חודש שלם לא כתבתי. זה הרבה מאד בשבילי. בלוגינג הוא הרבה יותר מכתיבה נטו, הוא הפך להיות דרך חיים עבור המון אנשים, גם בשבילי וכבר מזמן. לאחרונה אני חושב לעצמי יותר ויותר שיש אנשים היום שהפסיקו לחשוב והתחילו לצייץ, ממש עד כדי כך שאם היו עושים מזה חולצה, היה כתוב בה המשפט: אני מצייץ משמע אני קיים או באנגלית I tweet therefor I am. אני חושב שזה די מסכם את העניין.

אז כתבתי פחות אבל לא צייצתי פחות וגם השהות שלי בפייסבוק עלתה ועלתה, עכשיו כשאני מעדכן גם את העמוד של גיתם פורטר נובלי בפייסבוק, בה התחלתי לעבוד אי שם בינואר על תקן איש המדיה החברתית של הארגון. מצחיק אותי לחשוב עכשיו על אותן הרצאות שנתתי אי שם בתחילת 2009 בהן סיפרתי שאני מבלה עשר שעות ביום בפייסבוק. אנשים שאלו אותי מתי אני עובד, ומתי אני פוגש אנשים (ההרצאה הראשונה בנובמבר 2008 על להבין מדיה חברתית וההרצאה השניה על איך עושים כסף ממדיה חברתית ממרץ 2009). אי אפשר לייצר אסטרטגיה ולייעץ בתחום מסוים אם אתם לא שם בגופכם ונפשכם כל יום והרבה שעות מהיום, זה כנראה היה משהו שקשה לתפוס לפני שנה. תארו לכם, אתם היום האנשים שמייעצים לחברות, או האנשים שמתעסקים במקצוע הזה, שמרצים, שמבינים שלא כל אחד יכול לעשות עבודה טובה בלהרים את המוניטין, בלהקשיב, בלדעת איפה כל הפינות הקטנות או בלהכיר את כל הטכנולוגיות החדשות שמתבססות על מיקום, על זמן אמת או על מציאות מוגברת בלי להיות שם, ולקרוא וללמוד עוד ועוד.

עוד משהו שחשבתי עליו לאחרונה הוא העליהום מצד כל כך הרבה אנשים שירדו, אין לי מילה אחרת, ירדו על העיסוק במדיה חברתית ובייעוץ (באין מילה טובה יותר). הדיבורים היו בסגנון: "כל אחד נהיה פה יועץ מדיה חברתית פתאום, כל אחד מבין, כל אחד מומחה". מכירים את טון הדיבור הזה? מעולם לא הבנתי או קיבלתי אותו. אז במקום זה אנשים קראו לעצמם יועצי תוכן, יועצי אינטראקציה, יועצי מיתוג, יועצי תדמית ברשתות חברתיות, יועצי אסטרטגיה ברשת ועוד כל מיני תארים שכולם סובבים סביב נושא אחד- לייעץ לחברות, ארגונים ומותגים בנושא מדיה חברתית ואם אפשר, להרים להם בשתי הידיים את הנוכחות במדיות השונות, להקשיב ולהגיב לקהל הגולשים ולייצר שיחה על המותג. כן?

אז אני לא מבין את העליהום הזה, מה ציפיתם, שאנשים יכנסו מיד לתפקיד מנהל המדיה החברתית בכל הארגונים? הרי מי שבתחום הזה יודע טוב מאד ש-2009 היתה שנת ההתגלחות על הטכנולוגיה ורק בזכות זה שהעיתונים התחילו לפמפם פייסבוק טוויטר ובאזז הגיע הטיפינג פוינט למשק הישראלי להתחיל לשפוך כסף ברשת. לא ברק אובמה עשה את זה וגם לא המהפכה באירן אלא גלובס, דה-מרקר והעיתונים היומיים (שעשו עבודה מדהימה- מברוק לכם כתבי הטכנולוגיה ותודה רבה על העבודה הנהדרת). כן, כל העובדים בארגונים כבר בפייסבוק, אבל מקבלי ההחלטות לא מיהרו לקפוץ למים עד שהעיתונים לא הלבינו להם את ה"הימור".

אז מה קורה ב- 2010 עד עכשיו בישראל?
בלוגים- אני שמח לבשר שסופסוף אנחנו רואים פה התארגנות של פרו-בלוגרים שלקחו על עצמם לכתוב לכתוב לכתוב. זה כמובן מתחיל מטכנולוגיה (חורימבה וניוזגיק, שהיה לי חלק בו, עולים לי לראש מיד) אבל לא רק זאת, אנחנו רואים התחממות גם בתחום האופנה, לא עם כמות של פוסטים אלא באיכות ההשקעה כך שכל פוסט הופך מיד להיות הפקה (ויקטוריה המהממת והמגזין החדש Fashion Forward שהוא לגמרי יוזמה בלוגרית ברוכה).

עמודי פייסבוק- במשפט, פייסבוק הוא האינטרנט מס' 2. אין דרך נוספת לומר זאת. הראשונים שניסו לעשות את זה היו AOL בשנות ה- 90 תחילת שנות 2000 עם דפדפן ורשת אתרים בתוך AOL. עכשיו זו פייסבוק שמצליחה בגדול לייצר אתרי אינטרנט בתוך עצמה ע"י זה שהיא פתחה את עצמה למפתחים לבנות סביבות אפליקטיביות אל תוך העמודים בהן חברות יכולות למכור, לשוחח, להתערבב ובעצם- הכל. אם עוד לא נתקלתם בזה, חכו שיבוא אליכם לקוח ויבקש מכם לבנות לו מיני סייט בפייסבוק. קרה לי. המובילים בארץ כיום בניהול עמודי הפייסבוק הם העיתונים ואתרי התוכן. אחריהם באים העסקים הקטנים ואחריהם תבואנה החברות הגדולות, אי שם בסוף 2010 או 2011, אחרי שיעברו כבר את מסכת הבירוקרטיה והגלגלים החלודים. אנחנו נהיה אז במקום אחר…

מנהלי מדיה חברתית בארגונים- עוד ועוד מקצוענים יכנסו לחברות בתור האנשים האמונים על אסטרטגיה ומימוש תכניות חברתיות לארגון. הם יעמדו בחלל שבין תקשורת שיווקית, יחסי ציבור, שירות לקוחות, מחלקת השיווק והפרסום ומחלקת המכירות ויתבקשו לתת שירות רוחבי בארגון. ארגונים חכמים ידעו להשטיח את הקרקע עבורם כדי לתת להם למנף את היכולות והידע שלהם.

עסקים קטנים- עוד ועוד עסקים קמו בסוף 2009 וימשיכו לקום השנה בתחום המדיה החברתית על כל גווניה. אני כמובן לא מחדש כאן דבר, אבל הטכנולוגיה מנגישה עיסוקים חדשים לאנשים חדשים ומאפשרת להם להתעסק ולבקש להתפרנס מהתשוקה שלהם ומהקסם שיש באינטרנט היום. יקראו לחברות האלה בוטיקים או סוכנויות. חברות מדיה חברתית לא נשמע טוב

הרצאות- שצף קצף עצום שוטף את הפייסבוק שלי בהזמנות להרצאות וסדנאות המלמדות איך להשתמש כראוי באינטרנט היום.

עוד משהו קטן ולא קשור- ביום שישי מתחיל סופשבוע מטורף באוסטין טקסס שנקרא SXSW או בעברית: South by South West- זה פסטיבל מוזיקה, סרטים ואינטראקטיב, אבל כל מי שהוא מישהו בעולם המדיה החברתית יהיה שם. אם אתם יכולים לארגן לעצמכם להיות שם בשנה הבאה, אני ממליץ. אני בטח אעשה מאמץ לפעם הבאה. זה עמוד הפייסבוק של SXSW וזה מדריך של סטפני ארגסטה מפורטר נובלי על האירוע

• גוגל באזז זו המצאה של פלטפורמת פרסום חדשה יש מאין.
• אם אתם בשיווק תתחילו לאסוף עוקבים. קונברסיישן מרקטינג מבוסס מיקום. חווייה מטלטלת.
• גוגל באזז יהרוג את פורסקוור.
• היום כבר היה לי לא נעים להכנס לטוויטר. גוגל באזז תפסה את כל תשומת ליבי. הם פשוט הרגו אותם. הרגו אותם.
• הם הרבה יותר מרגשים מטוויטר.
• יובל דרור כתב פוסט מעולה על גוגל באזז. נקרעתי מצחוק
• שיעור החדירה של באזז אצל משתמשים פשוטים (לא בלוגרים, לא משתמשים מוקדמים, לא אנשי טק) הוא עצום. קשה לתפוס את זה.
• הפעם האחרונה שזה קרה היה עם פייסבוק. אני צופה ששיעור החדירה של באזז יהיה מהיר יותר.
• האפליקציה של באזז לאייפון, המסתמכת על הדפדפן, היא פשוט מעולה. היא גם מרגשת. הטוויט מהבאז משדר את המיקום שלכם ואתם יכולים לראות את כל הבאזים מסביבכם. זה הזוי ממש.
• הג'י פי אס כל כך טוב שלפעמים הוא תופס אתכם ממש ברמת הכתובת המדויקת. מפחיד כמה זה מרגש.
• בואו נדבר קצת על באזז ואיך הוא מזכיר דווקא את פייסבוק: תסתכלו על הבאזז הזה שמפנה לפוסט הקודם שלי. מזכיר לכם משהו?!
• אפשר למצוא את הבאזים שלכם בגוגל.
• יש עוד יתרון אחד בטוויטר והוא דווקא היכולת לעשות RT. איך יתגברו על זה בגוגל באז? יש לכם רעיון?
• נמאס לכם לקבל עידכונים לג'ימייל שלכם מהבאז? יש כמה אופציות:
• אל תעקבו אחרי אף אחד
• אל תגיבו
• אל תכתבו כלום
• עשו פילטר בג'ימייל שלכם שכל מייל שמתקבל מגוגל באזז עובר לפח האשפה שלכם
• עוד לא נכתב פוסט שלם בבאזז. מעניין אם יש מגבלת תווים כלשהי. כי אם לא- תכירו את הבלוג האולטימטיבי.
• הפוסט הזה במלואו הועתק לבאזז. אין מגבלת תווים, זה מיושר שמאלה וזה מכוער. אין מה לנסות עברית, תאמינו לי.
• זו תהיה הפלטפורמה הכי מטורפת לבלוגים שיש בעולם.
• בואו נדבר רגע על שיווק. אתם יודעים מה זה שאתם יודעים איפה כל בני האדם בכל רגע? אתם יכולים לשלוח אליהם פרסומות כחלק מהתגובות לציוצים שלהם.
• אלהים אדירים, אני מצליח להעביר אליכם את ההתרגשות שלי מהדבר?
• בפוסט הקודם רציתי לקלל ויצאתי מברך.
• אנחנו בתקופה היסטורית. רק שתדעו.