שאטנר
הבוקר קראתי ידיעה באתר המרכזי שמדבר על מסע בין כוכבים (ואולי מהיחידים שנותרו) Trek Today שוויליאם שאטנר בן ה- 77, שגילם את קפטן ג'יימס ט. קירק אי שם באמצע שנות ה-60, מסתכל אחורנית אל הדמות שגרמה לו להיחקק לעולם במוחם של מאות מליוני אנשים ולא מבין מי זה הבנאדם שהוא רואה שם, שהוא זר לו לגמרי, שהוא צעיר מדי, רזה מדי (נראה כאילו לשאטנר סובל היום מבעיה בבלוטת התריס, אבל אולי זה רק הדמיון שלי),שהוא בכלל לא מתקרב אליו יותר ואף גורם לו להיגעל.
האחר המשמעותי שלי
זה חיבר אותי למחשבות שיש לי לאחרונה לגבי הבלוג שלי, לא זה, אחר, בשם אחר, במקום אחר, בצורה אחרת, בלוג שחוגג החודש חמש שנים. חמש שנים אחורנית של פוסטים על עצמי ועל החיים שלי. מישהו באוניברסיטה, מישהו בעבודות הראשונות שלו, מישהו עם אנשים, מישהו לבד, מישהו חוקר, מישהו מבלה, מישהו.
זו המילה המרכזית, מישהו.
כשאני נכנס לקרא את הארכיון שלי בן החמש זה כמו לקרוא מישהו אחר שהוא לא אני (2207 פוסטים נכון להיום). כלומר הוא כן אני אבל בגלגול אחר שלי, בוריאציה אחרת, בהרבה מצבים שונים, ובעוד אני מחובר למי שהייתי ויודע איך התפתחתי להיות מי שאני היום, אני כבר לא מי שהייתי לפני חמש שנים, ואפילו לא שלוש, ואפילו לא שנה.
אם יש משהו משמעותי שבלוג נותן לבנאדם זה את היכולת לקרא ולהיזכר בדברי ימיו שהוא עצמו כתב לעצמו והשאיר בבלוג כאנדרטה. אמנם הוא לא מת ובלוג לא נועד לכך ולא צריך אפילו להסתכל על זה כך, אבל ברגע כתיבת הדברים אדם הוא אדם אחד ושנים אחרי זה הוא אדם אחר, ואו שיש קשר או שאין.
מילים הם גם יותר מתמונות. אם תסתכלו על תמונות שלכם מהעבר, כל מה שתראו זה את עצמכם צעירים יותר ואולי על רקע וליד אנשים שונים, אבל לקרא את עצמכם, את המחשבות שלכם ואת איך שנהגתם לכתוב את עצמכם, זו כבר רמה חדשה של חזרה לעבר שלכם, זה כמו להריח ריח מוכר, ועם זאת, רחוק.
כמובן שיש עוד תוצרים רבים לבלוג בהיותו אחת הצורות הראשונות של רשת חברתית בעידן הנוכחי, רשת שמביאה קשרים רבים, עסקיים, חבריים, השכלתיים, מיניים, יו ניים איט, אך כל אלה, אפשר לקרוא להם טמפורליים, בני זמן ההווה ואילו הסתכלות על מצבור כל האירועים בפוסט, ומעבר בין החודשים והשנים יוצרת תחושת נוסטלגיה או מגוון שלם של תחושות (זעם,כעס, צחוק, קבלה, סליחה, זילזול, שביעות רצון וכהנה וכהנה) שכולן, הסתכלות על מי הייתי, על מי היינו כולנו, פעם.
יוזר 2 ויוזר 3
פעם כתבתי פוסט על התפתחות היוזר. קראתי לו יוזר 2.0. ואז שנים אחרי זה יצא לי פוסט המשך לו קראתי יוזר 3.0.
יוזר 2 היה אחד שמשתף את עצמו בכל הצורות והגוונים באינטרנט ואחד שכבר לא מבין בשביל מה להסתתר מאחורי שם בדוי.
השורה התחתונה ביוזר 3 היתה שהוא הלך צעד אחד קדימה והתחיל להתממשק עם בני אדם דרך תוכנה.
למרות יוזר שתיים ועוד יותר למרות יוזר שלוש, אני מאמין בבלוגים אישיים ובשם בדוי, אני חושב שהם תומכים בבנאדם ומאפשרים לו חופש ביטוי רב יותר מאשר כשהוא חותם את שמו האמיתי בסוף כל פוסט ובראש הבלוג. חופש הביטוי מקבל גבולות חדשים שהבנאדם ממציא לעצמו, או שובר לעצמו ועושה Boldly Go עם עצמו למקומות שהוא, או אחרים, עוד לא ביקרו בהם ברמת החקירה שלהם את עצמם וברמת החשיפה.
מה איתכם?
יש לכם בלוג בשם בדוי? אם כן, בן כמה הוא? איך הוא השפיע על חייכם? מה איתו היום?
צילום: צבי טלית
אנחנו לא בהכרח יודעים לאן אנחנו הולכים, מבחינה טכנולוגית, מבחינה אנושית שמושפעת מטכנולוגיה ובכלל מבחינה תרבותית. אנחנו, שמתעסקים כל היום האינטרנט, שמחוברים באינפוזיה למה שקורה חושבים שמה שאנחנו עושים מובן לאנשים רגילים. מדיה חברתית, סושל מדיה, זה משהו ברור לנו, אבל אנחנו חייבים להבין שרוב האנשים בעולם, גם אם הם משתמשים בה, לא מבינים, לא לעומק בכל אופן. זו השורה הכי מעניינת לדעתי בוידאו שאני מצרף פה.
הקטע הבא, שאורכו 20 דקות, צולם במדיה קמפ שנכחתי בו לפני כשבוע (לקח לי זמן להרים את הקובץ הזה לאוויר). הדוברים שם נותנים דוגמאות למה אפשר ללמוד מהמדיות המסורתיות כשמדברים על המדיות החדשות שאנחנו מתעסקים בהן.
אתם תשמעו שם על כל מיני סטארטאפים, כל מיני גאדגטים ועוד כל מיני שירותים.
אני לא אעשה פה אינדקס של כל הנושאים, זה ארוך ואין לי כוח, אבל מה שכן, איכות הסאונד טובה למדי כי עמדתי ממש ליד הדוברים. אני לא בטוח שתראו את כל המצגות, אבל השתדלתי.
תודות:
לאחותי- שהשאילה לי את המצלמה: המצלמה היא מצלמת פליפ פשוטה, יש בה כפתור הקלטה, כפתור צפייה וידית יואסבי שמתחברת למחשב.
לכפיר- שגילה לי את נפלאות האחסון והשיתוף של בליפ
הקליפ בן 20 דקות אבל לא מייאש באריכותו, שווה לראות אותו.
הפוסט הקטן של גדי שמשון שהפנה בכלל לאמיר דותן המצוין גרם לי לחשוב על לכתוב את השורות האלה. אני לא זוכר בדיוק איפה הייתי כשכל קמפיין ההשקה של נענע10 היה ברחובות ובטלויזיה אבל הוא פסח עלי. אולי זה גם בגלל שאני לא רואה פרסומות בשועל שלי בכלל ושהגלישה שלי נקייה מלכלוכים שמרתי על תומתי.
בכל אופן, לא יכולתי שלא לחשוב על שנענע לא דיברו עם מנהלי הפורומים שלהם, אלא זמן קצרצר עד מבוטל לפני ההשקה של האתר, ולהקביל את זה לתפוז הישראלי ולפייסבוק האמריקאי.
זה הכל הסתכם בתפיסה אחת ויחידה שאומרת: "אנחנו לא נכפה על היוזרים שלנו את העיצוב שאנחנו רוצים להכיל. אנחנו ניתן להם זמן, אנחנו ניתן להם יכולת להישאר במוכר שלהם".
למה אני אומר את זה? בתקופה שבה הייתי בתפוז עמלו קשות על איפיון ועיצוב הפורומים החדשים שהם הכרכרה והסוסים של תפוז, הם המנוע והדלק והם החשמל שמניע את האורנג'דה הישראלית הזו (ולא לשכוח שכל אלה נועדו לשרת בני אדם). בתקופתי שם (לפני שנה) היתה העלאה של מערכת הפורומים החדשה שירדה אחרי שמנהלי הפורומים זעמו (שיחות יומיומיות עם מנהלי פורומים זה אנדרסטייטמנט- יותר כמו דיונים לתוך הלילה ובסופי שבוע) על בעיות שימושיות ועיצוב ותלונות על זילזול בהם (עקב טירוף פרסומות שפתאום צץ). זה היה לפני שנה. מאז כמדומני, היתה עוד השקה, רשמית ומסודרת יותר שעלתה באיחור של חודשים לאחר QA של הגולשים עצמם (מנהלי הפורומים הם האוכלוסיה הכי חזקה בתפוז ואכן מקשיבים להם). (QA של הגולשים זה רעיון ענק שבסיסו בענווה אבל גם ביראה מהגולשים) (יראה=כבוד).
למרות ההשקה, מעולם לא עברתי למערכת החדשה, לא הייתי צריך לעבור ודבר זה לא נכפה עלי. במקום זה קיבלתי באנר שעוד לא השתמשתי בו, ששואל אם כבר ביקרתי במערכת החדשה ומזמין אותי לנסות. כבר חודשים ארוכים מאד שאני מתעלם ממנו, אבל הוא שם, יושב ומחכה לי.
עכשיו פייסבוק.
אני אוהב את העיצוב החדש. כבר אמרתי ביני לבין עצמי שיש שם מן הגאוניות. כן, המון מקום ריק, המון מרחב, אולי בזבוז, אבל ביני לבין עצמי, זה שאני רואה פרסומות ושזה לא מפריע לי, זה שהאתר נותן לי לתקשר בצורה טובה יותר מהאתר הקודם, זה שהנושאים מחולקים לתתי נושאים ולטאבים- עושה לי את זה.
גם פייסבוק יודעים משהו שבנענע לא ידעו, וכמו תפוז (אם כי, יחי ההבדל)- לא כופים עיצוב על משתמשים, בטח ובטח כשהם באים ממגוון מערכות הפעלה וממגוון דפדפנים, נותנים לכל אחד להגיע לאתר איך שנוח לו ואם יש אנשים שצריכים קצת זמן להתרגל, נותנים להם לחזור לקחת אוויר באתר הישן, עם השימושיות המופחתת, לא נורא, הם עוד יבינו מה טוב. אבל אלה פייסבוק, איזה בחור בן 23, מה הוא יודע?!
אמר יפה אמיר דותן באחת מהפסקאות שלו בפוסט המצוטט מעלה Form follows function
"כאשר מדובר בעיצוב להמונים העיצוב משרת את השימוש ולא להפך. כל הנועזות והחדשנות לא שווים דבר אם הם באים על חשבון איכות השימוש. העיצוב משרת את השימוש על ידי כך שהוא מקל על ההתמצאות, על הקריאה, יוצר תחושת נוחות ומיידע את המשתמש. העיצוב צריך להיות שמיש כך שהוא משלב בחוכמה רגישות אסתטית ותמיכה בפעילות של אנשים. זה לא עניין של טעם אישי אלא משהו הרבה יותר אובייקטיבי – או שאפשר להשתמש בנוחות ויעילות בממשק או שלא. בניגוד להתרשמות סובייקטיבית וטעם אישי, שמישות ניתן לכמת ולהעריך (זמן למידה, זמן ביצוע מטלות, מספר לחיצות עכבר, מספר טעויות, תדירות הטעויות וכו')."
בשבוע שעבר השתתפתי ב Social Media Camp שנערך בניו יורק בחסות מאשבל ו Yoono, סטארטאפ שהוציא תוסף לשועל שעושה כל מה שהדפדפן פלוק עושה, ובקיצור, פלוק, רק לשועל. האירוע כולו התקיים במשרדים של סאן בפארק אווניו והיה נטול ווייפיי לחלוטין כיאה לאירוע במעמד הזה אבל לטובת האנשים אומר שהם שיתפו את האינטרנט הסלולרי שלהם במרחב 
מה שאהבתי באירוע הזה ושלדעתי צריך לגייר, זה שהאירוע היה אירוע וויקי לגמרי, כלומר שהמשתתפים קבעו על מה הולכים לדבר והתחלקו לחדרים על דעת עצמם כדי לקיים דיונים. לאחרונה פורחת אופנה של יציאה לשטח עם צוותים לסקר את המתרחש (צוות גל, צוות פראבדה) אז החלטתי לקחת את הצוות שלי ולחזור עם דיווח חי מהשטח.
כמדומני שיש לי עוד שניים שלושה סרטונים שצילמתי, אני לא רוצה להעמיס פה יותר מדי אז אדביק את השאר במועד מאוחר יותר בפוסט חדש. אני אשמח לשמוע מה דעתכם על הוידאוז ועל הנושאים שעלו שם בתגובות.
פרק ראשון, האינטרודקשן של האירוע, יש שם דיבורים על מה זה social media, איך משתמשים בה וכל המסביב, מומלץ למדי:
פרק שני, מה המדיה החדשה יכולה ללמוד מהמדיה הקלאסית. מה שמעניין בקטע הבא הוא שמי שמתעסק במדיה חברתית חייב להבין שאנשים שלא מתעסקים בה חייבים שיסבירו להם מה זה ולמה כדאי להם להשתמש, זה בכלל לא מובן מאליו, הסרטון נותן הסבר מצוין לכך:
יצא לי לצפות בשידורי המק אנונימוס "הנסיוניים" של כפיר פרבדה.
בתור אחד שמצלם סרטונים להנאתו (עוד יש לי להעלות את הסרטונים מהסושל מדיה קמפ מניו יורק) אני מאד אוהב שאנשים לוקחים על עצמם לצלם פרקים/קטעים/אירועים בצורה עצמאית. אני חושב שזה מבורך וראוי לקידום.
על כן, הנה פה שלושת הפרקים הראשונים (הם קצרים במידה וערוכים).אפשר לראות את ההתרגשות של כפיר וגיא שמפיקים את הווביסוד שלהם, בתקווה שיהיו עוד שידורים רבים.
כמה המלצות:
הביאו קלילות
הרקע שלכם מצוין, אולי כדאי להכניס שולחן/כסא/תמונה/כלב מהנהן בראש… גיוון רבותיי, גיוון.
אורחים?
עריכה מאוחרת:
עוד כמה נקודות ששכחתי להזכיר כשפרסמתי:
אם תכנסו לבליפ, המקום בו פורסמו השידורים במקור, תוכלו לראות את המסך בגדול, או יותר נכון- ברחב.
אפשר להוריד את הסרטונים למחשב שלכם (כמדומני שהם מוכנים לאייפודיזציה).
פרסום- לפרסם בטוויטר/פייסבוק/בלוגים/יוטיוב. אם היתה לי תכנית משלי הייתי שם את הסרטונים ברזולוציה קטנטנה (בגודל של כפתור בערך) בצד הבלוג, זה עובד
הפיילוט, אי שם ביולי, ההשקה של אייפון 2.0:
פרק 2, על כסף ומיתוסים:
פרק 3, ללא שם:
Video: Thanks to Yosi Taguri
3:59 שעות נותרו לי עד גמר הטיסה, אני נשכב על הרצפה של המטוס. אוזניות לראות פרקי האוס עונה רביעית אני כבר לא אשיג, ולהתחיל לראות אחד מתוך 358 הסרטים שיש פה בספריה של המטוס (כבוד) לא אתחיל.
נשכבתי על רצפת המטוס, מתחת המושב שלי כדי להסתכל ולמצוא שקע חשמל שיתן חיים ללפטופ הפיסח שלי (מי יתן וימות בקרוב).
אתמול בלילה התקנתי את גירסה 2 לאייפוד טאץ' החדש שלי (להלן: "המכשיר"). חשבתי לכתוב פוסט חוויית משתמש על מערכת ההפעלה הזו ועל השימושים שאני עושה בו, אבל הייתי עייף מדי. שלוש שעות וקצת עד גמר הטיסה (9 מאחוריי) נראות לי עכשיו כמו הזדמנות פז להשלים חוסרים, מה גם שיש לי חשמל (בטריה שנגמרה אחרי 8 חודשי שימוש… אני לא קונה Compaq/HP יותר בחיים)(ושיברך אלהים את קונטיננטל על החשמל).
ויזואליה
לא מאמין שיש מישהו שקורא פה שלא ראה איך נראה אייפון מבחינה ויזואלית. אייפוד טאץ' נראה אותו דבר פחות רטט, פחות שן כחולה ופחות יכולת לנהל שיחות טלפון ומצלמה. מעבר לזה, הכל אותו דבר והוא דק יותר מהאייפון ומגיע ארוז במגן פלסטי סקסי עם תופסן.
אֵפְּ סְטוֹר
דור ביקש לדעת איך השימוש בחנות של אפל. בלילה שלפני הטיסה הלכתי לאפל, הוצאתי 9.99$ וקניתי את מערכת ההפעלה 2 לאייפוד טאץ' (בעלי אייפון יקבלו את זה חינם). החלטתי לבדוק אפליקציות חינמיות למכשיר שלי.
מבחינת השימוש יש לי דבר אחד לומר, ותרו עליו, אתם לא צריכים אותו. אחרי שיש לכם שם משתמש (אפשר לבצע את זה באתר או דרך אייטיונס) אני מציע להגביל את השימוש למכשיר בלבד לאחר שהתקנתם את גירסה 2. למה? גירסה 2 ירדה והותקנה יפה על המכשיר. אפליקציות אחרות ירדו אך לא הותקנו. מעבר לזה, היכולת להוריד ולהתקין דרך המכשיר כיפית ומיידית אז בשביל מה לטרוח?!
מבחינת מחירים, העסק שם עובד על חינם עד 10$, באפליקציות שאני ראיתי. המון אפליקציות נמכרות ב- 0.99$ שהיום זה 3.5 שקלים (תלוי באיזה שבוע בשנה אתם). לשירות mobileME צריך להירשם בנפרד, חודשיים חינם ואז 99$ לשנה, לא יודע מה דעתי על השירות, לא ניסיתי.
מה התקנתי
פייסבוק- תוכנה חינמית שאינה שווה הרבה. היא נותנת באופן מופגן רק את עדכוני הסטטוס מהחברים. במקום זה מומלץ לשמור את האתר המוֹבִּילִי של פייסבוק, הוא כיפי וסקסי ועדיף בהרבה על האפליקציה.
וורדפרס- אני עוד אשדרג את גרסת הוורדפרס שלי כדי שתתאים לאפליקציה הזו. טריוויאלי שאני ארצה לכתוב פוסטים במכשיר שלי.
Phonesaber- האפליקציה הידועה שמדמה את רעש החרבות ממלחמת הכוכבים (רק רציתי לראות איך זה). אפשר לשמוע את זה רק עם אוזניות, הסרתי.
To Do- נו, ברור.
משחקים- לא התקנתי, אבל בטיסה הזו למדתי למה הם נועדו- להנעים לי את הזמן כשבאמת כבר אין לי יותר מה לעשות, אני חושב.
נפלאות האופליין
לא האמנתי שאני אגיד את זה, אבל כשכבר אין יותר מה לעשות במטוס אתם תהיו שמחים שאפליקציית המייל שלכם הורידה את התיבה שלכם למכשיר. בחיי, ככה יכולתי לקרוא את עדכוני הבלוגים האחרונים ולעביר עוד כמה דקות. נראה שאני אתקין קורא רסס למכשיר בדיוק בשביל דברים כאלה (תמוה בעיני שאין קורא מובנה במערכת ושצריך להתקין אותו). אם קורא רסס יכול להוריד פוסטים, לשמור ולשמש אותי בעיתות מצוקה, אולי זה מה שיגרום לי סוף סוף להשתמש בקורא כזה כי על המחשב, שמחובר כל הזמן לאינטרנט, אני פשוט לא זוכר ללכת להשתמש. אני אולד סקול, תנו לי במייל. אולי זה ישתנה עכשיו.
הכל או לא כלום
אני חושב שעכשיו אחרי שהתנסיתי עם המכשיר החדש שלי אני יכול לומר על עצמי שאני בנאדם של מכשירים משולבים. לא עוד רק טלפון (אני עוד אזרוק את הE65 שלי לכלבים) או רק עוד נגן או רק מצלמה או רק מחשב. אני איש של הכל יחד. גם בטמן יודע לנהוג מהר, לעוף, להרביץ ולהיות אכול רגשות אשמה, אין סיבה שמכשירים בשנת 2008 לא יהיו כאלה. אבל באמת, מילה טובה על אפל- אחרי שמתנסים במכשירים שלהם, תראו את המק, תראו את האייפון, תראו את האייפוד ואת האייפוד טאץ', כל מכשיר, מכל סוג, של כל חברה אחרת נראה בדיוק כמו שאר המכשירים, אותה גברת בשינוי אדרת. תסתכלו על נוקיה, שפעם אמרתי שלעולם לא אחליף אותם עבור אף מכשיר אחר (פג תוקפו של המשפט הזה)- במה הם שונים ממוטורולה (שחטיבת הניידים שלה מתה זה לא מכבר) ומ- LG שצריך להאשים אותם בפשעים נגד האנושות על עיצוב המכשירים שלהם (מדרגה ראשונה) וסאמסונג שהממשק בטלפונים שלהם הוא כמו החלליות הראשונות של ברית המועצות לפני שהם שמעו את המושג הנדסת אנוש. טוב נו, סוני אריקסון יודעים משהו על עיצוב, אבל מעולם לא נגעתי בטלפון שלהם כדי לדווח על זה (אם כי אני מוכן לנסות אם יתנו לי).
יש משפט ששמעתי פעמיים שלוש בחודשיים האחרונים שמסכם את כל זה במשפט אחד: Once you go mac you never go back.
הטלפון הנוכחי שלי, כאמור, מאפשר לי אינטרנט אלחוטי, שן כחולה, דפדפן סביר, מצלמה סבירה, וידאו סביר, שמע סביר, הכל סביר ומערכת הפעלה שרוצים לסקול באבנים. למה צריך לסבול? אם כבר יש לי הכל, למה שלא אהנה? לנוקיה הפתרונים.
לפרוץ או לא לפרוץ?
(חד משמעית כן)
לפרוץ את הטלפון מבטל לו את האחריות שאפל נותנת לכם על הטלפון. יופי. עכשיו כשאנחנו יודעים את זה, מתי ניסע שוב לארצות הברית לתקן את הטלפון אם משהו יקרה לו?
התקנת גירסה 2 למכשיר נותנת יתרון אחד מיידי, המכשיר פתאום יודע לקרוא עברית (עוד לא יודע לכתוב, גם אין מקלדת עדיין), דבר שהוא לא ידע ברסאות הקודמות שלו (1.12 של אייפוד טאץ' וגירסה 1.14 של אייפון). בכל אופן, אם כבר לממשק את הטלפון לשפת הקודש (דבר שדורש פריצה), אני אתקין רק את המקלדת ולא אשנה את ממשק המשתמש (כי גם זה כבר אפשרי). יבורך המפתח שיעשה את התהליך הזה פשוט למשתמשים עם פוביה מפריצה (אני!!) ויעלה אותו לרשת בצורה מסודרת.
איך שומרים על בטריה עד ההטענה הבאה?
בטלו את חיפוש הרשת (ניטרול האנטנה)
הורידו את תאורת המסך למינימום
כבו את המכשיר (אייפוד טאץ') באופן מוחלט אם אתם לא משתמשים בו (שינה עדיין מבזבזת אנרגיה)
אל תשמעו מוזיקה בפול ווליום (חבל על האזניים, זה מכשיר עצבני. גם האוזניות טובות למדי)
מה חסר?
חסר לי file transfer, מכל סוג.
חסרה לי שן כחולה.
אם אתם יכולים לחדש לי משהו בעניינים האלה אני מאד אשמח.
מה המצב?
המצב שלי כרגע הוא שיש לי טלפון שיודע לעשות הכל אבל מרוב שאני נהנה להשתמש באייטאץ' החדש שלי אני אצא עם שני מכשירים מהבית. תקראו לזה טירטור, תקראו לזה מה שאתם רוצים. הצעד הבא ברור (וייתר לי את השימוש באייטאץ')- לקנות אייפון.
אשמח לשמוע את דעתכם.
(קרדיט לסיום: מילה טובה למייקרוסופט על הלייב רייטר ששוב מוכיח יכולות, ידיד טוב בעיתות מצוקה)
Technorati Tags: אייפון,אייפוד טאץ',נוקיה,E65,file transfer,קונטיננטל,מק,שן כחולה,אינטרנט אלחוטי
del.icio.us Tags: אייפוד טאץ',שן כחולה,אייפוד,אייפון,נוקיה,LG,מוטורולה,סמסונג,מק,E65,אייטאץ'
