לכמה פידים אתם מחוברים?
בשבועות האחרונים אני מנקה את הפיד שלי.
כל אתרי הוידאו זבל, כל אתרי הקלייק בייט שזורעים אוויר במסווה של תוכן מעניין ואנשים שאני לא באמת מכיר, שמשתפים עוד ועוד תכנים שלא באמת רלוונטיים או מעניינים אותי. בסוף, הפיד שלי באמת יעניין אותי, כי יש גבול לכמות הקליקים שאפשר לעשות כדי להסתיר תכנים והפיד שלי ילך ויהיה יותר מעניין כי הוא יגיע למיצוי ולזיקוק.
בזמנו, פתחתי פרופיל גוגל+. מראש ידעתי שאני לא הולך לצרף אליו חברים ישראלים (הם ממילא לא משתמשים בזה), אלא לייצר אותו כוורטיקל נושאי בתחום המחשוב הלביש. בהתחלה עקבתי אחרי כל מי שבתמונת הפרופיל שלו הרכיב גוגל גלאס, וכך לחברים שלהם. ככה הגעתי לקהילות, ככה התחלתי לעקוב אחרי הנושאים החמים שבאמת עניינו אותי. פתאום כל מיני אנשים הכירו אותי למרות שאני לא חבר של אף אחד מהם. פתאום הרשת החברתית הזו שכל הישראלים לועגים לה נתנה לי ערך אמיתי בזמן אמת מארצות הברית.
בפייסבוק אני לא יכול לעשות את זה, אני כבר מחובר לאנשים שאני מחשיב כחברים וגם לכאלה שלא. הדבר היחידי שאני יכול לעשות, זה לסדר חברים ברשימות, להסיר את עצמי מהעוקבים של אנשים לא מעניינים ולשתף את התוכן הכי מעניין שאני יכול לחשוב עליו.
מה מוסר ההשכל בסיפור הזה? אנחנו חיים דרך פידים- בפייסבוק, בטוויטר, בוואטסאפ, באינסטגרם. הפיד תופס חלק מאד משמעותי מהחיים שלנו, מהזמן שלנו, הוא צריך להיות מזוקק, כי רוב הזמן הוא עושה אותנו מטומטמים. לכמה פידים אתם מחוברים?

לכמה פידים אתם מחוברים

Leave a Reply