msgbartop
Social Media | User Experience | Niv Calderon
msgbarbottom

מה זה מדיה חברתית?

28 מרץ 09

פעמים רבות אני נשאל את השאלה "מהי מדיה חברתית" והאמת היא שאין תשובה אחת, אבל הכיוון להסתכל עליו הוא שפעם היה מונולוג בין חברות ללקוחות שלהן והיום מתקיימות שיחות במרחב על המותג/חברה/נושא, שיחות המתנהלות בכל מקרה בין כולם לכולם, רק שהיום יש אמצעים טכנולוגיים המאפשרים להקליט ולשדר את השיחות האלה באינטרנט. וכשהאינטרנט זולג לטלויזיה (כמו גם כשהטלויזיה זולגת לאינטרנט), כשהתקשורת היא מולטי-אמצעית, השיחה (כבר בכל מקרה) יותר גדולה ממדיום אחד ויחיד ולא ניתן לשלוט בה עקב דה-סנטרליזציה אבולוציונית טבעית ועקב כך שלרוב, המשתמשים חכמים וחזקים יותר מכל רשת אחת המנסה לשדר להם.

על רקע כל זה, אני רוצה לשתף אתכם במצגת שקיבלתי מאדם בניון.

תגיות: , , , , ,

Social Trust

27 מרץ 09

In the last few weeks I've been very busy with work issues that I haven't found the time to write as much as I wanted in my blog. This presentation here is the first presentation I share online and its the first I create an mp3 to voice-over it.

I call this "Social Trust", I think you'll understand why after you see the presentation.

Late Edit:

The first result in Google when you search for Social Trust brings you to a page from Harvard International Review that describes Social Trust in these words:
"Social trust can entail perceived honesty, objectivity, consistency, competence, and fairness, all of which foster relationships between individuals that must be maintained by the sustained fulfillment of these standards". I suggest you read this paper, since it's really interesting and might make you start thinking about the Statusphere and the world of social networks with a broader perspective, a sociological perspective.

פייסבוק החדש: לא בלי צדק, אבל בכפייה

22 מרץ 09

אני לא מסכים עם גל מור שכותב היום בוויינט שלמרות שרוב היוזרים שונאים את העיצוב החדש של פייסבוק, זהו כנראה מהלך מוצלח מצד החברה. גל כותב שפחות משנה מה אנשים חושבים או כותבים, ולאיזה סקר דעת קהל בפייסבוק הם מצטרפים על מנת למחות על המהלך, מה שמשנה (מבחינת פייסבוק) זה הפעולות שלהם, כלומר המהלך שיוזרים עושים באתר, החל מהכניסה, דרך השיטוט ועד המעשים עצמם, כלומר כתיבה והעלאה של תכנים.
אז אני לא מסכים. ואני לא מסכים מסיבה אחת: אנשים לא יפסיקו להשתמש בפייסבוק, אבל זה לא אומר שהם נהנים.

גל כותב: "האם המשתמשים תמיד טועים? לא בהכרח. אך הנחת הייסוד בעיצוב ממשקים היא כי רובם תמיד יתנגדו לכך שיזיזו להם את הגבינה. ככל שהשינוי גדול יותר כך תגבר ההתנגדות ובשביל שינוי מינורי ולא מורגש – למה לטרוח בכלל? במבדקי שימושיות וניתוחי סטטיסטיקה לא מייחסים חשיבות למה שהמשתמשים אומרים אלא בוחנים את מעשיהם. ההגיון המנחה את פייסבוק הוא פשוט: התכנים של החברים מעניינים בהרבה מפעילויות שונות שביצעו באתר. זרם של עדכונים טריים הוא מעניין בהרבה מלקט אקראי של פעולות אוטומטיות בחלקן המחוללות על ידי ישומים שונים, כמו השלכות תרנגולים, מבחני טריוויה אוויליים ושלל קשקושים שהופיעו בדף העדכונים הקודם. על פי הצלחות העבר, אפשר להניח שבפייסבוק יודעים מה הם עושים. אם, כפי שחזיתי כאן בשבוע שעבר, הממשק החדש יביא לגידול באינטראקציה של הגולשים עם האתר, הביקורת תגווע במהרה. בינתיים, על פי Compete.com, נראה כי זמן השהייה של גולשים באתר לא פחת השבוע לעומת השבוע שעבר."

להסתכל רק על זמן ההישארות באתר הוא מהלך חסר מפני שכל שינוי בממשק דווקא מעלה את זמן ההישארות ולא מוריד אותו. היה הגיוני שפייסבוק לא ישנו את פניהם באופן גורף (כפי שקרה עם נענע10 למשל, שם חזו בירידה משמעותית בטראפיק), אבל כן נעלמו אופציות, כן זזו הגדרות, כן השתנתה הדרך בה אנשים צורכים את התכנים בעמוד הבית… לחשוב שזה יוביל לפחות שהייה באתר זו לא מסקנה הגיונית באמת, רק למראית עין. אם לדבר על עצמי לרגע, בעקבות השינוי אני גולש פחות באתר ויותר דרך האפליקציה באייפון שלי. הממשק אמנם חסר, אבל הניוז פיד נותר כפי שהיה לפני השינוי, ואני לא יודע אם אני אשדרג אותו כשתצא החלופה לשוק.

מעבר לזה, שינוי הממשק הוביל אצלי לשינויים בדפוסי הגלישה באתר ולשינויים חברתיים לרעה, אמנה מספר:
1- אני כבר לא יודע למי יש יום הולדת במבט אחד. אני אצטרך להסתכל על איזור האירועים שנמצא בראש הדף מימין ולזכור להקליק על "עוד". אני אוהב לדעת למי מהאנשים שאני מכיר יש יומולדת. עכשיו אני מרגיש מנותק מזה, חבל.
2- אני מסתכל על פחות תמונות של חברים וכתוצאה מזה אני מגיב פחות. רוב האלבומים נמצאים בצד הימני של האתר. לאט לאט אני מתעלם ממנו יותר ויותר כתוצאה מכך שהחומר המוגש שם הפך לספאם חברתי
3- ספאם חברתי: בצד הימני אני מקבל חומרים שחברים שלי הגיבו או סימנו אותם בדרך כלשהי אך הם אינם מופרדים מהחומר של החברים שלי בשום צורה, לכן אני נאלץ להגיע אל החומר כדי לבדוק מהו ולבדוק אם הוא מעניין אותי. פעם זה היה אחרת: החומרים שהחברים שלי סימנו היה מופיע לי בפיד, אבל היה לי ברור של מי החומר והייתי רואה "תמונת אצבע" עם כיתוב מסביר. היום זה לא ככה יותר. משום מה זה מזכיר לי את ביקון.
4- פוקים. אני לא מפציץ גדול בפוקים, אבל אני אוהב להשתמש בהם כדי להזמין אנשים אלי, כדי לפתוח את הפרופיל שלי לאנשים שהוא חסום אצלהם ובכלל כאמצעי להתחלה של תקשורת. לזה זה נועד. הפוק ירד לתחתית ההיילייטס, אני לא זוכר להשתמש בו, ואז כשאני נזכר אני מוצא שם רשימה שלא שמתי לב אליה.

יותר קליקים יותר טוב? עליון: זרזיף מידע. תחתון: כל המידע. למה אני צריך ללחוץ בכלל?

אותו דבר פלוס קליק. בעליון: זרזיף מידע. בתחתון: כל המידע. למה אני צריך ללחוץ בכלל בשביל לראות יותר ולא לראות הכל מראש?

חזרתן של האפליקציות. תיקון. חזרתם של השאלונים. אלהים, תצילו אותי מכל האנשים הטיפשים שעונים על שאלונים, למען השם. אם אתם עונים על שאלונים אתם טיפשים, תפתחו עיתון לאשה וקחו עט, ככה לפחות לא תטרידו את החברים שלכם. אני אגיד שוב, אלהים. פעם, במהלך אחד חיסלתי את כל הספאם שהיה מגיע לי מאפליקציות ומעידכונים. הייתי הולך לעמוד האפליקציות, חוסם אותן, ואז מפסיק לקבל הזמנות וגם עדכונים מחברים שמשתמשים בהן. היום זה לא ככה, אני הולך וחוסם, ועדיין מקבל עדכונים על שאלונים שהחברים שלי (את מי זה מעניין) עונים עליהם. מעיק, מעיק מאד.

שורה תחתונה:
להוציא את האירועים, הפוסטים והתמונות מחוץ לפיד הוא טעות. כשכל מה שיש לך זה סטטוסים כמו בטוויטר, המהלך הזה הוא נכון. אבל כשיש לך מערכת שהיא מכלול שלם של אפליקציות שאחת תומכת בשנייה וכולן נשפכות כמו נחלים אל הים נוצר מדרג שבראשו עומדים הסטטוסים ואחריהם כל שאר חומרי המדיה השונים.
אחד הפוסטים היותר מוגבים אצלי בפייסבוק, בו שאלתי את חבריי, איזו אפליקציה מאפליקציות המקור הכי חשובה להם בפייסבוק, היווה בשבילי מקור השראה כשעבדתי בוויזר קודס בזמן שעבדנו על רשת חברתית. התגובות, המצאת ידע בפני עצמן, הוכיחו שלרוב האנשים קשה לנתק בין כל הפונקציות ושאנשים אוהבים את השילוב השווה. ג'ף פולבר הגיב ראשון ואמר:

I can't choose just one. I use: Status, Notes, Photos, Events, Videos, Chat and Groups. Together they represent the heart of Facebook for me….

אחרים בחרו תמונות, או אירועים ושאר צורות תקשורת, לא בהכרח את שורות הסטטוס. כאן פייסבוק קובעת בשבילנו ששורת הסטטוס היא השחור החדש. לא בלי צדק, אבל בכפייה.

תגיות: , , ,

הגדרות הפרטיות בפייסבוק

18 מרץ 09

עם השנים התרגלנו לפחות ופחות פרטיות בכל הנוגע להרגלי הגלישה שלנו ולכמות המידע החשוף ברשת עלינו. פייסבוק כיווץ את העולם שלנו באופן סופי והיום אתם כמעט ולא תמצאו מישהו שלא מחובר איכשהו למישהו אחר (אולי לאחד מהם יש איידס) ואנשים מדברים אחד על השני, מרכלים (מרכלות), מעבירים מידע על עצמם, על אחרים, על מי לא.
אבל פייסבוק הוא לא מהות הכל, אל תיטעו. פייסבוק הוא מראית עין, זירה בה אנשים מנהלים את "הצגת העצמי ביום יום" שלהם, אולי ראוי להתייחס לזה בפוסט אחר, אעזוב את זה כעת.

בתחילת הדרך של פייסבוק בארץ, אי שם ב- 2007 תחילת 2008 שמעתי מאנשים רבים שהם רוצים לנהל את "הצגת העצמי" שלהם בצורה שונה עם הקונטקטים שלהם בפייסבוק כפי שהם עושים ביום יום שלהם מחוץ למחשב. הם ביקשו להראות פן מסוים שלהם בעבודה, פן אחר עם המשפחה, מידע מסוים עם התלמידים שלהם וכו' ולא ידעו איך עושים את זה- הפוסט הזה הוא בשבילכם.

(טיפ: אם אתם לא רוצים לקרוא את כל הפוסט, מספיק שתלחצו על כל הלינקים פה על מנת להגיע לכל עמודי עריכת הפרטיות הרלוונטיים לכם, ועם זאת, כדאי לכם להמשיך לקרוא)

הגדרות הפרטיות בפייסבוק

הגדרות הפרטיות בפייסבוק

זהו עמוד הגדרות הפרטיות בפייסבוק, מכאן אתם יכולים להגיע לארבעה מקומות:
1- הגדרות פרטיות לפרופיל שלכם.
2- חיפוש- מי ימצא אתכם בחיפוש ומי לא.
3- וול וניוז פיד- מה יופיע לכם בפרופיל שלכם ומה חברים שלכם יקבלו לניוז פיד שלהם
4- אפליקציות- איזה מידע עליכם זמין לאפליקציות שאתם משתמשים בהן (כולל הרשאות לשליחת נוטיפיקציות במייל)

בעמוד הגדרות פרטיות הפרופיל שלכם אתם תוכלו להחליט מי יראה מה, כשנקודת המוצא היא שהפרופיל שלכם מחולק לקוביות מידע שונות. אתם יכולים להחליט מי יראה איזו קוביה, ויותר מכך, אם תכניסו חברים לקבוצות ותתנו לכל קבוצה שם, תוכלו לשלוט בקלות על מי רואה מה ולא לעבור שם שם. מה שזה ידרוש מכם זו השקעת זמן חד פעמית של לסדר את קבוצות החברים שלכם, למשל, עבודה, נטוורקינג, משפחה, אוניברסיטה, חברים, דייטים כושלים וכדומה.

facebook-privacy

שימו לב לאפשרות ה- customize, זו האפשרות החשובה ביותר. כאן למעשה אתם קובעים ממי לשלול את החופש עם המידע שלכם, כאן אתם תחליטו למי אין גישה לשורת הסטטוס שלכם או לתמונות השיכרות מהמסיבה האחרונה או מרשימת החברים שלכם. ברגע שסיימתם את זה אתם מכוסים. אתם אפילו יכולים לברר מה כל אחד מהחברים שלכם רואה כשהוא נכנס לפרופיל שלכם. בראש העמוד נמצאת השורה הבאה שמאפשרת לכם את זה ואומרת: See how a friend sees your profile.

פה אתם יכולים לבחור אילו אנשים או קבוצות לא יראו את הפרטים שלכם

פה אתם יכולים לבחור אילו אנשים או קבוצות לא יראו את הפרטים שלכם

צד נוסף, חשוב לא פחות, שקשור בהגנה על פרטיותכם הוא עמוד הטיפול באפליקציות (בגלל שפייסבוק לא השכילו לשים את כל ההגדרות בעמוד אחד הם החליטו להתרווח לשני עמודים).
שימו לב לפופאפ שנפתח לכם כשאתם בוחרים לערוך הגדרות פרטיות לאפליקציה, אתם תראו ארבעה טאבים. הראשון ישאל אתכם כיצד אתם רוצים שאייטם יוצג בפרופיל שלכם, השני ישאל אתכם למי אתם רוצים שהוא יוצג (גם פה, אתם יכולים לבחור אנשים או קבוצות מהם תימנע הצפייה. השלישי ישאל אם אתם רוצים לשים אייקון בשורת המשימות התחתונה של האתר (אזור הצ'ט), הרביעית תשאל אתכם באילו מקרים תרצו לקבייל מייל מפייסבוק כשמשהו משתנה באפליקציה. חשוב להתעסק בעמוד הזה, כי הוא בעצם משלים את העיסוק שלכם בפרטיות ובהצגת העצמי שלכם מול כל העולם שלכם.

הצד השני של המשוואה: פרטיות מצד האפליקציות

הצד השני של המשוואה: פרטיות מצד האפליקציות

מקום נוסף בו דרוש טיפול הוא מה אחרים רואים כשאתם עושים פעולות הקשורות בכם ובחברים שלכם, כלומר מה נרשם בפיד שלכם והאם הוא מוצג. התשובה לשאלה הראשונה היא הכל, התשובה לשאלה השנייה היא: מה שתרצו שיוצג. זהו העמוד המדובר. פה תוכלו בין השאר לקבוע אם חבריכם יקבלו הודעה כשאתם מוסיפים חבר, מורידים מידע מהפרופיל, משנים סטטוס יחסים, מגיבים על לינק וכדומה. שימו לב גם לטאב השני, טאב ה- social ads, שם ישאלו אתכם אם אתם מעוניינים להופיע בפרסומות אצל החברים שלכם או לא, החליטו בעצמכם.

אתם מחליטים מה אחרים רואים

אתם מחליטים מה אחרים רואים

בונוס: הפסקת משלוח האימיילים מפייסבוק:
אם קצה נפשכם מכל המיילים שעושים בתיבת המייל שלכם סיקול ממוקד ואתם רוצים לצאת לאופנסיבה נגד המחבלים, היכנסו לעמוד החשבון שלכם וגשו לטאב הנוטיפיקציות (שם נקי לספאם) וסמנו OFF בכל השורות. שרת הדואר שלכם ישלח לכם מכתב תודה בסיום הפעולה.

פשוט אימרו לא

פשוט אימרו לא

אני מקווה שהפוסט הזה שפך אור לכל אלה מכם המעוניינים להתעסק בדרגות הפרטיות שלהם בפייסבוק. אם יש אילו שהן שאלות, אנא השתמשו בתגובות כאן. אלה היו 60 שניות על הגדרות הפרטיות בפייסבוק.

חומר נוסף בנושא פרטיות בפייסבוק:
קפטן אינטרנט מתרגם את רדנל סטרוס מהניו יורק טיימס: פרטיות בפייסבוק- מי צריך אותה
הארץ מתרגמים את
שרה פרז מהניו יורק טיימס: איך מחזירים קצת פרטיות לפייסבוק
והנה כאן: מדיניות הפרטיות בפייסבוק

תגיות: ,

איפה היינו ואיפה אנחנו היום?

17 מרץ 09

"זה כבר לא עניין של שיתוף, זו הפכה להיות דרך חיים, אתה מתקשר עם אנשים באמצעות האינטרנט ברמה האינטימית ביותר. אתה לא רק מתקשר איתם, אתה מתממשק איתם, באמצעות תוכנה. והם מתממשקים איתך.
אתה נותן לאחרים ואחרים נותנים לך, אתה מציע להם לצאת והם מציעים לך, אתה נותן להם מה לקרא והם נותנים לך, אתה מפרסם הזדמנויות והם גם. אתה נותן לכולם, וכולם נותנים לך.
יכול להיות שלא פגשת אותם עדיין, מצד שני יכול להיות שפגשת אותם רק בחטף, אבל כל זה לא ממש משנה את הפתיחות שלך לשיתוף.
בני אדם מממשקים את עצמם עם האינטרנט ודרך האינטרנט. יותר ממשק, יותר ידע על מה קורה עם האחרים שלך. יותר ממשק יותר אתה מגלה שלאחרים אכפת ממך. פתאום אתה יודע מה קורה מחוץ לשולחן העבודה שלך, יותר מאשר כשכל מה שהיה לך זה טלפון נייד או אימייל. מידע זורם לך בכל הכיוונים, פנימה-החוצה-ולצדדים. מערכת הפעלה זורמת.
יותר מזה, הממשק הופך לכלי העבודה שלך, הופך לשולחן העבודה שלך, הופך למנהל השירות שלך, הופך לתיבת הדואר שלך, הכל על הבית בבית אחד. התוכנה עם הממשק שכולם נמצאים בה מסוגלת להכיל את כל מה שאתה צריך כי הבנאים שלה, היזמים והמפתחים, משכללים ומגדג'טים אותה. אתה עושה איתה עסקים, אתה מתקשר דרכה, אתה קורא בה, אתה מכיר אנשים חדשים ובעתיד הלא רחוק אתה תעשה בה גם קניות. אתה אמנם רגיל, אבל בעתיד הלא כל כך רחוק גם לא תצטרך יותר כרטיסי ביקור . מספיק שתצטלם עם בן שיחך, המערכת כבר תחבר אתכם יחד וכל הפרטים ישמרו ברשימות שלך. הרי תייגת את עצמך איתו, לא?
אתה זמין. אתה בעיקר חברותי. אתה מפתח לך הרגלים של שימוש בתוכנה שלך. זה פותח אותך לאפשרויות שלא יכולת לדמיין קודם. אתה מנהל את קצב החשיפה שלך למידע. אין לך גבולות."

כתבתי את זה במרץ 2008, בדיוק לפני שנה בפוסט שנקרא יוזר 3.0. זה מה שמדהים בבלוג, הוא רושם את מה שאתה כותב לתוכו ושומר. אתה חוזר אליו אחרי זה ומגלה שהיית שם כבר אז.

איפה אתם הייתם לפני שנה?
איפה אתם היום?

צילום: יניב גולן

צילום: יניב גולן

תגיות: ,