אני לא נוהג להפריח פה סרטונים ממקומות אחרים יותר מדי אבל אני אחרוג ממנהגי כי זה מסמך אנושי מרתק ואני לא ציני באומרי זאת- הסרטון הבא צריך להילמד.
GIGA OM ואיך עושים כסף מבלוגים
הערב כשקראתי את טק קראנץ' נתקלתי בידיעה על אום מאליק (תגידו, הוא לא יהודי במקרה?) שרכש מק-בלוג לרשת הבלוגים האינטרנטית שלו, ג'יגה אומני מדיה. אריק שונפלד, כותב הפוסט, טוען שאום עשה מעשה חכם בכך שרכש את הבלוג ה"לא הכי פופולרי":
If Om can help TheAppleBlog compete at the same level, it could have a huge impact on his business. Smart move.
זה גרם לי להיזכר בפוסט שכתבתי לפני שנה באוגוסט על רתימת מספר אנשים, מספר בלוגים לרשת אחת בשביל למנף את היכולות השונות של כל אחד מהאנשים ליצירת הכנסה ישירה (לעומת הכנסה עקיפה) מהבלוג שלהם. הפוסט הזה התאפיין בעיקר בשפה סוציולוגית, אבל קלע בול. זה מה שכתבתי בין השאר:
יש כסף בבלוגינג הישראלי, איילת (נוף) כן עושה כסף מהבלוג שלה, וכך גם כל בלוגר אחר שמשתמש בבלוג כפלטפורמת מקפצה אישית וככלי פרסומי. תסתכלו על אורלי יקואל למשל. אנשים עושים כסף מהבלוגים שלהם אבל לא עושים את זה עדיין בצורה ישירה או מחושבת מראש. הבלוג מייצר לבעליו added value שלא היה אפשרי לפני כן. אנשי מדעי החברה (בעיקר סוציולוגים, אבל אל תתפסו אותי במילה) המציאו כל מיני מושגים שהשתגרו בפינו מזמן ואולי אנחנו לא חושבים עליהם כשאנחנו חושבים על המושגים "רווח" ו"בלוגינג" וחבל.
ועוד כתבתי:
התפיסה האומרת שאי קבלת כסף מבלוגינג אינה תוצר של זה ש"אין כסף" בתחום הזה, אלא תוצר של אי הבשלה אישית וקולקטיבית שלנו כבלוגרים בנוגע לדרכים לעשותו, או במילים אחרות- עוד לא השכלנו לעשות biz-dev מזה ויש לי חדשות- יש כמה בלוגרים שיכולים לעשות כסף ישיר מכתיבה אם ירתמו את ההון החברתי* שלהם ואת ההון הסימבולי** של הבלוג שלהם לתכנית עסקית, ויש עוד כמה בלוגרים שיצליחו אולי דרך חבירה, בסוג של מרג`ינג, להגדיל את השורה התחתונה אם ישכילו להשתמש בהון החברתי והסימבולי הנמצאים ברשותם ויתחילו לחשוב בצורה עסקית לאו דווקא לא קונבנציונלית.
זה הפוסט המקורי, אתם מוזמנים לקרוא: לעשות כסף מבלוגים

אום מאליק בבלוגפרנס 2007 (צילום: ניב קלדרון)
ההבדל בין פיסי למק או: שלום, אני מק
בימים האחרונים אני סובל מהתרסקויות של הכרטיס מסך בלפטופ שלי, קומפאק פרסאריו V3000 עם AMD אתלון כפול 64 ועוד שני גיגה זכרון נעים. המחשב עוד לא בן שנה, קשה לו לצאת ממצב שינה ולעזאזל, קשה לו לאתחל את עצמו אפילו, ואפילו הסוללה לו כבר לא מחזיקה ליתיום כמו שצריך. מדהים שמחשב בן עשרה חודשים מתנהג ככה.
לפני כמה ימים קיבלתי מתנה, מק בן 4שנים, iBook G4 עם הלפרד המעודכן האחרון שבמפתיע רץ יפה מאד על המעבד 1 גיגה והחצי ג'יגה (חצי ג'יגה!) זכרון. זו לא פסגת חלומותי, מקש הרווח קצת יצא מהמקום, המקלדת קצת רחוקה משפת העכבר ובכלל, אני עוד אצטרך לעבור כמה שיעורים על מק לפני בכלל אתחיל להנות ממה שהולך שם. בינתיים הוא משמש אותי בעיקר כדפדפן כשהקומפאק שלי מתרסק, אפילו אופיס 2008 למק יש עליו, גם זה סרט שעוד אצטרך ללמוד. הדבר הכי שווה במחשב הזה זה בכלל הבטריה- אלהים עדי שהחזקתי את המחשב בעבודה של 4 שעות עם דפדפן מרובה טאבים, אופיס פתוח, וידאו ומסנג'ר פתוח.
אייפוד טאץ' ואייפון 2 דור 3
לפני קצת יותר מחודש כתבתי שאחרי שמקבלים אייפוד טאץ' מבינים שהדבר הבא שיהיה לעשות זה להשיג אייפון כי אחרי שנוגעים במכשיר הזה, שום דבר אחר לא נראה הגיוני. לפני כמה ימים התחדשתי באייפון 2 דור 3.

סלסלת תפוחים (צילום: ניב קלדרון)
להלן מה שקורה עם הטלפון הזה בארץ הקודש:
1- נכון לכתיבת שורות אלה אין פריצה ידועה בעולם של אייפון 2.
2- בשביל להשתמש בטלפון הזה צריך ללכת לחנויות סלולריות ולקנות שם שבב שנקרא טורבו סים. זהו שבב בעובי של נייר שלא צריך לעלות אגורה יותר מ- 170 שקל.
3- בשביל שהשבב יעבוד צריך לגזור חתיכה מהסים שלכם ולהניח אותו מעל השבב. תנו לאנשים בחנות לעשות לכם את זה. יקחו קצת על העבודה (30 שקל) ויצאתם משם עם אייפון מחובר.
4- כשתגיעו הביתה, החזירו את הסים המקורי לטלפון (זהירות על השבב שקניתם), צריך להפעיל את הטלפון באייטיונס. מרגע שהתהליך הזה הסתיים החזירו את השבב והסים שלכם פנימה, כבו והדליקו, ויש לכם את הטלפון שלכם.
5- אם אתם רוצים להתקין עברית על הטלפון, עשו זאת לפני שהטענתם את ספר הטלפונים שלכם למכשיר.
האם הטלפון הזה שמיש בארץ:
א- תשכחו מדור שלישי, צריך לחכות לפריצה.
ב- אין גלישה סלולרית בכלל, רק רשתות אלחוטיות. תסתדרו? צריך לחכות לפריצה.
ג- האנטנה האלחוטית של הטלפון היא הדבר המרכזי שלוקח את הסוללה. יש פערים עצומים בין כשהיא דלוקה ובין כשהיא מכובה בכל הנוגע לזמן סוללה. המלצתי היא שתישאר מכובה כל אימת שאתם לא צריכים לגלוש.
לבסוף,
בתגובות של הפוסט הקודם התפדחתי על זה שלא ידעתי איפה נמצאים כל הרססים לבלוג הזה, אז בואו נעשה סדר:
אפשר לקרוא את הבלוג הזה מקורא הרסס הקרוב למקום מגוריכם כאן
אפשר לקרוא את כל התגובות של הבלוג הזה מהרסס הזה
אפשר גם לקרוא את הפוסטים במייל דרך הפיד ברנר שלי
תודה לתומר כהן
מקווה ששמעתם על ההשקה של האפל סטור בקניון רמת אביב
אני אשמח לשמוע אם יש לכם מה לחדש בנוגע לאייפון ולחיבוריות שלו בארץ. מעבר לזה, אני אשמח לשמוע את דעתכם בנוגע לעשיית כסף מבלוגים ואם יש מביניכם כאלה שיש להם יותר מרק דעה בעניין הזה. אפשר להשאיר גם תגובות וידאו.
המשך שבוע מצויין!
1- אי שם באוגוסט 2007 כתבתי בבלוג אחר שלי (יוזר 2.0, הבלוג הראשון שלי על אינטרנט וחוויית משתמש שפרש לגמלאות מאז) שאני לא קורא פוסטים דרך הגוגל רידר והייתי נורא שמח אם הייתי יכול לקבל את כל הבלוגים שאני רוצה ישירות לג'ימייל שלי. הרעיון שלי היה לשים את כתובת הרסס בתוך שורת הכתובת של ג'ימייל ומאותו רגע לקבל עדכונים. המחשבה הזו שלי התבססה על זה שהרידר הוא עוד שירות ואני פשוט לא נכנס אליו כי אני פשוט לא זוכר להכנס אליו. כך יוצא שהוא חסר ערך בשבילי. זה מה יש. כך דמיינתי שזה יראה בערך:

כבר שנים שאני מבקש מחברים ועמיתים שלי להוסיף את אפשרות ההרשמה במייל. זה לא אולד פשנד, זו פשוט עוד דרך להתעדכן. לאחרונה מצאתי שירות שעושה בדיוק את זה, SendMeRSS. אתם נרשמים לשירות ובכל פעם שאתם רוצים להירשם כדי לקבל עדכונים מאתר שיש בו רסס אבל שאין בו הרשמה במייל (כך לפחות אני), אתם מעתיקים את כתובת הרסס לעמוד שלכם שם ומאותו רגע אתם תקבלו את כל העדכונים שתרצו ישירות למייל שלכם. הוספתי את הלינק שלהם לסרגל המועדפים שלי בדפדפן ועכשיו הוא משמש לי כבוקמרקלט. הכוח של בוקמרקלטים, עוד יכתב על זה פוסט…
2- ואם כבר מדברים על בוקמרקלטים, בעידן הידע של היום כולם רוצים לנהל את הזמן שלהם טוב יותר, כולם רוצים לקבל את כל המידע בצורה הכי מזוקקת, להוריד רעשי רקע וכיוצא באלה. אחד הדברים שאני עושה כשאני עובד או כשאני צריך להתרכז במשהו בלי שיפריעו לי זה לסגור את הטלפון הסלולרי שלי. לסגור אותו, מחסל הפרעות בצורה מאד ממוקדת. אפשר ללכת עם זה הלאה, לסגור את המסנג'ר, את הג'יטוק. הלאה, לסגור את הטאב הפתוח תמיד של פייסבוק או של ג'ימייל. לאחרונה עליתי שלב בחיסול הממוקד של ההפרעות שלי: אני מנטרל את סרגל הפייסבוק שלי, זה שנותן לי התראות מחברים, זה שמראה לי שקיבלתי מייל, זה שמראה כמה אנשים רוצים להיות חברים שלי ולכמה קבוצות הוזמנתי. הרבה הפרעות. לא מעניין.
חוויית משתמש אפשר לההנדס עד הרמות הקטנות ביותר, הנדסת חוויה קוראים לזה. כבר הכרתי אנשים שאמרו שהם מכורים לפייסבוק. זה שטויות בעיניי, לא יותר מסיפור שהם מספרים לעצמם כדי להצדיק את ההתברברות שלהם. בסופו של דבר, אנחנו הכנסנו את הכלים האלה לחיינו ולנו יש את השליטה בהם. אצלי לסרגל של פייסבוק יש תפקיד מאד חשוב, אני משתמש בו לשתי מטרות עיקריות:
א- משתמש בכפתור השיתוף שבו כדי לשלוח לחברים שלי מיילים עם לינק לכל מקום, זה יותר מהר מלפתוח מייל חדש.
ב- משתמש בו לניווט בפייסבוק כשהלינקים באתר לא עובדים (וצריך לפתוח כל לינק בטאב חדש-מעצבן).
חזרה לנקודה, ניטרול הכלים שהכנסנו לחיינו (למערכת ההפעלה, לדפדפן) עוצר את הגלישה שלנו מהמטרות שהצבנו לעצמינו. אסביר: הפעולות שלנו נקבעות על ידי מה שקיים במרחב שלנו. הדוגמה המוצלחת ביותר היא הטלפון הסלולרי. פעם לא היה לאף אחד והיום אין מי שאין לו. האם היינו צריכים אותו? לא. בעצם אולי, אבל זה לא משנה. היום זה טריויאלי שלכל אחד יהיה כזה. אותו הדבר עם גלישה ברשת- אם אנחנו מכניסים רכיבים לחיינו שנועדו לאפשר לנו גלישה נעימה יותר אזי כל רכיב כזה דורש מאיתנו איזשהו זמן וריכוז עבור הקיום שלו. כל תוסף כזה מוריד אותנו מזמן העבודה הנטו שלנו. אפשר להמשיך ולדבר על קוראי רסס כאילו הם כל מה שלוקח לנו מהזמן, אבל אפשר גם להסתכל על הרכיבים הקטנים בנוספים שעושים לנו נעים מקדימה, אבל בעצם דופקים אותנו מאחורה.
3- בימים אלה אני בונה לעצמי אתר על וורדפרס. וורדפרס החדש. רציתי לספר לכם, למקרה שאתם לא עוקבים, שיש תוסף שמעדכן לחלוטין ובצורה אוטומטית את גירסת הוורדפרס שלכם. אחרי שמתקינים אותו, הוא מגבה את כל החומרים שלכם, עושה את כל הפעולות שאתם הייתם עושים לו הייתם באים לעדכן גירסה ולבסוף נותן לכם את הגרסה החדשה, נקייה מהניילונים. היה יכול להיות נכון לומר "איך לא חשבו על זה קודם", אבל האמת היא שכל מי שהתקין וורדפרס מימיו חשב על זה, אבל עכשיו יצא התוסף. אם יש לכם אותו וכבר יש לכם דעה עליו, אני אשמח לשמוע ממנה
4- לפני כמה ימים כתבתי פוסט בקפה דה מרקר, אחרי היעדרות ממושכת מהפלטפורמה הזו, על ייבוש ים המלח, שלהפתעתי זכה לבחירת העורך בעמוד הראשי. אתם מוזמנים לקרוא.
שיהיה לכם שבוע מצויין
































