It took me not more than two minutes to decide to write a post about this Firefox add-on called MashLogic, (after the companie's name). I didn't know what to expect, but after the installation I went to my other tabs and saw the technology working.
In short:
You browse the web, you see regular links and you see more links that looks a bit different. Those other links will open small in-window popups (if you stand on them) and will give you information from different sources about this word or phrase, at present, most of them will come from Wikipedia and LinkedIn.
HeadUp
Last time I wrote a product review it was about Semantinet's Headup where I suggested they should open themselves to go beyond the social web, and it is my guess they have only just started there and that they're on their way to connect the dots of the normal web.
Semantics
Well, it's funny to say, but MashLogic has done just that, but the opposite- they went to connect the dots in the normal web and left the social web, or to be precise- they are not connecting everything I do as a user all over the web. I'll explain. Whereas Semantinet's Headup are looking at what people are doing all over the social web, MashLogic is looking at words and phrases and suggesting to us the users extra value to whatever we are looking for and then some more about words and phrases that are living in or near the same context.
Words and phrases becoming links that may interest you. MashLogic
User Experience
After Installing the addon you get a window you need to choose which places you want to take info from. My guess is that this list will grow in time and that it is the amount of boxes you check that decides how many phrases you'll learn more about. To the guys at MashLogic I suggest to make this settings page smaller. it's too big and there's too much to read there. My first reaction to this was that I got scared and wanted to close it. It didnt take me a second to realize I need to choose from the list of options, but the too much to read part is unnecessary. Less is more.
What Now
The world is becoming a world of mashups. Web 3.0 is somthing people are saying is going to be a world of semantic connections and technology understanding contexts. BORING.
You can stone me if you want, but I think web 3 is going to be an era where technologies will ultimately learn to co-exist with each other to the max. The foundation is already here (undoubtedly web 2 is the foundation for web 3) Look at the Open Social technology, look at the data portability vision, look at the Bill of Rights for Users of the Social Web, Go read about Yahoo's Open Strategy (or watch the video). In the future, technologies that will stand alone and won't speak in both directions will be obselete, we're on our way there right now.
MashLogic vs. SemantiNet
MashLogic is what I thought missing to Semantinet and Semantinet is what's missing to MashLogic. Those are two startups that probablys tarted at the same time (2007) but went in two different dirrections.
Their future is unknown but promising. I think they should work together, what do you think?
———-
PostScript- If you are interested in a product review you can contact me via email or via Facebook
———-
more about MashLogic:
MashLogic at CrunnchBase
John Gannon writes about MashLogic
VenturBeat
Techcrunch
Digsby has done something no application should do to its users. I'll tell you more than that. After I'm done writing this I'm going to uninstall this program and send them a letter to be deleted from their database, they made me angry.
It's the second time in my life I'm angry at a startup I use its application, and this time i'm not going to shut up about it. The first was a Firefox plugin called Xoopit that connected to my Gmail and started sorting my attachments to give me a once a week email with all my photos in order. Joy. Not really.
Even after I removed this plugin it continued sending me emails until I said no more. I went to read the terms and conditions and to my amazement- they save a copy of ALL my emails in their server in the process. I'll say that again- by installing and registering to their service- you grant them permission to save a copy of all your emails. That-made-me-angry the first time. (this is their pirvacy policy, they may have changed it in the mean time, i talked to them back in August and just re-read the conversation with them).
Digsby became known to me 2 nights ago by a friend. I was enthusiastic about a so called all-in-one IM/EMAIL/Social Network application I could see what's going on everywhere. Well, it turned out somehow the Gtalk side didnt work but than I got a @reply from a Twitter friend telling me he's not very enthusiastic about this program. How did he know? I asked my self this question too. It appears my Digsby sent it for me, WITHOUT ASKING.
What were you thinking to yourselves? Very not cool.
This morning I got an email notification from none other than LinkedIn. "Your request to join a LinkedIn Group has been accepted", was written in the subject line. I ASKED TO JOIN A LINKEDIN GROUP? i asked myself?
What are those guys at digsby thinking to themselves?
There are 3743 members in the LinkedIn group called "Fans of Digsby". I wonder how many of them truly asked to join.
An application, whether its desktop or web, shouldn't mess with the privacy of its users. It should deffinately not give itself the privilege to write status updates for its users ( to help itself expand ) and most certanly should not attampt to link its members to groups or any other sad attampt to grow in an unnatural way. An application that does such things, who knows what it's capable of. I don't want to find out.
Haven't seen The Muppet Show in years I think, and just when I was looking to write about how social media can change the way we are in school, the way we study, the way we communicate with our fellow students and teachers (it can be in grade school, it can be in university), I found these 3 amazing short videos, each not more than 20 seconds, that made me lough out loud and think of the brilliancy the writers poses and how connected they are to what's happening today in this field. their brilliancy in taking a social phenomenon like YouTube and how people are using it, and drill down on it all the way, all the way to the point where the two characters stick their heads to the webcam. It's hilariously like that. I've never thought of the Muppets as a satire show, but than again, maybe I was too young. This is a satire to how we are when online. It's a replica of us.
Twitter is becoming an OpenID provider de facto, sort of. You must think i've gone mad, or crazy, or that i've just lost my mind.
How is that possible, you may ask, we didnt hear anything about it, and openid has years of R&D yet to come before it becomes somthing for the common people.
What is OpenID?
OpenID is a shared identity service, which allows Internet users to log on to many different web sites using a single digital identity, single sign-on, eliminating the need for a different user name and password for each site. OpenID is a decentralized, free and open standard that lets users control the amount of personal information they provide. (from Wikipedia)
Well, in today's social media market everyone's talking about being open, leaving the walled garden paradigm behind, making all most data available to the users and more social media new age shit. What's actually happening is that there's a race to beat each other on the Techcrunch/Mashable/GigaOm/NYTimes front technology page. Companies show off with their "openness". We are still not in the "open" era.
what does Twitter has to do with all of that?
Well, Twitter, with it's TOTALLY open API, enabled 3rd party applications to connect to it, making information travel both in and out of the system. With this, Twitter has become what Google and Facebook are- those are two companies that created new markets around them: Google, almost single handedly, created the SEO/SMO market, and Facebook created the Facebook applications market. Now came Twitter and did the same, giving their API to the public, and without creating an eco system (like Facebook), created a new market (like what Google had done).
OpenID, where?
I just came across a service called StockTwits over at Mashable. I went to their site and saw that I don't need to register. All I need to do is just sign in with my Twitter name as I've done in one or two more services that help me post twits to Twitter. Well, this time it was different. Whereas other services help me post to Twitter (no registering- just a Twitter sign in), this service stands on its own, and all the conversations there are about stock exchange. In other words, they filtered Twitter to this topic, and created an entire "new" community using the Twitter user database as a point of refference, and this is how Twitter became an OpenID provider de facto, sort of.
Read More about StockTwits:
Silicon Ally Insider
TraderMike
Skrocki's Blog
Read More about Twitter nad OpenID:
Eran Sandler
Twitter is becoming an ID for Google's Friend Connect- Techcrunch
Flickr's new system, which means a new GUI of how to show recent activity everywhere on the site, and a full blown statistics ability for the users (I got a pro account, not sure about the regular users), just gave me an understanding about what people are looking for, when they reach my photo stream. Two things: war and nudity (and believe me when I say that in Hebrew it sound better, with a homege to Leo Tolstoy's War and Peace, or if we turn it around we can say: "make love not war" or- let's view pics of love (nudity) and war.
Here are the statistics for my most viewd photos (on the right):
Explanation:
6 of the 10 photos are of the same girl that posed nude for me a few years ago. 2 more photos (The Tired Soldier) are actually the same frame I shared twice for the request of the crowd (a photo I took during the Second Lebanon War), I have no explanation why people find this photo so touching. 1 photo is of two special forces soldiers talking, standing really close to each other (look a bit gay, or kissing), and the last one is a frame of Karnit Goldwasser, now the widowof Udi Goldwasser who died and was kidnapped on July 12th 2006 in an act by Hizbullah that ignited the war.
I find that extremely interesting
"Headup is a browser add-on that ties together content from popular web services, bringing you discoveries from all over the net", says the homepage description of the new Semantinet product, the Headup Firefox addon.
I was one of the first gick early adaptors of this addon, a few days ago, late at night, and it still runs on my fox, getting already 2 or 3 update notifications, currently running version 0.9.7.3722.
The story is pretty simple, you install this addon and sign yourself in in the settings popup (that is still not 100% stable) to your social utilities on the web (Gmail, Yahoo, Facebook, Digg, Delicious, Friendfeed, Twitter and a few more) and you start getting these little pluses near every name or a link, opening a small popup that let's you see what and where this person is doing: videos, friends, photos, bookmarks, all that.
Even though this product works, it still has a lot of UX problems I found during first contact with it. With all the version updates, I'm sure they fixed a lot of things. Now, after days, I find myself that the addon stops working from time to time (i.e not connected), but more than that I find myself thinking about all the uses this technology might be good to (So Many!). And this is the main reason for this addon- it shows the strengths and abilities of the Semantinet engine. no doubt the addon is a proof of concept.
Few more points
1- It wouldn't work if you don't sign in to your (popular) social utilities, and the more social utilities you sign into, the more info you'll get on the people and other links you click on.
2- Semantinet and Headup do not save your personal information anywhere else but on your hard drive. A- it's good for the people who're affraid for their privacy. B- I think they should encrypt this data for any chance that might show up.
3- If this engine doesnt know anything if I'm not signed in, it means the amount of knowledge available to me is limited. I mean, what if i'm a kid or an old guy who is not registered to all these web 2.0 utilities? Using this tool only for the social web is missing the true potential of it, it shouldn't be a "social web only" tool, it should be an "all web" tool, going to fetch data from NYTimes, From Britanica, MTV, National Geographic and more "regular sites.
4- The idea that "the more connected you uare the more data you get from us" is, i'm sorry to say, not good enough, why? because it means you have to be an uber gick to enjoy the huge world of knowledge Headup and Semantinet offers you.
5- In my opinion, this technology should work better with bigger websites than with your fox. It should be integrated inside them rather than trusting your personal connectivity to the social web.
conclusion
Headup is one of the first web 3.0 applications available in the market today, showing us where we're going to be in just a few years in terms of the data really available to us on the web, maybe no longer seeking for knowledge but knowledge that comes to us, I believe big websites should integrate this technology, as it is enriching the value and experience of user across the web.
read more about Headup:
SearchEngineLand: Headup: A True Semantic Web Search Agent
Cnet: Headup finds new connections on Web pages
Mashable: SemantiNet Launches Power-Packed Headup Firefox Add-On (Invites)
ReadWriteWeb: Headup: Smarter Connections Across Your Social Networks (400 Invites)
היום קיבלתי במייל את העדכון מבלוג החטיבה הצעירה של אגודת העיתונאים.
שמחתי מאד ששומעים קולות של התעוררות שהיתה כל כך חסרה מבין העיתונאים והעיתונאים הצעירים בפרט.
ההבדל בין העיתונאים של היום לבין העיתונאים של פעם (לא אומר שהם מיושנים חלילה, מתכוון יותר לפער הגילאים ופערי התפיסות) הוא שרובם, אם לא כולם, חווים את אותם תנאי שכר, תנאי שכר ירודים, השמים ללעג את הצרכים המינימליים שאדם בן 24-35-40 צריך להתמודד איתם במדינה שלנו היום- בושה וחרפה.
בכל אופן, לא באתי לפרוס פה את משנתי הסוציאלית אלא לדבר על שקיפות. שקיפות כזו שמעסיקים לא אוהבים ושבעיקר פוגעת ביחידים באשר הם יחידים, כי מידע הוא כוח והיעדר מידע מגביר את השליטה של החזקים בחלשים (במקרה הזה-עיתונאים), מה שבאופן עצוב מזכיר לי את ימיי הביניים, זמן בו הכנסייה תיווכה בין המאמינים האנלפביתים לישו המושיע, אעלק.
אנחנו חיים היום בעידן הטכנולוגיה ואין כמעט דרך בה ניתן להסביר את הצורה שאנחנו מתחברים ומתקשרים אחד עם השני, אלא דרך טכנולוגיה. זה התחיל בטלפונים סלולריים, עבר לאייסיקיו ולמייל והגיע לבלוגים, כעת רשתות חברתיות. יש כאלה שיגידו שאפשר גם ללכת עם כלב בשדרות רוטשילד בשביל להכיר בחורה או להשתמש בתינוק התורן במשפחה כבייב מאגנט, אבל לא על אלה באתי לדבר.
משכורות לרוב אינן סוד, בטח לא בעיתונות. כן, יש כמה חוזים אישיים (דבר חולה למדי כשמדובר על שכר נמוך), אבל רוב האנשים העוסקים במלאכה ויושבים באופן ספייס במערכת, מרוויחים כמו חבריהם לקובייה, אבל חוסר התקשורת בין האנשים וחוסר הרצון לשתף את החברים בכמה אני מרוויח או בכמה אני רוצה להרוויח כאילו אני שומר על סוד מדינה (אבל בעצם מתבייש בשכר שלי) רק מחליש את העובדים. לכן, אני מברך על הפוסט האחרון בבלוג של החטיבה הצעירה שחיבר לתוכו סקר עלום שם, אך חשוב מאין כמוהו, על תנאי השכר ושביעות הרצון של המשיבים בו.
הסקר הזה הוא משהו שמעולם לא התאפשר קודם. בעזרת שימוש באפליקציית הסקרים של גוגל שהוזנה לבלוג, בקרוב תתקבל תמונה, באם לא יהיו חריגות יוצאות דופן באמינות הסקר, אודות תנאי השכר ושביעות הרצון של העוסקים בעיתונות. ההשלכות של פרסום התוצאות האלה, גם אם לא יגיעו לכותרות העיתונים, ירחיקו לכת, כי יותר מהכל, הן ישפיעו על התודעה של ציבור העיתונאים הצעירים ומשם כבר אי אפשר לחזות כיצד יתפתחו הדברים.
צילום: ניב קלדרון. רשיון שימוש cc
אני חושב שיש חשיבות עצומה למעבר של עיתונאים רבים לכתיבה בלוגרית. למה חשיבות? כי כתיבה עיתונאית שנכתבת בבלוגים משוחררת ממגבלות "צוואר המערכת" הכובלת אותם בדרך כלל.
מעבר לזה, אם אתם אוהבים עיתונאים מסויימים, בין בטלויזיה ובין באינטרנט או בעיתון, הבלוג שלהם יספק לכם חומר קריאה משובח, שלדעתי יקלע לטעם שלכם, שנקבע כבר בפורמט של מערכת החדשות האחרת.
אטילה שומפלבי
מה שבלוג אישי נותן לעיתונאי, הוא אינו יכול לקבל מהפלטפורמה בה הוא עובד. כך הוא העניין עם אטילה שומפלבי שמתחזק בלוג כבר זמן רב ובין רשומותיו אפשר לקרוא טורי דעה החורגים מהמתפרסם ב- ynet וגם נגיעות מחייו האישיים שתי וערב עם סקירות מורחבות שקצרה היריעה העיתונאית מלהכיל וגם לא תעניין את קוראי החדשות בהכרח. אגב, אם תבדקו ידיעות ב- ynet תוכלו להבחין שאין שם יותר מ- 500-700 מילה על פי רוב. זו המדיניות.
אטילה, כמו רבים אחרים נמצא בפייסבוק, אבל רק לעתים הוא משחרר שם לינקים לבלוג שלו. הפוסט הזה אגב נכתב בהשראת פוסט שכתב על הביקור שלו בבוקארסט.
ערוץ 10
אני רוצה להתמקד בסיפור של מערכת חדשות חכמה, זו של ערוץ 10. זה נראה כאילו זו היתה החלטה מנהלתית- להגיד לכתבים לפתוח בלוג באתר שזה עתה התמזגו לתוכו, נענע. אולי כן ואולי לא, אבל המעניין בעיני הוא הפתח החדש שנתנו בהנהלת ערוץ 10 לעיתונאים שלהם, עוד פלטפורמה להביע בה את דעתם. זה טוב לערוץ 10 וזה טוב לעיתונאים שעושים את זה. המיוחד בעיני, וזו נקודה לזכותם, הוא שכותבי הבלוג לא מחוייבים לכתוב בבלוג שלהם והם עושים זאת בזמנם הפנוי, על דעת עצמם וללא עריכה, כך נראה (אם כי אין לי ודאות לגבי זה) ואפשר לשמוע את קולם האישי בוקע מבין השורות.
רביב דרוקר
כך הוא הדבר בבלוג הבא. אני חושב שהבלוג הראשון שנתקלתי בו מסדרת הבלוגים של כתבי ערוץ 10 היה זה של רביב דרוקר. המיוחד בבלוג הזה: כשאתם קוראים את רביב אתם שומעים אותו מדבר. בעיני זו מעלה שאין כמותה. מעבר לזה, מידת החושפנות (ואני מתלבט אם לקרוא לה אישית או עיתונאית) תורמת רבות להבנת היחסים בין פוליטיקאים לעיתונאים (כמו שהחמיא אתמול דרוקר לבוגי יעלון על כך שמידת החשיפה בספרו תורמת רבות להבנת הקשרים בין "הון, שלטון ועיתון" ברמה שלא היתה כדוגמתה, ציטוט מפיו, אפשר לצפות בכתבה) ועוד מפי עיתונאי ביקורתי המשתמש בציניות משולבת בהומור ברמה של אמן. כיף לקרוא אותו כמו שכיף לשמוע פרשנויות שלו על המסך.
אני לא יודע אם זה חדשות, זה כנראה לא, אבל ממש לאחרונה ראיתי פתאום בלוגרול אצל רביב המפנה לבלוגים של עמיתיו לערוץ 10 הכותבים בלוג. הנה דוגמה, את השאר תוכלו להשיג בבלוגרולים המנותבים, זה מאד מוקפד שם וקל למצוא אותם בבר הימני של הבלוגים:
חיים אתגר למשל, כתב התרבות של ערוץ 10 :
תראו לי עוד מקום על פני הפלנטה הזו, ובטח במדינה הקטנה שלנו של המטר על מטר, שבה עיתונאי יצא בשמו ויתחיל לבקר עיתונאי אחר ועוד בין דפי עיתון או על מסך הטלויזיה. כך הוא הדבר בפוסט האחרון של אתגר שמבקר את עיתון הארץ, ובעיקר את מבקר הטלויזיה החדש של העיתון ירון פריד. כך הוא כותב, בין השאר:
"פריד הוא מבקר מזן מיוחד מאוד ובלתי נדלה של עיתונאי טלוויזיה שאפשר לכנותם ז'אנר המבקרים שלא תמיד מבינים מה הם רוצים לספר לנו. או בקיצור, טוחני שכל חסרי תכלית.
הוא לא עומד על טיבן של תוכניות, איכותן, אופן העשייה והביצוע שלהן. הביקורות שלו לא מסבירות או מנתחות אם התוכנית שצפה בה מעניינת, ערוכה היטב/ערוכה רע, או מוגשת באופן מקצועי. ברובד העל אין לו אג'נדה, אמירה או תפיסת עולם מגובשת. האם לדעתו ריאליטי זה טוב? זה רע? זה מהנה לעיכול? הכיסוי של הפריימריז נעשה באופן נאות? או שמא הוא חסר ומוטה? לך תדע."
מאוד לא נעים לקבל ביקורת, בטח ובטח אם אתם באים מאותו תחום (עיתונאים חיים בביצה קטנטנה), אבל אלה הם בלוגים, ואם העיתונאים חותמים בשמם בבלוג שלהם, ושמים את עצמם על המגרש כמבקרים ולא כמלחכי פנכה אחד של השני, טוב שכך, העמדת פנים היא דבר שצריך לבער, כמו שאמרה לא מזמן המשוררת שולמית אפפל: פחות מאמת אין טעם לכתוב.
יתר על כן, אני רוצה להחמיא לבלוגרים של נענע10 על פרסום המייל הפרטי שלהם בבלוג שלהם, לא כולם, אבל חלקם. זה טוב, זה ראוי, זה אמיץ. גמרנו עם מכתבים למערכת, מתחילים לדבר בגובה העיניים עם הקוראים.
דבר נוסף, רשיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons מעטר את הבלוגים של אנשי ערוץ 10. יש מי שזה יעניין אותם, יש מי שלא, זה ראוי לציון אז אני מציין את זה.
מה בנוגע לשאר
ראוי שמערכות תקשורת אחרות ילמדו מהמעשה של ערוץ 10 ויפתחו בלוגים לעיתונאים שלהם. כבר היום יש עיתונאים שעשו את זה באופן עצמאי. אין צורך להתמזג עם אתר כזה או אחר בשביל לפתוח בלוגים לעיתונאי הבית, אפשר לעשות את זה במערכות פתוחות כמו וורדפרס או כמו בלוגר של גוגל, זה יהיה מספיק טוב. עיתונאים שלא רוצים לחכות שהמערכת שלהם תזמין אותם לכתוב בלוג כבר פתחו לעצמם אחד כזה. נטשה מוזגוביה למשל פתחה בלוג (דו לשוני כמדומני) בלייב ג'ורנל ואת אטילה שומפלבי הזכרתי קודם. אפשר וצריך ללמוד מהם. הייתי גם שמח לקרוא בלוגים של מגישי חדשות. נכון, מגישים צריכים להיות יותר ממלכתיים, יותר סמכותיים ולהשאיר לפרשנים ולכתבים את מלאכת ה"הבלגה" עם הציבור. אבל אולי לא. אולי ממלכתיות וסמכותיות היא סתם ניתוק או חוסר עניין (למרות שקשה לי להאמין) ואולי דווקא בלוגים כאלה יביאו יותר רייטינג ועוד קול ישמע בציבור, גם ככה דעות פוליטיות של עיתונאים אינן באמת סוד מדינה.
מילה לסיום על ערוץ היוטיוב של חברת החדשות: כשפותחים יוטיוב צריך לעדכן אותו תדירות ולא רק לתת סיפתח. הבעיה בלפתוח יוטיוב במקום בלפתוח בלוג הוא שכל פוסט צריך לעבור אצל עורך הוידאו, מה שמונע מכתבי הערוץ מלהביע את דעתם החופשית כשנוח להם. עורך וידאו הוא גם עורך ומעליו יש במאי, זה לא בלוג. יתרה מכך, אם החליטו בחברת החדשות לפתוח יוטיוב (שזה רעיון פנטסטי), יעשו בחכמה אם יעלו לשם כתבות ממהדורות החדשות וייצרו לעצמם ארכיון אונליין לטובת הציבור וינשאו על כנפי הויראליות. זה יועיל להם כמקור מידע מוסמך בחיפושים בגוגל, יועיל להם על גבי בלוגים (ואתרי חדשות שישתמשו בחומרים שלהם) ובאופן כללי יפתח את הגן הנעול שהוא הארכיון שלהם שאין סיבה שישאר נעול. הם יכולים ללמוד מהוט איך עושים ערוץ יוטיוב לתפארת.
לינקים נוספים:
ביקורת אמנות- הבלוג של רותי דירקטור
משטרה- הבלוג של שרון גל
קצת מהעולם- הבלוג של אילן גורן
כנסת ישראל- הבלוג של נדב פרי
ארצות הברית- הבלוג של גיל תמרי
