתאר הסברה, יחסי ציבור דיפלומטיים ו- engagement של המדינה בדרגות שונות בשיחות עם גולשים ברשת. מדיה חברתית בשירות המדינה.
דוד סרנגה- הקונסול בניו יורק
מר סרנגה הסכים להקדיש מזמנו ולהתראיין בעברית (דבר יוצא דופן, רוב מוחלט של ראיונות עיתונאיים שלו מועברים באנגלית) בראיון דרך המייל בו נשאל על הכנס האחרון של ג'ף פולבר בנושא טוויטר, דיפלומטיה ציבורית והנעשה באירן. דבריו מובאים כאן בשם אומרם ולא נעשתה בהם שום עריכה מצד כותב שורות אלו.
איך היה בכנס #140אותיות של ג'ף פולבר? על מה דיברו שם? מי תפס את תשומת ליבך? על מה אתה דיברת?
מבחינתי הכנס שאירגן ג'ף פולבר היה אחד הדברים המעניינים ביותר שצפיתי בהם בתחום המדיה החדשה בשנה האחרונה. במשך יומיים הוא ריכז בניו יורק את מיטב המומחים מתחומים שונים בנושא טויטר. אין מדובר באנשים בעלי השכלה או ידע תאורטי בנושא, אלא, באנשים בעלי ניסיון המשתמשים ברשת זו יום יום ככלי עבודה. כל אדם שדיבר או הציג ניסה לשתף את האחרים באופן בו הוא משתמש ברשת חברתית זו, מתוך מטרה שקהילת האנשים שבטוויטר, יחד, תוביל התחום קדימה.
עקב תחום העיסוק שלי – מדיה, וגם עקב היות הנושא רלוונטי, מה שתפס את תשומת ליבי היה הפאנל בנושא טוויטר והמדיה הקונבנציונאלית. בפאנל השתתפו אנשי תקשורת מסי. אן. אן., פוקס ניוז ואן. בי. סי. הדבר התרחש יומיים בלבד לאחר שקהילת טוויטר ביקרה קשות את סי. אן. אן. על שהתעלמה מסיקור האירועים באיראן, עם תחילת המהומות. מעניין היה לראות את ריק סנשז' מהרשת מתפתל על כסאו ומנסה למצוא תרוצים – אני חייב לציין כי הקהל לא קנה תרוצים אלו. בטוויטר אפילו יצרו כינוי לכישלון סי. אן. אן. קראו לזה: cnnfail# . כותרת ההרצאה שלי היתה "השימושים בטוויטר בתחום הדיפלומטיה הציבורית" או במילים אחרות, איך משרד החוץ/הקונסוליה בניו יורק משתמשים בטוויטר ככלי הסברתי.
איזו ביקורת יש לך על הכנס? איזו ביקורת שמעת מאחרים?
מבחינתי היו יותר מידי דוברים (140 כמספר התווים המותרים בטוויטר) ובתחומים רבים ושונים, אשר לא כולם היו רלוונטיים בעבורי. משער כי הסיבה לכך, נעוצה בעובדה שרבים כל כך משתמשים בטוויטר בתחומים שונים כל כך. היו שביקרו את הזמן המועט שהוקצב לכל דובר (10-15 דקות), אם כי אני בדעה שג'ק פולבר השכיל לעשות, בכך שתחם את הזמן לעשר דקות. אם בעידן טוויטר אנשים לא יודעים לדבר בקצרה, הם לא מתאימים לכנס ושנית, 10 דקות הם די והותר להצגת נושא – והראייה כי כמעט כולם עמדו במשימה.
מה החשיבות שאתה מוצא במדיה חברתית בכל הנוגע לדיפלומטיה?
מבחינתי מדובר במהפכה – אם בעבר, כדי להעביר את המסר הרשמי של ישראל נזקקנו לאמצעי התקשורת, שאינם תמיד אובייקטיבים, כיום יש לנו דרך ישירה להגיע לדעת הקהל באמצעות טוויטר. נכון, עדיין כמות האנשים הרשומה ברשת היא יחסית מוגבלת (30 מיליון?), אך יחד עם זאת מבדיקה שקיימנו מבין האנשים העוקבים אחר הקונסוליה (@israelconsulate)
כ- 30 אחוזים הם עיתונאים, בלוגרים או מובילי דעה ברשתות החברתיות, מה שאומר שבאמצעותם אנחנו יכולים להגיע לקהל מאוד גדול. יתרה מכך, מצאנו כי אנשים אוהבים לנהל עימנו דיאלוג, דבר היכול לסייע להסביר את עמדתנו בצורה טובה יותר, לענות על שאלות בצורה אישית ופרטנית, ולהעביר למתעניינים בישראל גם על החיים הנורמליים שקורים בארץ, ואשר אמצעי התקשורת בעולם אינם מרבים לסקר. חשוב לציין כי המדיה החדשה לא באה להחליף את המדיה הקונבנציונאלית, דוגמת הטלוויזיה או העיתונות הכתובה. מדובר בכלי משלים, אשר יכול להעצים את המסר ולשמש כמנוף לפעילות ההסברתית. הייתי מגדיר את טוויטר כפלטפורמה חשובה נוספת באמצעותה ניתן להגיע ישירות לכמות גדולה של גורמים בדעת הקהל בכלל ומובילי דעה בפרט.
איך אתה חושב שהמדינה צריכה להשתמש במדיה חברתית? כמה משקיעה מדינת ישראל במדיה חברתית? האם ה"שימוש של המדינה" הוא בגלל שיש מספר אנשים, כמוך, שמשתמשים בשם המדינה או שזה יותר עמוק מזה?
הקונסוליה בניו יורק היא למעשה חוד החנית של משרד החוץ ביישומים הנעשים בתחום המדיה החדשה, ואני חושב שזה טבעי מעצם העובדה שאנו יושבים בניו יורק ונחשפים לקורה בתחום לפני כל אחד אחר. היינו הראשונים להקים את הבלוג הראשון של גורם ממשלתי כלשהו בעולם, לפני למעלה משלוש וחצי שנים, כשאנשים עוד טרם הבינו את משמעותו www.isrealli.org,
היינו הראשונים בפייסבוק, במיי ספייס ואף השקנו בלוג נוסף, העוסק בנושאים פוליטיים אזוריים www.israelpolitik.org,
יש לנו ערוץ ביו טיוב http://www.youtube.com/user/IsraelConsulate ובמלחמה האחרונה גם דובר צה"ל הצטרף במלוא העוז למהפכה זו ופתח ערוץ ביו טיוב שסייע מאוד להעביר המסר.
יחד עם זאת משרד החוץ, אשר הינו החלוץ לפני המחנה, אינו יכול להעביר מהפכה שלמה, ישנן יוזמות יפות של משרד התיירות בתחום הקמפיינים הוויראליים, אך עדיין אנחנו, כולנו צריכים להפנים יותר ויותר כי המהפכה כבר כאן וכדאי להצטרף אליה.
מה אתה חושב על הנעשה באירן? לאן זה הולך?
הנעשה באיראן מבחינת המדיה החדשה הינו מהפכה תרתי משמע – בשנה האחרונה היו מספר דוגמאות להצלחת המדיום – הדרך בה אובמה ניצל הרשת החברתית במהלך קמפיין הבחירות, הפיגועים במומבי והמידע שהגיע דרך טוויטר וכעת הקורה באיראן. זו דוגמא נפלאה לכך שהטכנולוגיה מסייעת לדמוקרטיה. ככל שישנם קולות רבים יותר ברשת, המביאים סיפור מקיף יותר, כך אנו נעים לעבר עולם טוב יותר. בעיקר במדינות טוטליטריות דוגמאת איראן, הרבה יותר קשה היום למשטר לסתום פיות. במזרח בתיכון, באזור בו אנו חיים, מידע רב יותר ואמין יותר, ממקורות מגוונים יותר אשר יגיע לידיעת הציבור ודעת הקהל, רק יכול לסייע לבנות עולם טוב יותר.
עד כאן,
